לבד על הגג: שנת המבחן של גילי ורמוט

שבתות, חגים, ימי חול: הפועל ת"א היא ורמוט, ורמוט הוא הפועל ת"א. אחרי שכל הכוכבים ברחו, החלטתו של הקשר להישאר הותירה אותו כאיש שעליו תקום ותיפול העונה. ולמרות שמהפועל נותר רק השם, כשלון של האדומים יהיה כשלון שלו

שירי אלג'ם
שירי אלג'ם  29.07.14 - 19:30
נשאר אדום, למרות שכולם עוזבים
נשאר אדום, למרות שכולם עוזבים
תחילת כתבה

אוהדי הפועל תל אביב כבר השלימו עם עזיבתו. לא קיבלו אותה בהבנה אמנם, אבל השלימו עם רוע הגזרה. בהנהלה עשו איתו שיחות אישיות וניסו להסביר לו שאין ברירה וחייבים למכור אותו בגלל המצב הכלכלי של המועדון. אבל בסופו של דבר, וקצת בניגוד לכל התחזיות, גילי ורמוט נשאר באדום. "לא אתכחש לכך שעברו בי ספקות בעיקר לגבי עתידו של המועדון. אבל מה לעשות, כמו בפעמים הקודמות הלכתי עם הרגש והלב והחלטתי להישאר", סיפר הקשר בהודעה הרשמית שבה פרסם.

"כאן גילי הוא הכינור הראשון, המנהיג הבלתי מעורער, ולכן בשבילו זה הדבר הכי טוב", אמר אייל ברקוביץ' לאתר ערוץ הספורט לאחר החלטתו של ורמוט, והסביר: "הוא בעל הבית. אני  מבטיח לגילי שסביבו נבנה את הקבוצה".

כעת, אחרי שברור כי יפתח את עונת 2014/15 בהפועל ת"א, ויהיה השחקן הכי חשוב של האדומים, ניסינו להבין דרך שחקני עבר של המועדון האם קיבל את ההחלטה הנכונה עבורו. האם ורמוט צדק בכך שנשאר בהפועל ויהיה השחקן המוביל והמשמעותי ביותר במועדון, או שנכון יותר עבורו היה להצטרף לקבוצה עם ציפיות גבוהות, כזו שחושבת על תארים.

עומרי אפק, ששיחק מספר שנים באדום, מתחבר מאוד לדבריו של ברקוביץ' ומחמיא לוורמוט על ההחלטה: "אני מאוד מעריך את ההתנהלות שלו, היא מוסיפה כבוד לשחקן הישראלי. גילי מקבל בפעם הראשונה את תפקיד המנהיג, גם מבחינה מקצועית וגם מהבחינה הכלכלית שכן הוא המשתכר הגבוה ביותר. מעניין לראות איך יתמודד עם זה. ברקוביץ' יצטרך להוציא ממנו את הצד המנהיגותי וגילי יצטרך להביא הרבה יותר מעצמו".

"מעטים השחקנים שהיו מוכנים לוותר על כסף, ועוד בגיל מתקדם כמו של ורמוט, ולתרום למועדון שהם כל כך אוהבים. אני בטוח שזו החלטה שבאה מהלב", טוען שביט אלימלך, שוער העבר של האדומים. גם גילי לנדאו, בדיוק כמו אלימלך, מעריך מאוד את הצעד של ורמוט: "מהזווית של כדורגלן ששיחק באותו מועדון ורק באותו מועדון אני חושב שבעידן של מנשקי סמלים סדרתיים, שנאמנות היא מילת גנאי, שכדורגלנים ברובם הם חרב להשכיר - המעשה שלו יוצא דופן. הוא עשה צעד נכון במקום שהוא מרגיש הכי טוב, הכי אהוב והכי דומיננטי. גילי זה שמחה והרגליים השמחות של גילי נשארות בהפועל ת"א".

"זה מועדון שכיף לשחק בו כשהקהל מחובר אליך. ורמוט נשאר והרוויח בכך הרבה נקודות זכות אצל הקהל והמערכת", בטוח אפק ומסביר את הסיבות לכך: "הפועל זה מועדון שבו הקהל יכול לתת תמיכה גם כשהקבוצה לא בשיאה. הקהל יודע לתמוך בשחקנים שהוא אוהב, וזו הסיבה שגילי נשאר".

ורמוט לא גדל בהפועל, אך התחבר לקהל בצורה מיוחדת והפך ליקיר האוהדים. לעומת ערן זהבי שיצא לאירופה וחזר למכבי ת"א, ורמוט חזר מאירופה להפועל וגם כעת, כשהדיבורים על מעבר לצהוב הפכו למעשיים, הקשר נשאר איתן בדעתו להמשיך באדום. "לא בטוח שבמכבי ת"א הוא היה דומיננטי כמו שהוא בהפועל. לא בטוח שהמעבר הזה היה עובר בכזה שקט, זה לחצות כביש. זהבי לא הגיע מוולפסון לקריית שלום, עשה תחנת ביניים באיטליה לכן זה יותר קל", מסביר לנדאו שלבש אדום כל הקריירה.

"האוהדים של הפועל גורמים למועדון הזה להיות מיוחד לכן אני מבין למה גילי קיבל את ההחלטה הזאת. הוא עוף מוזר בכדורגל הישראלי ולכן קיבל החלטה אמיתית. תמיד הוא אמר שהוא רוצה להישאר בהפועל כי הלב שלו שם", אמר אלימלך. גם לנדאו מזהה משהו מיוחד בהפועל ובקשר של ורמוט למועדון: "הוא מרגיש נוח, דומיננטי ואהוד. הוא שחקן מוביל שייזכר ככזה שהיה נאמן למועדון לא רק ברגעים היפים, אלא גם בטוב וברע. הפועל נמצאת באחד מרגעי השפל שלה ועצם ההישארות שלו מהווה סמן ימני ומודל לשחקנים איך וכיצד להתנהל ברגעים פחות טובים של המועדון".

לסיום, אפק מצא את הסיבה שבסופו של דבר הכריעה את כף המאזניים בשיקולים של ורמוט: "הוא לא בנוי להיאבק על מקומו, מה שכנראה היה קורה במכבי ת"א או מכבי חיפה. בהפועל הוא מצא את הנחלה שלו".