קפיצת מדרגה: עליית הציפיות בהפועל ב"ש

מליקסון וארבייטמן הגיעו, התקציב נשאר גבוה, והציפיות בהפועל ב"ש ברורות: לטפס מקום אחד בטבלה ולהביא אליפות ראשונה לנגב אחרי 40 שנה. הלחץ על אלישע לוי עלה בעקבות ההדחה מאירופה, אבל האוהדים בבירת הנגב אופטימיים

רועי זריהן  14.08.14 - 10:30
גלאקטיקוס בנגב
גלאקטיקוס בנגב
תחילת כתבה

לא הרבה השתנה הקיץ בהפועל באר שבע. רוב הסגל מהשנה שעברה נשאר, בטח בכל מה שנוגע לשחקנים המובילים. אליניב ברדה ימשיך להיות הקפטן והמנהיג, מאור בוזגלו יקווה לסיים גם את העונה הקרובה עם מספרים נהדרים (10 שערים ו-15 בישולים) וגם אוסטין אג'ידה, וויליאם סוארס ואופיר דוידזאדה ממשיכים. אבל ההמשכיות החשובה ביותר היא זו על הקווים: אלישע לוי ושמעון ביטון ימשיכו עונה שלישית יחדיו, משהו שלא קרה כבר הרבה זמן בב"ש.

במחשבה שנייה, די הרבה השתנה. לבירת הנגב הצטרפו שחקנים שאמורים לשדרג את סגנית האלופה. רועי גורדנה הגיע להוסיף יצירתיות במרכז השדה, דור מלול יכול לשחק בלא מעט עמדות, שלומי ארבייטמן בא כדי להוציא לפועל ומעל כולם, מאור מליקסון, אחד משחקני הרכש הכי נוצצים של הקיץ. על הנייר מדובר בחבורה מרשימה במיוחד שהתחברה לבסיס שחקנים טוב, שכזכור הוביל את הקבוצה של אלונה ברקת למקום השני ואל חצי גמר גביע המדינה. יחד עם השחקנים החדשים נדמה שהשמיים הם הגבול.

הקריאה שהפכה למציאות: באר שבע מלחמה

אחת מקריאות העידוד הכי מפורסמות של אוהדי באר שבע היא "באר שבע מלחמה", שער 5 מתחיל, שער 2 עונה וכך זה ממשיך. הקיץ הקריאה הזאת שוב קיבלה משמעות נוספת, פחות נעימה. מבצע ״צוק איתן״ הפך את שגרת חייהם של תושבי הדרום בכלל ובאר שבע בפרט לסוג של סיוט. אי אפשר באמת לצאת מהבית, חייבים להישאר בקרבת מרחב מוגן, וההכנות לעונה הפכו למסובכות הרבה יותר. מיד בסיום מחנה האימון בפולין שלושת הזרים (אג'ידה, סוארס ופאיוביץ') קיבלו אישור שלא לחזור ארצה עם הקבוצה ונשארו מספר ימים נוספים בפולין בגלל המצב הביטחוני. אזעקה הפסיקה את האימון למספר דקות יותר מפעם אחת, כשבזמן שהגוף על הדשא בווסרמיל - או במנהרת השחקנים המוגנת - הראש והלב עם המשפחות.

ההדחה מאירופה: מה, כבר נגמר?

"היינו הרבה יותר טובים", "כמה החמצות, לא ראיתי דבר כזה בחיים", "קצת מזל, זה מה שהיה חסר לנו", אלה רק חלק מהאמירות שנאמרו על ידי אוהדים, בעלים, אנשי צוות, אנשי הנהלה ושחקני הפועל באר שבע אחרי ההדחה הכואבת מול ספליט בסיבוב השני של מוקדמות הליגה האירופית. 17 שנים הם חיכו לחזור לאירופה ואחרי 2 משחקים זה נגמר. גם כאן למצב הביטחוני יש חלק לא קטן, אפילו גדול. משחק הבית התקיים בקפריסין, היה קשה מאוד להתאמן ואי אפשר היה להתרכז בכדורגל. עכשיו יעבדו בבאר שבע כל העונה בשביל להגיע שוב למפעל אירופי, בתקווה שאז לקהל המקומי גם תהיה אפשרות לבוא ולראות את הקבוצה.

קבוצת צמרת לכל דבר

"בעונה הראשונה שלי נלחמנו נגד הירידה, בעונה השנייה נאבקנו על האליפות כמעט עד לסוף העונה, בעונה הזאת חשוב לייצר המשכיות. מכבי תל אביב קבוצה מצוינת, גם מכבי חיפה נבנית בצורה טובה, קריית שמונה מראה בכל עונה שחייבים לקחת אותה ברצינות ואנחנו רוצים להיות שם, אנחנו רוצים להיות חלק מהחבורה שנאבקת על האליפות ונמצאת תמיד בצמרת״. האמירה הזאת שייכת ללא אחר מאשר אלישע לוי, אז נכון, אין כאן איזה הצהרה מובהקת בסגנון ״אנחנו רוצים לקחת אליפות״, אבל באר שבע מכוונת גבוה, היא חייבת לכוון גבוה. עם תקציב של 40 מיליון שקלים וסגל שחקנים מהטובים בארץ באר שבע רוצה להגשים את החלום של אלונה ברקת ולהפוך לקבוצת צמרת קבועה ולגיטימית בכדורגל הישראלי.

ב-23 באוגוסט אלונה ברקת תפתח את העונה השמינית שלה. במשך 6 שנים היא חרשה את השטח, העלתה את הקבוצה לליגת העל ונאבקה נגד הירידה - אבל בעונה שעברה זה השתלם. ״תקרת הזכוכית״ נשברה. הבאתם של אליניב ברדה ומאור בוזגלו שינתה את כללי המשחק, משהו טוב קרה. מליקסון העדיף את ב"ש על פני מכבי, ארבייטמן חוזר מאירופה וגם גורדנה הגיע לבירת הנגב. ב"ש הפכה לקבוצת צמרת ושם היא גם רוצה להישאר.

העונה תחגוג באר שבע 40 שנים לאליפות הראשונה שלה אי פעם. עונת 74/5 שמה את ב"ש על מפת הכדורגל הישראלי. אלו היו ימי הזוהר של הקבוצה מהמדבר עם שתי אליפויות רצופות, אבל מאז, כמעט כלום – למעט שני גביעי טוטו וגביע מדינה אחד מלפני 17 שנים. באר שבע מאמינה. אף אחד לא יגיד את זה באופן גלוי - לפחות לא מתוך הקבוצה - אבל האוהדים מאמינים שאפשר. 40 שנה אחרי האליפות הראשונה, בסיום העונה הקרובה, כך הם מאמינים, בנגב יחגגו עם התואר החשוב באמת, אליפות. אבל גם גביע המדינה יתקבל בברכה.

הצטרפו: דור מלול, רובי לבקוביץ׳, שלומי ארבייטמן, רועי גורדנה, דניאל אסקלינג ומאור מליקסון.
עזבו: קובי דג׳אני (מתאמן עם הקבוצה), תומר סוויסה (מתאמן עם הקבוצה), ניקולס פלצ׳וק, לוטם זינו, דויד הובר, בן תורג׳מן, שלומי בן חמו וגליינור פלט.