זה הזמן לשינוי: לברק לוי מגיע לקבל הזדמנות בשער של מכבי

חואן פאבלו מקרין חוסר ביטחון על ההגנה, ולמרות היכולת המרשימה של ייני, לירן שטראובר ממליץ לפאקו לתת את המושכות לשוער השני. וגם: לאן נעלם נוסא אייגיבור והילד שהחליט לוותר על המשחק בעקבות האלימות בדרבי

לירן שטראובר
לירן שטראובר  10.11.14 - 10:52
אולי הגיע הזמן לחילוף? (אלן שיבר)
אולי הגיע הזמן לחילוף? (אלן שיבר)
תחילת כתבה

בדרך כלל כשאני צריך לכתוב טור, אני רואה את המשחק בטלוויזיה כדי לראות זוויות נוספות והילוכים חוזרים - אבל הפעם בחרתי ללכת למשחק עם חבר שמחזיק בשני מנויים, לו ולבנו הקטן. למשחק של מכבי ת"א מול מכבי נתניה, החבר לא הביא את בנו זכר לאירוע הדרבי הלא נעימים. לפני שבוע הילד בכה, וכל מה שרצה הוא לחזור הביתה. "תן לי לחוש מה הלך הרוח ביציעים לפני שאני מחזיר את הילד למגרשים", הסביר לי. יותר מהגיוני שמשחק כמו הדרבי ההוא רק מרחיק אוהדים צעירים מהיציע.

לפני המשחק, התחושה מחוץ לאצטדיון וביציעים הייתה של חוסר ודאות. גם בנוגע לעונש שמכבי תספוג, וגם בנוגע לשאלה איך תיראה הקבוצה בעקבות השבוע החולף. לאורך כל המשחק היה נדמה שמכבי לא ממש התאוששה. מפגן התמיכה הגדול בזהבי, קרלוס ואובארוב היה עוצמתי, אך אני באמת לא מבין למה הזכירו את שמו של שי אבוטבול ביציעים.

והיה גם כדורגל. מכבי פתחה עם כל הכלים ההתקפיים שיש ברשותה, כשערן זהבי לא משחק. עדן בן בסט עבד על כר הדשא בלי סוף אך לא מצא את עצמו על המגרש, פריצה הוכיח שהוא שוב כאן, בן חיים המשיך בכושר הטוב, ורק נוסא אייגיבור העלה סימן שאלה אחד גדול. אני לא מצליח להבין מה הקשר הניגרי עושה על המגרש, וכמו שזה נראה גם הוא לא כל כך מבין. מכבי נראתה כאילו היא משחקת עם 10 שחקנים כשנוסא לא מזכיר את היכולת מימיו בהפועל ונראה שהוא לא מוצא את עצמו בשיטת המשחק עם שלושת הקשרים במרכז – כשאלברמן מצויין (חילוף לא ברור) ומיטרוביץ' משתפר כל שבוע. פאקו יכול היה בשקט לעבור כבר אחרי רבע שעה לשחק עם 3 בלמים, להוציא את איגיבור – להכניס את מיכה ולשחק איתו ועם בן הרוש באגפים.

נתניה הגיעה לשחק טקטי, ניסתה להאט את מכבי, עמדה בהגנה עם 5-6 שחקנים וקישור מעובה כשערן לוי בודד בחוד. כל הנסיונות לעקוץ היו במתפרצות ובכדורגל ערמומי, כמו בשער של קאיודה ועזרה להם העובדה שהגנת מכבי לא הייתה מסודרת ומאורגנת, אולי גם בגלל חוסר הביטחון שהקרין חואן פאבלו, בעיקר במשחק הרגל, כששגה לפחות 3 פעמים במסירות פשוטות. בנוסף, השוער ביצע טעות וספג כרטיס אדום טיפשי. אחרי שמכבי כבר ביצעה את שלושת החילופים, עדיף לוותר על הנגיעה ביד, ולספוג שער.

נתניה הייתה יכולה להוציא קצת יותר בחצי השני, אבל גם במשחק לא גדול מכבי הוכיחה שוב איזה אופי יש לה, וכמה כח הרצון שלה אדיר. הצהובים הרוויחו במשחק הזה שני דברים עיקריים: הראשון, ראדה פריצה חזר להיות חד ונייד ולשחק עם חשק, משהו בו נדלק מחדש. השחקן השני שמכבי הרוויחה הוא זה שייתן לפאקו חומר למחשבה ואולי יגרום לו לעלות מול ק"ש עם 11 שחקני שדה בלי שוער. שרן ייני שיחק בתפקיד החדש-ישן כשוער ונראה שיש למכבי על מי לסמוך בין הקורות. 3 הצלות טובות, כשאחת מהן לעומר צלישר, אני לא בטוח שאני בימי הטובים עוצר. לייני יש שקט נפשי והוא הוכיח שאולי הוא פיתרון טוב. לקורא ברק לוי - לא בטוח שתשחק במשחק העונה, המקום שלך בסכנה.

אם נחזור להיות רציניים, אולי הגיע הזמן לתת לברק לוי לרוץ קצת בהרכב ואם הוא יהיה טוב נגד ק"ש, משחק של מאני טיים, אז בהחלט מגיע לו. יש רגעים שלשוער השני מגיעה הזדמנות, והמשחק של חואן פאבלו מול נתניה, היה רגע שכזה.