$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

איבד את ראשו: קאיודה מתנשא ופוגע בקבוצה

חלוץ נתניה משוכנע שהוא בלתי שביר, וכדאי שילמד לקח מ"יום ראשון הגדול"

ניר רוזן-טל  21.12.14 - 14:57
הפנים אומרות הכל (אלן שיבר)
הפנים אומרות הכל (אלן שיבר)

מה לא אמרו לאחרונה על מכבי נתניה? המצב הכלכלי הקשה, חוסר הוודאות בו נמצאים השחקנים לגבי עתידם במועדון, היכולת המקצועית הירודה על המגרש ואיומים על השבתת אימונים. לכל אלה מצטרפת בעיה נוספת: עימותים חוזרים ונשנים בחדר ההלבשה, כאשר השחקן ששמו מוזכר בכל תקרית כזו הוא לארי קאיודה, חלוצה הניגרי של הקבוצה. קאיודה הצטרף לנתניה בתחילת העונה שעברה, אז בלאומית. החלוץ היווה גורם משמעותי בעליית הליגה כשכבש עשרה שערי ליגה, והוסיף שער בחצי גמר הגביע מול מכבי פ"ת שהבטיח ההעפלה לגמר גביע המדינה הראשון של המועדון לאחר 36 שנים. גם בעונה הנוכחית הוא כבר רשם 5 שערי ליגה. התקפת הקבוצה תלויה בו ובכושרו, אך דווקא בעונה בה הוא פורח מקצועית, הכל מתחיל להשתבש. מה בעצם קרה פה?

הסיטואציה בה נמצא קאיודה מזכירה את העלילה באחד מסרטי הספורט הידועים ביותר, "יום ראשון הגדול" (Any Given Sunday) הזכור בעיקר בזכות הסצנה מפורסמת מתוכו שאף הפכה לקאלט - נאום המוטיבציה של המאמן (אל פאצ'ינו) בחדר ההלבשה בו הוא מטריף את שחקניו לקראת משחק חשוב. הסרט מגולל את סיפורו של מאמן פוטבול מבוגר, בעברו שחקן ידוע, שנותן צ'אנס לשחקן צעיר ומבטיח. השחקן לוקח את ההזדמנות, מפתיע את כולם ביכולתו, אולם על הדרך מאבד את הראש: הופך לשחצן, מתנשא מעל חבריו לקבוצה, מתעסק בחוזה הבא ובכסף הגדול, ובעיקר מתרברב לכולם על היותו כה מהיר וחזק, שאיש  לא יכול לפגוע בו.

נראה שלאחרונה גם קאיודה, שהתנהגותו מזכירה לא אחת את זו של ווילי בימן (אותו שחקן פוטבול מ"יום ראשון הגדול"), משוכנע כי הוא בלתי שביר, בלתי נראה לשחקני ההגנה ומוקף בחבורת לא יוצלחים מסביבו.

לארי קאיודה הוא שחקן מצוין ומוכשר אך בעיקר צעיר וחסר ניסיון. במקביל ליכולתו הטובה על המגרש, הוא הספיק לספוג שני כרטיסים אדומים (בעונה שעברה על קללה לעבר קוון, העונה בעקבות מרפק לפניו של שחקן לאחר דקה על המגרש). הסגנון השחצני שלו על המגרש ובחדר ההלבשה ("אם לא אני, מי יודע איפה מכבי נתניה הייתה היום") לא רק מרחיק ממנו את חבריו לקבוצה, אלא מעורר תסיסה נגדו. ב"יום ראשון הגדול" ווילי בימן סופג חבטה אחר חבטה על המגרש לאחר שחבריו לא מוכנים לבצע עבורו חסימות, עד שהמאמן מבין זאת ונאלץ להחליפו. כך גם קרה לקאיודה מול הפועל ת"א. יוסי מזרחי הבין כי השחקנים לא משתפים פעולה עם הניגרי, לא מוסרים לו ומרגישים שהראש שלו לגמרי לא בקבוצה.

אין שחקן שגדול יותר מהקבוצה שבה הוא משחק. את הלקח הזה מבין בסרט ווילי בימן, ואת הלקח הזה חשוב שיפנים קאיודה. סביר להניח שלא ימשיך במכבי נתניה בכל מקרה, אולם טוב יעשה אם יתייחס לתקופתו במכבי נתניה כשיעור להמשך הקריירה.

ובאשר למכבי נתניה? במצבה הנוכחי רק שחקנים שיפגינו מחויבות למועדון ולקהל (ולא רק לעצמם) יוכלו להציל אותה מירידה לליגת המשנה.