למדה לקח? שאלת החיזוק של הפועל ב"ש

את רבע גמר גביע המדינה בראשון לציון אשתקד, אוהדי הפועל באר שבע לא יישכחו. המשחק נערך שבוע לפני פתיחת הפלייאוף העליון והקבוצה אמנם ניצחה בעור שיניה מעוד שער שכבש אליניב ברדה עם הלב, אבל מה שנותר לעד בזיכרון הקולקטיבי של אוהדי הקבוצה מאותו משחק ארור, היא פציעתו הקשה של וויליאם סוארס שלמעשה גמרה - גם לו וגם לקבוצה - את העונה. נכון, סוארס חזר למספר משחקים בגארבג' טיים אולם את העונה החולפת של ב"ש אפשר לסכם עד הפציעה ומאז הפציעה.

בתום העונה הסדירה היו לקבוצה 3 הפסדים ב-26 מחזורים. בפלייאוף הפסידה הקבוצה ב-5 משחקים מתוך עשרה וספגה הפסד כואב במיוחד בחצי גמר הגביע, מה שמעיד על החשיבות של סוארס במערך של אלישע, אבל יותר מכך על היותה של באר שבע קבוצה לא מאוזנת, כשלאיש אין ספק בנוגע להבדלי הרמות בין 13 השחקנים שרצים ב"רוטציה" של אלישע לבין יתר שחקני הספסל.

בכלל, בתום העונה שעברה פציעות היו בעיה כאובה בקרב אוהדי הקבוצה, שלא ראו באף אחד משלושת המשחקים הקריטיים (שני משחקי חוץ בתוך חודש מול מכבי ת"א וחצי גמר גביע המדינה) את ההרכב המלא וגם לא ראו ניצחון אחד. סיום סיבוב שני ותחילת פלייאוף עליון שכללו פציעות של ברדה, פאיוביץ', דובב גבאי ואופיר דוידזאדה שנפצע וחזר ונפצע שוב, השלימו כרוניקה של הרכבי טלאים דווקא במאני טיים. בדיעבד, זה גם מה שכמעט והוריד למקום השלישי את הקבוצה שהייתה חזק במאבק האליפות שני סיבובים.

כעת, כשחודש ינואר מתקרב, עולה השאלה האם יש לחזק את הקבוצה או שמא עדיף להישאר עם הסגל הקיים? בשביל לענות של שאלה זו יש קודם כל צורך לענות על שאלת המטרות שעומדות בפני הקבוצה והיעדים אותם היא שואבת להשיג. אם המטרה היא הישג זהה לעונה שעברה, אז אין צורך ברכש. זאת, כיוון שהמקום השלישי ועמו המקום באירופה כמעט מובטחים עם הסגל הקיים וחוסר התחרותיות מצד ליגת 4-12. עם זאת, סביר להניח שזו לא המטרה, ועם כל הכבוד לרצון להתחיל לפתח מסורת של השתתפות במפעלים אירופיים, יש לאלישע לוי הזדמנות להוביל את הקבוצה מקום אחד קדימה.

היתרון היחסי של מכבי ת"א על ק"ש וב"ש בא לידי ביטוי בעומס השחקנים בסגל. היתרון של קריית שמונה הוא בציפיות הנמוכות (יחסית), בגיבוש, ובהיעדר הלחץ מהקהל. לכן, גם באר שבע חייבת לפתח את היתרונות שלה ויש כאלה. אחד היתרונות הבולטים הוא ההצלחה בהבאת שחקני הרכש הזרים והישראלים שהגיעו השנה. שלומי ארבייטמן שהחליף את גליינור פלט בסגל מביא את המספרים המצופים ממנו, אובידיו חובאן הרבה יותר מועיל לשיטה מאשר דויד הובר, מאור מליקסון הוא כוכב ברמת הכדורגל הישראלי ואין ספק ולו הקל ביותר שכשיחזור באופן מלא מהפציעה הטורדנית יתרום המון להתקפה וכמובן רועי גורדנה, קשר אחורי שמייצר מספרים - חלומו של כל מאמן - כשמאזנו עומד על 3 שערים ו-2 בישולים.

אם ב"ש רוצה להילחם עד הסוף על תואר - ולא לנסות לשרוד שוב בפלייאוף העליון עם אדי העונה הסדירה - היא חייבת להתחזק בעמדות המפתח בהן אין להם גיבוי הולם בספסל. בלם ישראלי ראוי (כולם זוכרים מה קרה בדקה השביעית בבלומפילד כשעלה בלם מהנוער) וחלוץ ישראלי כגיבוי לארבייטמן וגבאי שמרבים להיפצע יכולים לשנות את הסיפור. אם יש דבר שכולם מסכימים שאלישע טוב בו, הוא בשמירה על חדר הלבשה נקי מהדלפות ורכילויות, לכן הבאת שחקנים נוספים לא אמורה לפגוע במרקם הקבוצתי, אלא להיפך, לשדרג אותו. בלי חיזוק בינואר, הקבוצה תישאר עם המחמאות, ואילו התארים ילכו לזוללות התארים מקריית שלום וקריית שמונה.