משימה בלתי אפשרית: אף מאמן לא יכול להצליח בבית"ר

אלי טביב מוכר אשליות והקהל המלחיץ בטדי דורש יותר ממה שיש לסגל להציע. עומרי אפק בטוח: בלי שינוי בגישה לא יהיה פיתרון לבעיה במועדון, ומאמין שגם מנחם קורצקי נמצא במלכוד

עומרי אפק
עומרי אפק  18.01.15 - 15:30
כישלון ידוע מראש, ולא בגלל היכולת (אלן שיבר)
כישלון ידוע מראש, ולא בגלל היכולת (אלן שיבר)
תחילת כתבה

כשמתבוננים מבחוץ על התמונה הכוללת, ככה אין אפשרות להצליח בבית"ר ירושלים. אין שום קשר בין חומר השחקנים לבין הציפיות של בעלי הקבוצה ובין חומר השחקנים לבין הציפיות של הקהל. מאמן שחותם בבית"ר בסיטואציה הנוכחית יכול להתחיל לספור לאחור מרגע החתימה. אם יהיה לו מאמן רביעי בתוך שנה וחצי, אלי טביב צריך לעשות חשבון נפש רציני.

מנחם קורצקי עושה עבודה טובה ויסודית עם חומר השחקנים שיש לו. הקבוצה בפלייאוף העליון נכון לעכשיו, מאומנת וממושמעת. בית"ר היא קבוצה עם התלהבות - שהיתה חסרה רק את הפעולה האחרונה - וגם את זה היא שיפרה משמעותית בחודש האחרון (13 שערים בארבעה משחקים).

בואו נבדוק באמת את ההרכב של בית"ר ירושלים ושימו לב מה היה הסטטוס של רוב השחקנים כשהגיעו למועדון:

בוריס קליימן: שוער שני רוב השנים בהפועל תל אביב.
אלי דסה: שחקן ספסל אצל רוני לוי בעונה שעברה.
זאביק חיימוביץ': שחקן ספסל בשנים האחרונות.
שלומי אזולאי: שחקן ליגה לאומית במשך שנים.
דושאן מאטוביץ': איבד את מקומו בהרכב של קרית שמונה.
לידור כהן: כשרון בוסרי לחלוטין, שהרשים סיבוב אחד בליגת העל.
עומר אצילי: שחקן שכיכב בראשל"צ בליגה הלאומית.
איציק כהן: שחקן שפרח בליגה הלאומית.
דני פרדה: שחקן כשרוני בלי קבלות שבעיקר הולך לאיבוד כמה שנים.
תומר סוויסה: הגיע אחרי שנה כמעט שלא שיחק בבאר שבע.
ססאר ארסו, קלאודמיר וחנן ממן באמת מנוסים יותר: אבל מעולם לא היו לידרים בקבוצת צמרת.

יש בבית"ר שחקנים מוכשרים שצריכים זמן להתפתח, אבל בטדי לא כל כשרון יכול לפרוח כי הלחץ אטומי. לידור כהן, עומר אצילי ואחרים צריכים להתבשל לאט לאט וצריכים שחקנים חזקים מנטלית לידם - אבל אלי טביב שילם עליהם והוא לא מוכן שהם ינגנו כינור שני גם אם זה יעשה להם ולקבוצה טוב.

ועדיין, זה לא מפריע לטביב לפנטז על קבוצת צמרת עם סגל שחקנים קצר ובינוני. יש לפחות ארבע-חמש קבוצות עם סגל שחקנים יותר טוב משמעותית. הרי טביב רוצה למצוא שחקנים זולים ולשווק אותם ביוקר. הרי טביב ישווק משא ומתן עם אלירן עטר, מסי ורונאלדו כשבסוף יחתום שחקן התקפה אלמוני בהעברה חופשית, עם שכר סביר ואופציה. זו זכותו, אבל המטרות שהוא צריך להציב ולשווק לקהל חייבות להיות תואמות. מי מההרכב של בית"ר היה שחקן שהוביל בקבוצת צמרת? מי מהצעירים עמד בלחץ של טדי? חצי מההרכב הרשים בלאומית או בתחתית ליגת העל.

זה לא מפריע לקהל לקלל את קורצקי בכל מיני משבר, לחכות לו ביציאה מהמגרש, לירוק ולרדת לחייו. כי הקהל רוצה כדורגל התקפי ופתוח כאילו משחקים בטדי פישונט, שאלוי, אוחנה וחרזי. הקהל צריך להיות גאה בקבוצה שלו. ההדחה בגביע היא כשלון ואכזבה אבל בליגה הקבוצה עונה על הציפיות. קורצקי טעה השנה כמה פעמים בהתנהלות מחוץ למגרש. השיחה המבישה מול האוהד בטלפון. הראיון הקיצוני והמוגזם לאחר ההדחה בגביע. העובדה שהוא מנסה לרצות את הקהל במקום להבהיר שהקבוצה חזקה וטקטית לפני הכדורגל השמח. זה האני מאמין שלו.

למשוואה הזו כרגע אין פתרון. לסיר הלחץ של הקהל בטדי שדורש מה שאין, האשליות שטביב מוכר סביב הקבוצה והעובדה שהוא נעלם בזמן קריטי כמעט כל מועד העברות הופך את העבודה של מאמני בית"ר ירושלים לשעון חול. מישהו מהצדדים חייב לשנות חשיבה או שנראה את זה חוזר על עצמו.