"בואי להפועל היה אחת הטעויות הכי קשות בחיי"

בפוסט המסכם את 900 הימים שלו בהפועל ת"א, חיים רמון התייחס גם לאייל ברקוביץ': "הוא לא הבין שאי אפשר לנהל מועדון דרך אתר ספורט"

שירי אלג'ם
שירי אלג'ם  23.01.15 - 10:58
דברים קשים. רמון (אלן שיבר)
דברים קשים. רמון (אלן שיבר)
תחילת כתבה

אחרי השבוע הסוער שעבר על הפועל ת"א, עם התפטרותו של המנג'ר אליי ברקוביץ' והדיבורים הבלתי פוסקים בנוגע לעתידו של אסי דומב, מחזיק זכויות הניהול חיים רמון כתב את הבלוג השלישי שלו מאז נכנס למועדון - וסיכם את 900 הימים שלו במועדון. מחזיק זכויות הניהול מגולל את סיפורן של העונות שעברו עליו מאז היום הראשון של הפועל ועד היום.

"לאחר היסוסים והתלבטויות לא מעטות החלטתי לסכם את 900 הימים שחלפו מאז שהגעתי להפועל ת"א כמחזיק הזכויות הבלעדי. אני סבור, שהגיעה העת להציג דברים כהווייתם, ללא כחל וסרק, ולהתעמת עם פרסומים ורכילויות, שאין בינם לבין המציאות דבר וחצי דבר", פתח רמון והוסיף: "פרסומים ורכילויות אלה נובעים מקצתם מבורות, ומקצתם הם תוצר של הסתה בלתי פוסקת מצד חבורה ביריונית ואלימה, שהיא מיעוט קטן מאוד בקרב אוהדי הפועל ת"א. מטרת חבורה זו הייתה והינה לדרדר את הפועל עד כדי פירוק".

העונה הראשונה:
בחודש יוני 2012 פנה אליי מני ויצמן, אוהד מסור של הפועל, והציע לנהל מו"מ עם טביב על קניית הקבוצה מתוך הנחה, שכל אלו שהבטיחו להשתתף ברכישת הקבוצה יעמדו בדיבורם. ברצוני להדגיש, כי בשום שלב מני לא היה מוכן בשום פנים ואופן להיות בעלים של הקבוצה וסרב אפילו לקנות מניות. בסוף חודש יוני הוזמנתי לברלין, מני אמר לי שהוא סיכם עם טביב על כך שאני ארכוש את הקבוצה, בסכום של 17 מיליון שקל במתווה הבא: 6 מיליון ש"ח לתשלום עד נובמבר 2012, 6 מיליון עד יוני 2013, ו-5 מיליון שקל נוספים יתחלקו לתשלומים של מיליון כל שנה, שישולמו מקופת הקבוצה. 

על סמך התחייבויות בעל פה בסך של כ-15 מיליון ש"ח רכשתי את הקבוצה. התוכנית הייתה שאני רוכש ומוכר באופן הדומה ליזם של קבוצת רכישה. מיד כשחזרתי לארץ נפגשתי עם נציגות האוהדים והצגתי להם את ההסכם. אמרתי להם שאם הם אינם מתחייבים להיות שותפים מלאים, לא אקח על עצמי את המטלה. הם התחייבו לרכוש לפחות 20% מהקבוצה, כשהיעד הוא להגיע לרכישת 50% ממנה, ונוסף לכך, לגייס את האנשים שהתחייבו בפניהם לקנות את מניות הקבוצה.
 
לצערי, זה לא קרה. עמותת האוהדים לא הצליחה לגייס אפילו את הסכומים הדרושים להשלמת רכישת 20% מהמניות שלהם. כל האנשים שהבטיחו לקחת חלק בבעלות החדשה נעלמו כלא היו, אחד מהם ישב מולי ואמר: "נכון, אני הבטחתי לקנות מניות במיליון שקל כדי לסלק את טביב, אבל עכשיו, מכיוון שאתה כאן, אני סומך עליך שתסתדר בלעדיי".

קיבלתי מטביב קבוצה, שלכאורה הייתה ללא חובות עבר, אבל עם הרבה התחייבויות עתידיות שנחתמו על ידי טביב. לפני פתיחת הליגה היה צריך להעביר את הקבוצה בבקרה התקציבית. הבקרה ביקשה להביא ערבויות על סך 3.5 מיליון שקלים. פניתי לעמותה ולמספר אנשים וביקשתי שכל אחד מהם ייקח התחייבות של חצי מיליון שקל. מדובר  באוהדים אמידים מאוד, אבל איש מהם לא היה מוכן לסייע. עמדתי בפני שוקת שבורה, הבנתי שאני במלכוד: או שאני מביא את הכסף, או שהפועל לא נרשמת לאירופה, מודחת מהמפעל ובקיצור – מתפרקת, או שאני מביא צ'ק מכיסי.

בסופו של דבר, הבאתי צ'ק מכיסי למשרדי הבקרה התקציבית. שם שאלו אותי: "תגיד, השתגעת? אתה תעמוד בזה?" עניתי בביטחון חסר כל בסיס ש"מעולם צ'ק שלי לא חזר וגם זה לא יחזור". בתוכי כבר ידעתי, שבואי להפועל היה אחת הטעויות הקשות בימי חיי, שהייתי צריך לתת לקבוצה להתפרק ושאני לבד בעניין. לא ראיתי לידי מישהו שאוכל לסמוך עליו פרט למני ויצמן שיסייע בידי. (באותה העת עוד לא הכרתי את עידו חג'ג', שסייע לי מאוד) .

כשעלינו לשלב הבתים (באירופה) החל גל לחצים להחתים את גילי ורמוט. אוהדים הבטיחו השתתפות במימון ובסופו של דבר נכנעתי ללחצים וורמוט הוחתם. אני מדגיש שוב, שבעיני גילי הוא שחקן מצוין, מהטובים בארץ, אך החתמתו הייתה טעות כלכלית, שכן עלותו של ורמוט לשנה אחת הייתה יותר מ-4 מיליון שקלים. אתם ודאי מתעניינים בסכום התרומות של אוהדים, שהגיעו עבור החתמת ורמוט. מדובר במאה אלף ש"ח בלבד, כן, מאה אלף שקלים.

עונה שלישית:
הפועל נפרדה מרן בן שמעון והבאנו את אייל ברקוביץ'. עידו ואייל הצליחו לקצץ את תקציב שכר השחקנים בקרוב לכ-40%, הישג מדהים. אחרי שהפסדנו במשחק הראשון במוקדמות הליגה האירופית בקזחסטן, וביום הכניסה הקרקעית לעזה במבצע צוק איתן, כשמטחי טילים נורו לעבר תל אביב, היכו הבריונים האלימים שוב בהפועל. הם הופיעו מול פתח דלת דירתו של חג'ג', כשעידו, ילדיו ואשתו צופים בהם מעברה השני של הדלת. הם היו חצי ערומים ובידיהם בקבוקי בירה, ופיהם מלא גידופים כלפי האיש, שתרם מיליוני שקלים מכספו והקדיש מזמנו היקר לטובת הפועל. מובן שאותם ביריונים לא פסחו גם על ביתי, והשמיעו קללות ואיומים לפגוע גם בי, אבל אני כבר הורגלתי בזה. למחרת נסע עידו לחו"ל, אשתו עזבה את הבית עם ילדיה ונסעה לבית הוריה. כמובן שהאירוע הזה הביא את עידו ומשפחתו להחלטה לעזוב את המועדון, מה שהנחית מכה ניהולית וכלכלית אנושה על המועדון, הצטערתי צער רב על כך אבל מובן, שאינני יכול לבוא אליו בטענות. מי כמוני מבין אותו...

עמדתי בפני החלטה האם להמשיך או לעזוב. כשכמובן משמעות העזיבה שלי היא פירוק המועדון וירידת ליגה בסוף העונה. בסופו של דבר, האהבה לקבוצה והאחריות שוב הכריעו את הכף וגם הרצון לא להיכנע לחבורת הבריונים ומורי דרכם.

שוב עמדתי בפני משימה כמעט בלתי אפשרית להעביר את הקבוצה בבקרה התקציבית. רק בסיוע של עידו וגורם נוסף, שהעמידו בטוחות לטובת הקבוצה, צלחנו את משוכת הבקרה. מאז ועד לאחרונה הקבוצה התנהלה באופן מוחלט על ידי אייל. הוא היה המילה האחרונה בעניין המקצועי והמנהלי בתיאום איתי.

נראה כי כמו כל הקבוצות שאין להן בעלים עשירים, הפועל תתמודד העונה על המקומות 5-14. נקווה לטוב – שגם את העונה הזו נצליח לסיים בצורה סבירה למרות כל הקשיים. גם השנה חבורת הביריונים פגעה בקבוצה. נציגם המכונה "פואד" פרץ למגרש במשחק הדרבי והחל לפגוע פיזית בערן זהבי. הקבוצה איבדה לפחות נקודה יקרה והדרבי שפוצץ בתוצאה 1:1 נקבע כתיקו ללא נקודות. הקבוצה נאלצה לשחק 3 משחקים מחוץ לבלומפילד, דבר שפגע בה מקצועית וכספית.

ניהול
מאז שהגעתי להפועל אני שומע וקורא על "הניהול הבעייתי" של המועדון. אני רוצה להבהיר, שהבעיה הדומיננטית היא שאין כסף ורוב הזמן אני עסוק בגיוס כספים, כדי שהמועדון ימשיך להתקיים. כל "ההצעות הניהוליות" שאני מקבל בדרך כלל עולות כסף ואינן חוסכות כסף. נתעלם מהרכילויות, מהבורות ומהרשע ונתעסק בעובדות: ניהול נבחן, בראש ובראשונה, בתוצאות מקצועיות ביחס להשקעה. וניזכר בתוצאות של הפועל בשנתיים האחרונות: בליגה הפועל הייתה קבוצת צמרת וסיימה פעם במקום השלישי ופעם ברביעי. בממוצע, היינו טובים מב"ש ומק"ש, וזהים בהישגים למכבי חיפה. כמובן, רק מכבי ת"א היתה טובה יותר.

בליגה האירופית היינו הקבוצה היחידה, פרט למכבי, שהגיעה פעמיים לאירופה, ופעם אחת שיחקנו בשלב הבתים, מאזן טוב יותר מכל קבוצות הצמרת, חוץ מאשר מכבי ת"א. בגביע המדינה לא הצלחנו בדומה למכבי חיפה, הפועל ב"ש ומכבי ת"א, והיינו נחותים מק"ש. לכן, אם נשקלל באופן אובייקטיבי את כל ההישגים, הרי שבמבחן התוצאה הפועל ת"א הייתה הקבוצה השנייה בטיבה בארץ מבחינת הישגיה, יחד עם קריית שמונה.

התפטרותו של אייל ברקוביץ'
אייל עשה עבודה טובה ונתתי לו גיבוי מלא. הדבר בא לידי ביטוי בהתייחסותי אליו לכל אורך המאמר. לצערי הרב, בניגוד להבטחתו, אייל לא הצליח לנתק עצמו מהתקשורת, התראיין והדליף ללא הרף, באופן שפגע קשה במרקם היחסים בתוך הקבוצה וביחסים בינו לבין בעלי המניות בכלל ועם עידו חג'ג' בפרט. אייל לא הבין שאי אפשר לנהל מועדון דרך אתר ספורט.

בשבועות האחרונים הופעל עלי לחץ כבד לפטר את אייל ברקבוביץ'. אמרתי לכולם: "תשכחו מזה". המשכתי לעמוד כחומה בצורה מאחוריו. זימנתי את אייל לפני כחודש לשיחה ודרשתי ממנו בכל תוקף, שיחדל להתראיין ולהדליף. לצערי, זה לא קרה וההדלפות נמשכו עוד ועוד. ברצוני להזכיר שגם בעימות עם עידו חג'ג' בנושא הבאת שחקן ללא ידיעתו של אייל, נתתי לו גיבוי והודעתי, שאף שחקן לא יגיע להפועל, אלא באישורו ובהסכמתו של אייל. למרות כל הפרסומים ההזויים והבדויים, כל השחקנים שהגיעו היו אחרי תיאום מוחלט ביני לבין אייל. אמרתי לו שוב ושוב, שלא ישחק בקבוצה מי שאייל לא ירצה. אפולה אדל, דודו ביטון ואמידו באלדה הובאו כולם על דעתו המקצועית של אייל.

לפני כחודש החלו היחסים בין אייל והמאמן אסי דומב להתערער. אייל השמיע באוזניי ביקורת מקצועית ואישית חריפה מאוד על אסי דומב. אמרתי לו, שבצד המהותי אני מסכים איתו בהחלט, ואם הוא יחליט לפטר אותו, הוא יקבל גיבוי מלא. אייל, למרות הביקורת, החליט לתת עוד ועוד הזדמנויות לאסי. חשבתי שהוא טועה, אבל אמרתי: "אתה המנהל המקצועי ורק אתה תקבע אם אסי יישאר או לא". לאחר המשחק עם בית"ר ביום שני השבוע, צלצל אליי אייל ואמר שהוא רוצה לפטר את אסי. אמרתי לו: "זו זכותך המלאה ואני אגבה אותך. למחרת היום אטפל בעניין ואודיע למספר אנשים שאינני חושב שהם צריכים לקרוא על כך בעיתון".

אכן, בבוקר התכוונתי להודיע על כך ליו"ר המועדון, יו"ר עמותת האוהדים, לעידו חג'ג', למני ויצמן, לבכור צבאן ולבועז תושב; והדגש הוא על המלה "להודיע". הוספתי ואמרתי, שבערב הוא יוכל לפעול על פי שיקול דעתו המקצועית בעניין. השבעתי אותו, שאם העניין ידלוף, אראה זאת בחומרה רבה. בבוקר, עוד לפני שהספקתי להתחיל לפעול, פורסמה הכוונה לפטר את אסי באתר הבית של אייל. טלפנתי לאייל ואמרתי לו שאני רואה בכך הפרת אמון חמורה. לאחר מספר דקות הוא הודיע לי שהוא מתפטר בשפה וולגרית וגסה, שיש בה להעיד על המשתמש בה יותר מכל.

חבורת הביריונים
לצערי הרב סובלת הפועל בשנים האחרונות מתופעה קשה הפוגעת קשות בדמותו ובמהותו של המועדון וביכולתו להתקיים. חבורת ביריונים אלימה, שבראשה עומדת קבוצה שאימצה לעצמה סמלים בולשביקיים והנפת דגלי שטן, מגבירה את השפעתה השלילית ומגדילה את הנזקים החמורים, הישירים והעקיפים, הנגרמים למועדון. החבורה לא בוחלת בהסתה פרועה, מפיצה שקרים כנגד בעלי המועדון לדורותיהם, הנהלות הקבוצה לדורותיהן, ומאמני הקבוצה לדורותיהם (למעט אולי גוטמן). הכת הזאת אימצה לעצמה את האמירה, שהפועל ת"א מייצגת את הפועל ולא את ישראל. אותה חבורה אחראית לשירים מבחילים ושרה שירים המבזים את זכרון השואה. החבורה מפעילה טרור ואלימות כנגד אוהדים המביאים את דגל ישראל לבלומפילד. היא פועלת באלימות כנגד אוהדים המוחים נגדה.

כאוהד הפועל במשך 60 שנה אני מבקש מכם, הרפו מהקבוצה, לכו הקימו לכם קבוצת "הפועל" חדשה בליגה נמוכה. קראו לה הפועל אינטרנציונל ת"א, ושם תוכלו לשיר את שירי הזוועה שלכם, להניף את שלטי השטן, לומר שאתם מייצגים רק את הפועל. לקרוע דגלי ישראל, ולנהל קבוצה שתדשדש בליגות הנמוכות, כי אין לכם יכולת אמיתית לגייס כסף אפילו לליגה לאומית, ותאפשרו לנו לחזור להפועל הישנה והטובה. אז יהיו מי שירצו לרכוש את הקבוצה ולהשקיע בה מיליונים רבים, מבלי שיהיו בני ערובה שלכם, בלי שתארגנו הפגנות מתחת לבתיהם ומבלי שתפעילו טרור על בעלים, הנהלות אוהדים ומאמנים.

המאמצים למכור את הקבוצה
אחד השקרים הבוטים שהחבורה הביריונית הפיצה הוא שאינני רוצה למכור את הקבוצה. האמת הפוכה לגמרי – אין דבר שאני רוצה אותו יותר מאשר להביא רוכש למועדון. בשנתיים האחרונות נפגשתי עם רוכשים מהודו ועד כוש, מקצתם הזויים, אחדים מהם אפילו נוכלים, סתם רודפי פרסום ועוד כהנה וכהנה.