(וידאו: יוסי בניון מסכם את הניצחון בדרבי החיפאי)
13 מחזורים חלפו, מכבי ת"א והפועל ב"ש צמודות זו לזו בפסגה, מכבי נתניה סוגרת את הטבלה עם ניצחון בודד העונה וזה הזמן לעשות סיכומים, אחרי שהסתיים הסיבוב הראשון ורגע לפני שהסיבוב השני יוצא לדרך.
שחקן הסיבוב: ערן זהבי (12 שערים, 3 בישולים)
השחקן שמחזיק את הכדורגל הישראלי ואת מכבי תל אביב בשנים האחרונות ממשיך לנפץ שיאים גם העונה. שבר את מחסום 100 השערים בממוצע פסיכי וכתב סופית את שמו באותיות זהב בדפי ההיסטוריה של המועדון הצהוב, כאיש שהביא במו רגליו וראשו את מכבי תל אביב, קבוצה ששווה אולי ליגה אירופית, לליגת האלופות.
הסגן של זהבי: עומר אצילי (5 שערים, 6 בישולים)
ההבטחה הפכה לדבר האמיתי. הילד התבגר והפך לשחקן. שחקן-שחקן. אצילי משלב טכניקה עם חוכמת משחק כדי לייצר מצבים כל משחק, מבשל וגם מבקיע. סרט הקפטן עשה לו רק טוב. עוד קצת יציבות ואינטנסיביות והוא יהיה מסוגל להיות שובר שוויון בליגה הזו. רק שלא יוריד את הרגל מהגז.
מחזיק את כל הענף על הגב. זהבי עם חגיגה אחת מתוך 12 העונה
תגלית הסיבוב: דוד קלטינס
קשר אחורי בן 20, מבית"ר, שהוכיח מה אומר המושג "לקחת הזדמנות" בקבוצה גדולה וכל הכבוד לדראפיץ' שנתן לו את המפתחות בעמדה כל כך חשובה. הילד עולה לכל משחק, בכל מעמד, עם בטחון של שחקן מנוסה. פיזי, אגרסיבי, מחלץ כדורים ואוהב לצאת קדימה עם הכדור. עדיין מאבד יותר מדי, אולי בגלל התלהבות יתר, אבל הכיוון שלו מעורר תקווה.
בנוסף, יש שני זרים שהגיעו כאלמוניים בתחילת העונה אך צדו את העין: ז'אורז'יניו מבני סכנין וחמזה בארי ממכבי נתניה. שני קשרים התקפים עם פוטנציאל להתקדם.
מאמן הסיבוב: ברק בכר
אמרו עליו שלא יחזיק בלי איזי שרצקי עשרה משחקים? אז כבר עכשיו הוא מקבל הארכת חוזה מאלונה ברקת כהוקרה על עבודתו. הפועל באר שבע משחקת עד עכשיו את הכדורגל הכי טוב בליגה, הכי קבוצתי ובקצב הגבוה ביותר. עם עבודה מנטלית נכונה הם דילגו מעל קללת האצטדיון החדש והפכו את "טוטו-טרנר" לשואב נקודות. בכר התמודד עם כמה מהמורות לא פשוטות בסגל ועוד יצטרך להתמודד בהמשך כשמאור בוזגלו ובן שהר יחזרו. בבאר שבע לא יסתפקו בסיבוב אחד מצוין, וכבר עכשיו יש לו שני מוקשים - בבית מול קרית שמונה ומשחק עונה מול מכבי תל אביב בבלומפילד.
למאמן ב"ש הייתה תחרות קשה מול דראפיץ', חיים סילבס ורן בן שמעון, כאשר שלושתם עשו סיבוב מצוין עם הקבוצות שלהן.
מגה סלב בב"ש. מאמן הסיבוב, ברק בכר (ניר קידר)
האכזבה: חיפה, הפועל ותקופת היובש
מכבי חיפה והפועל תל אביב מאכזבות אבל מה שהכי מאכזב זה ממוצע השערים. מזמן לא היה לנו ממוצע כזה נמוך וזה לא במקרה. כמות המשחקים חסרי המעוף עלתה בצורה משמעותית. היכולת ההתקפית הנוראית של קבוצות מול צפיפות בהגנה מעוררת דאגה. רוב הקבוצות מתבססות על הגנה ויציאה מהירה קדימה. ללא תחכום וכשרון בחלק ההתקפי. לצערי חייבים להקטין את הליגה. אין מספיק איכות. במתכונת הנוכחית יש יותר הזדמנויות לשחקנים אבל זה לא מוכיח את עצמו. ולמה לעזאזל מאמנים לא מצליחים ללמד משחק התקפה בארץ? קילומטרז' זה לא הכול. תנועות בהתקפה לא פחות חשובות מסגירות בהגנה. אין ספק שהדשא הנוראי באצטדיונים פוגע בשחקנים, אבל הבעיה היא עמוקה יותר. עמוקה וכואבת בעיניים.
נבחרת הסיבוב: בלם כובש, וב"ש לוהטת
שוער: בוריס קליימן
סיבוב נהדר. נראה שהוא סוף סוף מתחיל לממש את הפוטנציאל. השוער שהביא הכי הרבה נקודות לקבוצה שלו עד עכשיו כשמנע ספיגות ברגעים קריטים. נתניה בחוץ, סכנין בחוץ, מכבי תל אביב בבלומפילד ועוד. שמר על רשת נקיה 6 פעמים בסיבוב. הגיבוי מטביב ודראפיץ' והעבודה עם גיא סולומון, מאמן השוערים הצעיר, מוכיחים את עצמם עד עכשיו.
מגן ימני: אלי דסה (2 בישולים)
הרבה שנים לא גדל פה מגן כל כך מוכשר. מצליח לשלב הגנה והתקפה יחד. כבר בעונה האחרונה בבית"ר שיפר את משחק ההגנה, מה שהפך אותו לשחקן הרבה יותר אחראי. נע ללא הפסקה בלי כדור, נכנס לעומק גם כדי לאיים לשער ומגוון בתנועות שלו. יתרון גדול לקבוצה שצריכה ליזום ולהביא שחקנים מהקו השני.
מישהו ראה את הפועל ת"א? (אלן שיבר)
בלם: עומר דנינו (בישול)
קשה לבחור שחקן מסוים בהגנה הקבוצתית הנהדרת של מכבי פתח תקווה. שחקן הנבחרת הצעירה מוכיח שבשיטת שלושת הבלמים הוא פורח. משחק עם המון בטחון ומתפתח להיות מנהיג שקט בקבוצה הזו. מעניין האם הוא יתפקד ככה בשיטה של שני בלמים.
בלם: דקל קינן (3 שערים)
השורד האולטימטיבי. האיש הכי אפקטיבי בעונה המקרטעת של מכבי חיפה. שותף להגנה שממעטת לספוג ובעיקר אחראי על 10 נקודות מתוך 18 (!!) של הקבוצה. הוא משגע הגנות יריב כשהוא עולה במצבים נייחים ועל הדרך סחט שני פנדלים מול רעננה ומכבי פתח תקווה שסידרו 4 נקודות. כבש צמד בנצחון על הפועל תל אביב והתכבד בשער בדרבי, כזה שסידר ניצחון בדקה קריטית. בימים הכי שחורים של חיפה העונה, הוא האיש שגירד לה נקודות בזכות האופי המיוחד שלו.
בלם: שיר צדק (שער ובישול)
השתלב בקלות כמנהיג ההגנה של הפועל באר שבע, הקבוצה שספגה הכי מעט עד עכשיו. נבנה בקרית שמונה כמנהיג, הגיע בשל לבאר שבע ועד עכשיו עושה את זה נהדר גם תחת הלחץ של קבוצה עם קהל וציפיות.
מגן שמאלי: דושאן מאטוביץ' (3 בישולים)
אחראי ומנהיג. פחות מהיר מבעבר אבל חכם. הבחירה הזו היא גם סימן עבור המגינים השמאליים הישראלים שיש להם עוד הרבה מה לשפר.
פחות מהיר, אבל חכם. מאטוביץ' (דני מרון)
קשר: מהרן ראדי (5 שערים ו-3 בישולים)
סיבוב מעולה של הקשר שמכבי תל אביב ויתרה עליו והפך לנכס של באר שבע. עובד בלי הפסקה גם הגנתית וגם התקפית, יודע להצטרף ולסיים מול השער. יוצר עם אוגו והובאן שלישיית קישור פיזית ולוחצת שגדולה על היריבות.
קשר: עומר אצילי (הפירוט למעלה)
קשר: מאור מליקסון (2 שערים ו-7 בישולים)
איפה היית? התגעגענו! בין כל הפציעות של בוזגלו ושהר בתחילת העונה, מאור מליקסון קיבל את המפתחות להיות האיש היצירתי בבאר שבע והוא עושה קאמבק גדול. עוד דוגמא לעבודה המנטלית הטובה שנעשית בבירת הנגב. הצעד הראשון חזר, לוקח את הטכניקה למקומות המסוכנים ליד השער. אין לנו כמעט שחקנים כאלה בליגה. רק שימשיך ככה.
קשר/חלוץ - ערן זהבי
תכל'ס מה זה משנה? קשר? חלוץ? הוא ימצא את הדרך לשער מכל עמדה.
חלוץ: אליניב ברדה (7 שערים)
מישהו בכלל זוכר את תחילת העונה? הפחד שלו לאבד את המקום בהרכב, החילוף הראשון הקבוע של בכר שהביא לעצבים לא אופייניים מצד הקפטן. בכר קבע עובדות וברגע שברדה הפנים מה הדרך הנכונה להתמודד איתן, חזר לעצמו והתחיל להפציץ. בממוצע הזה הוא יכול בגיל 33 לשבור את שיא השערים שלו לעונה בישראל שעומד על עשרה שערים. ככה עונים לכולם, וברדה מוכיח בפעם האלף שהוא קורץ מחומר מיוחד.
ההרכב השני: דודו גורש, דור אלו, מארק ואליינטה, חסוס רואדה, אופיר דוידזאדה, ג'ון אוגו, גל אלברמן, בן בנימין, ניקיטה רוקביצה, טוני וואקמה, אוואנס קאנגווה
לסיום, בקטגוריית השוער הטוב בעולם לגילו על שם ראיקוביץ' - חייבים לציין את אוהד כהן בן ה-40! השוער של כפ"ס עשה סיבוב טוב ובהחלט מוכיח, יחד עם דודו גורש (אוטוטו 36) שלפעמים הניסיון, המיקום והרצון שווים הרבה יותר מכל דריבל חסר תכלית או זינוק מלא דאווין ופוזה.
הצליח לענות לכולם. ברדה (נמרוד גליקמן)