הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

סטירת השכמה: הפועל לא הגיעה מוכנה לעכו

תחושת ה"יהיה בסדר" בהפועל ת"א חילחלה מגוטמן, לקהל ומשם לשחקנים. עד שקהינדה דאג להעיר אותם, זה כבר היה מאוחר מדי. עומרי אפק על הרגע בו נדלקה הנורה האדומה

עומרי אפק
עומרי אפק  01.03.16 - 13:00
תחילת כתבה

כשלא מוכנים, מקבלים בראש. זה השיעור שהפועל ת"א קיבלה אמש (שני). זה מה שקורה כשמגיעים למשחק בגישה שיהיה בסדר, שהשם הפועל ת"א ינצח. הרי זה משחק בית בלומפילד, וזו רק הפועל עכו, אז בסוף הכדור ייכנס.

לפני המשחק שמעתי על סרט מיוחד שהכינו במועדון לקראת הקרב החשוב. קראתי שהקהל הולך למלא את בלומפילד ולהיות השחקן ה-12. אבל כשנכנסתי לאצטדיון, רבע שעה לפני המשחק, שיפשפתי את עיניי. ראיתי את השחקנים מתחממים מול יציעים כמעט ריקים. אולי 2,500 אדומים ביציע, בקושי. כבר אז נדלקה לי נורה אדומה. אני זוכר את השנים שהקהל הזה היה מגיע לדחוף את השחקנים עוד ביציאה לחימום ועוזר לו להכנס למשחק בטירוף, גם בשנים גרועות של מאבקי תחתית חשובים.

אבל הפעם הקהל הגיע בתחושה שזו הפועל ת"א משודרגת. גוטמן הוא המאמן, וזו בסך הכול הפועל עכו אז אפשר להכנס לאצטדיון עם שריקת הפתיחה. שאננות שליוותה גם את המאמן והשחקנים של הקבוצה. ברגע שהאדומים שלטו בהחזקת הכדור, הם גם התחילו להאמין שהשער בסוף יגיע. זו רק שאלה של זמן. ואז זה התבטא בלוותר לעצמם בדברים הקטנים.

למשל, אפשר לסלוח על החטאות כי הרי הם בטח יגיעו לעוד מצבים בהמשך המשחק. לא היתה להם את המחויבות של עכו, שמעריכה כל מצב במשחק כזה, להבקיע ממצבים בודדים. גם ההגנה היתה פחות מרוכזת כי הרי עכו הלכה אחורה ורק מדי פעם עשתה מתפרצות. אז הפוקוס הוא בעיקר להניע כדור קדימה.

אז בדיוק הגיע קהינדה, שהעיר את הפועל ת"א מהתחושה המשקרת הזו בבלומפילד. השערים המצוינים שלו הפכו את הפועל ת"א לקבוצה לחוצה שמניעה לרוחב, ככל שעוברות הדקות, ואין לה דרך להגיב. הקהל שמילא את האצטדיון הפך לעצבני ולחסר סבלנות מכל שריקה של ליאני ובזבוז זמן של עכו. אז נכון, הקהל הגיע במספרים גדולים ויפים, אבל אף אחד לא התנהג והתנהל כמו שהוא יוצא לקרב על חייו הספורטיבים. לא ההכנה של גוטמן. לא השחקנים על המגרש ולא הקהל.

קבוצה אחת הגיעה למשחק כמי שמבינה מה זה משחק תחתית, וזו הפועל עכו. הנעת כדור לא עניינה אותה. גם לא שהקהל ישרוק לה על בזבוזי זמן. היא לא הרשתה לעצמה לבזבז כמעט מצבים במתפרצות. היא פשוט באה עם רצון גדול לחיות, גם אם זה מכוער. ואז גם היא קיבלה מתנה של שני שערי בכורה יפים ועוצמתיים של קהינדה מול הגנה רכה של הפועל ת"א והפכה את מאבקי התחתית לבעיה של כמעט חצי ליגה. הפועל עכו של הוכנבוים נתנה להפועל תל אביב של גוטמן סטירת השכמה מצלצלת.

בכלל, נדמה שהפועל ת"א הביאה את גוטמן ובכך חשבה שהכול יהיה בסדר אם נפקיד הכל בידיו. גוטמן הוא מאמן מצוין שעשה שנים נפלאות, אבל הוא לא הפועל ת"א. לא בטוח שלהפוך אותו לחזות הכול במועדון הפאר הזה היא הדרך הכי נכונה להוציא ממנו את כל המעלות שיש בו כאיש מקצוע.