הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מוכנים לפלייאוף: מצטייני העונה הסדירה בליגת העל

הפועל באר שבע, מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים השתלטו על ההרכב, ברק בכר היה מעל כולם ולאכזבה ממכבי חיפה כבר התרגלנו. אפק מחלק תעודות ומסכם את העונה עד כה

עומרי אפק
עומרי אפק  08.03.16 - 11:35

תגיות: ליגת ווינר

תחילת כתבה

שחקן העונה הסדירה: ברדה וזהבי
מבחינתי, יש פה פוטו-פיניש צמוד ביותר. אני בעד לחלק את הפרס לשניים - עד לקביעת האלופה, עד למאני טיים של הפלייאוף. רק אז נדע מי שחקן העונה.

מצד אחד, מפלצת המספרים שקוראים לה ערן זהבי, עם 27 שערי ליגה ו-5 בישולים. בעיניי, גדול שחקני מכבי תל אביב בעשורים האחרונים. הביא את מכבי תל אביב לליגת האלופות, עומד לשבור את שיא הכיבושים לעונה (30 שערים של ניסים אלמליח מעונת 54/55) בממוצע מטורף. כובש שערי הנצחון הבלתי מעורער של הכדורגל הישראלי שעושה הסטוריה כל עונה מחדש.

מצד שני, הסיפור האנושי המופלא של אליניב ברדה (13 שערים ו-2 בישולים), הליגיונר היחיד שחזר לארץ בגיל מבוגר והצליח לעשות מהפיכה של ממש במועדון נעוריו. בתוך שלוש שנים, הוא מוביל את הפועל באר שבע ממאבקי תחתית למרחק נגיעה מאליפות. עם יתרון של שלוש נקודות בטבלה על הצהובים, ברדה מצליח בגיל 34 לשבור שיאי כיבושים לעונה ושיאי נחישות. מבקיע את השערים ברגעים בעייתים, לוחץ ומשגע הגנות ושופטים עד שיגרום לקבוצה לנצח. הוא פשוט דורש מעצמו להיות המנהיג שעושה את הבלתי יאמן ולוקח אליפות עם באר שבע מול השושלת הצהובה ששולטת בכדורגל שלנו באופן בלעדי בשנים האחרונות.

מאמן העונה: ברק בכר
עם אחוזי הצלחה פנטסטיים (82 אחוז), כדורגל התקפי ומקום ראשון לאורך תקופה ארוכה קשה להתווכח. עונה כמעט מושלמת עד עכשיו למאמן הצעיר עליו הימרה אלונה ברקת. משנה מערכים תוך כדי משחק, דוגל בעבודת צוות ומנהל היררכיה בסגל עמוס אגו. אף אחד לא האמין שבסוף העונה הסדירה הוא יוביל את הליגה. מלכתחילה היה עליו לחץ גדול מאוד והוא עמד בו יפה מאוד. עכשיו, בפלייאוף, הוא יצטרך לעמוד בלחצים גדולים יותר כשמכבי תל אביב נושפת בעורף.

גם סלובודן דראפיץ' וחיים סילבס עושים עונה גדולה. דראפיץ' מייצר בבית"ר י-ם קבוצה לוחצת ואינטנסיבית וממקסם את הפוטנציאל של הקבוצה שלו. הפך אותה מקבוצה בלעדית של עומר אצילי, לקבוצה מגווונת עם שלישיית קישור הכי לוחצת בליגה. סילבס הצליח לשדרג את רעננה למרות שאיבד את וואקמה בקיץ. מאמן ששווה הזדמנות בקבוצה גדולה יותר.

תגלית העונה: דוד קלטינס
זה ילד זה? החוטף הכי טוב בארץ. רק בן 20 וכבר הפך להיות מנהיג הקישור של בית"ר. התחיל את העונה כשחקן משלים וכשקיבל הזדמנות לקח אותה בשתי ידיים. ניסו אותו בכמה תפקידים וברגע שהתיישב במשבצת הקשר האחורי זה היה בינגו. שחקן בית, פייטר אמיתי, שביחד עם קלאודימיר ואיינבינדר יצרו שלישיית קישור סופר מודרנית, שגם לוחצת בהגנה וגם מאיימת על שער היריבה בבעיטות מרחוק וכניסות מהקו השני לרחבה. לעיתים ההתלהבות שלו משולבת בפזיזות שגורמת לאיבודים, דבר שאמור להשתפר עם הניסיון וההכוונה.

עוד שחקן צעיר שהפך לבורג חשוב הוא נטע לביא שעושה עבודה מצוינת בקישור של מכבי חיפה ומשחק כאילו הוא כבר שנה חמישית בבוגרים. לחץ? מכבי חיפה? הוא מוכיח שאפשר לתפקד גם בלחץ.

זר העונה: ג'ון אוגו
השחקן השלישי שהיה מועמד מבחינתי לשחקן העונה. ברק בכר מצא לו את התפקיד המתאים לו - קשר אחורי בשלישייה באמצע. הוא פשוט גדול על הליגה גם פיזית וגם טכנית. מאוד מאפיין את העוצמות של באר שבע העונה. לפעמים הוא נשאר לבד לעצור התקפות מעבר של היריבות. מהווה איום במצבים נייחים. כובש ומבשל (3 שערים, 4 בישולים) גם מהתפקיד האחורי הזה. מרגיש נהדר עם וואקמה לידו, שני זרים שהם ערך מוסף גדול לבאר שבע.

אכזבת העונה: הפועל תל אביב
עם תקציב ענק של עשרות מיליוני שקלים, החליפה ארבעה מאמנים, כמעט שלושים שחקנים ונמצאת שתי נקודות מירידה. כמה חיכו לאלי גוטמן שיושיע וכרגע יש לו פחות אחוזי הצלחה מגיא לוי ובאדיר שאימנו לפניו. התגובות לכל נצחון 'אנחנו בתהליך', לעומת התגובות לאחר הפסד - 'היסטריה שאולי נרד ליגה', מעידים על הבעיה במערכת. פער עצום בין כוונות לתוצאות כשעושים את כל הטעויות האפשריות בדרך. אם וכאשר הפועל תישאר בליגת העל, תתכוננו למהפכה גדולה נוספת.

גם מכבי נתניה יכולה להתמודד בקלות על התואר, עם ביזיון ספורטיבי מהגדולים בהיסטוריה של ליגת העל. 11 נקודות בכל העונה למועדון שבעיקר מביך את עצמו וההיסטוריה שלו. מכבי חיפה כרגיל מאכזבת, אבל לזה כבר התרגלנו. רק אם תצליח לנצח את באר שבע בחצי הגמר ולזכות בגביע, זה אולי ישנה את התחושה הכללית שמדובר בקבוצה שיודעת לשחק כשאין באמת על מה.

הקאמבק: איתי שכטר
איפה היית ומה עשית? כמה התגעגענו לשכטר של בית"ר. פתאום הצעד הראשון חזר, הסיבוב חד, הדריבל עוצמתי והוא מגיע ראשון לכדור. נזכרנו ששכטר יודע לחייך על המגרש. המעבר בינואר הציל את הקריירה שלו עם שני שערים וחמישה בישולים נהדרים, ובעיקר מפנה שאלות למכבי חיפה. למה אצלכם זה קורה כל כך הרבה פעמים?

פרס הטלנובלה של העונה: בניון והאוהדים
אין לנו הרבה אגדות כדורגל בישראל וכל כך מתסכל לראות מה קורה להם כשהם חוזרים לארץ. יוסי בניון אחד הבודדים שהוכיח לאורך הקריירה שאפשר להצליח ברמות הכי גבוהות ולהישאר צנוע מחוץ למגרש. כל כך יפה לראות אותו משחק לאחרונה על המגרש, ממציא עצמו מחדש, וכל כך חבל שזה קורה אחרי עונה של עימותים וסיפורים מחוץ למגרש. נכון שזה קשה אחרי שנים ארוכות בחו"ל לחזור ולהתרגל לתרבות הספורט ביציעים בישראל, אבל דווקא בניון קיבל תמיכה של עשרות אלפים בסמי עופר גם כשהיה פצוע וגם כששיחק רע כשחזר לארץ. במו עיניי ראיתי את זה בכל פעם שהגעתי לסמי עופר. ווינר כזה צומח פעם בדור, והוא מזכיר לנו עכשיו על המגרש, כמה התשוקה שלו גדולה לסיים קריירה בטעם טוב וכמה הוא לא מוכן לוותר בשביל עוד כמה רגעי קסם. אז בבקשה שמור על זה עד הרגע שתתלה את הנעליים.

נבחרת העונה: ב"ש, מכבי, בית"ר וצדיק אחד נוסף
שוער: בוריס קליימן. שמר 14 פעמים על רשת נקיה (!) עונה שקטה ויציבה לשוער שסוף סוף מממש את הפוטנציאל שלו. נראה שעם מאמן שוערים מבטיח כמו גיא סולומון הוא בדרך הנכונה אפילו לסגל הנבחרת.

מגן ימני: אלי דסה. המגן הכי טוב בישראל. מרחבה לרחבה, חכם מאוד בתנועה שלו. מבשל וכובש (שני שערים ו-3 בישולים). היתה לו תחרות מצידו של עותמאן מסכנין, היו לו עליות וירידות, אבל בסה"כ מדובר ברכש מעולה של מכבי תל אביב ובמגן עם הפוטנציאל הכי גבוה בארץ.

בלם: שיר צדק. איפה הוא ואיפה קרית שמונה מאז שעזב. נכס להגנה של באר שבע. כבר בעונה שעברה בצפון שידרג את יכולת המנהיגות שלו והעונה הוא למעשה העוגן של מרכז ההגנה הטובה בליגה. בנוסף, חתום על שער ובישול.

בלם: דקל קינן. יש נציג למכבי חיפה. נקודת אור כמעט בודדה. הבלם שכמעט והלך לאיבוד חזר לעצמו העונה. מסמל את הנחישות וההקרבה, את חוסר המוכנות להשלים עם ההפסדים. אם זה להוציא פנדלים בכוח. או לעלות להבקיע בראש עם כל הלב (4 שערים העונה) ולהציק לחלוצים כמה שאפשר. שריד למכבי חיפה הווינרית שנעלמה בשנים האחרונות.

מגן שמאלי: דושאן מאטוביץ'. עונה לא רעה למגן הוותיק (2 שערים ו-3 בישולים) ושוב חוזר הניגון איפה כל המגנים השמאליים שלנו? דוידזאדה השתפר אבל אין באמת מגן שאתה יודע שיסגור נכון, יגביה טוב, ויעשה פעולה חכמה שצריך באופן עיקבי.

קשר אחורי: ג'ון אוגו (פירוט ב"זר העונה").

קשר אחורי: גל אלברמן. השחקן היחיד מלבד ערן זהבי שאין לו תחליף במכבי תל אביב. עוגן של חוכמה, שקט ואלגנטיות בקישור הצהוב. כשמדברים על קלטינס ונטע לביא, הם יימדדו להבא אם הם יצליחו להביא את אותה יציבות ואיכות למשחק במשך שנים כמו שאלברמן עושה כבר שנים. שבוע אחרי שבוע.

קשר קדמי: טוני וואקמה. איזה רכש נהדר של אלונה ברקת שפשוט בנתה סגל מצוין. משלב טכניקה עם עוצמה פיזית שגדולה על המגינים בליגה שלנו. הצליח בקבוצה קטנה ומוכיח שיכול להצליח בקבוצה גדולה. כובש, מבשל ומייצר מצבים כשנכנס מקו שמאל לאמצע. בסה"כ 8 שערים ו-4 בישולים.

קשר קדמי: עומר אצילי. בסיבוב הראשון בית"ר ירושלים היתה עומר אצילי. בסיבוב השני התפוקה שלו ירדה אבל הקבוצה השתפרה באופן דרמטי, כי הוא מקבל עזרה מהשחקנים האחרים. חלק משלישייה נהדרת ביחד עם שכטר ורוקביציה. עכשיו זה זמן טוב מבחינתו ללחוץ שוב על הגז לקראת הפלייאוף, אם הוא פוזל לצאת לחו"ל. חייב להרים שוב את הקצב. סים את העונה הסדירה עם 7 שערים ו-9 בישולים.

חלוץ: ערן זהבי (פירוט ב"שחקן העונה")
חלוץ: אליניב ברדה (פירוט ב"שחקן העונה")

השחקן ה-12: דוד קלטינס
(פירוט ב"תגלית העונה")

ה-11 שכמעט נכנסו: דודו גורש, עלי עותמאן, חסוס רואדה, אופיר דוידזאדה, דוד קלטינס, דן איינבינדר, פיראס מוגרבי, מאור מליקסון, טל בן חיים, ניקיטה רוקביציה, אוונס קנגוואה