פרו אבולושן

אלי כהן לא הצליח להבין שעולם הכדורגל השתנה וזה עלה לו ביוקר. בית"ר צריכה ללמוד מהפרשה, לוותר על הרעיון להביא עוד סמכות מקצועית למועדון ולתת למערכת שקט. דעה

יניב בן חקון  16.09.17 - 11:00

תגיות: ליגת העל

תחילת כתבה30 שנה רצוף אימן ניסים בכר. 30 שנים של אימונים, משחקים, תקשורת ואוהדים, עד שבשנת 2000 כבר בא לו להקיא מהכדורגל והוא פרש. "הכדורגל השתנה", הוא סיפר השבוע בקורס המאמנים שהוא מרכז בהתאחדות, "בתקופה שלי אף אחד לא התערב לנו. נתנו למאמן רספקט. נתנו לו את הכלים והוא עבד. היום המאמן עסוק כל יום, כל היום, בהישרדות. הולך בין הטיפות ועל קצות האצבעות שחלילה לא יעצבן מישהו, אם זה בעלים, אוהדים או כתבים".

בכר נבחר לפני שבועיים ליו"ר איגוד המאמנים. אין ראוי ממנו. מגיל 10 ועד היום בענף, כמעט בכל התפקידים. אפשר לומר שהוא עבר הכל בכדורגל הישראלי, אז כשהוא פותח את הפה, כדאי להקשיב. אחרי הכל הניסיון שלו מדבר. "אלי כהן דיבר בתום לב", הוא מנתח את פרשת המאמן המפוטר, "הוא לא אמר משהו גזעני, אלא שיתף את הלקח שלמד מהקדנציה הקודמת בבית"ר. הבעיה שהיום, להבדיל מהתקופה שלנו, יש כל כך הרבה אנשים שייקחו את המילים שלך ויעשו מהן מטעמים".

אלי כהן כבר לא כאן. המאמן הוותיק שילם מחיר יקר על טעות של טירון. השריף לא השכיל להבין שבעוד הוא נשאר אותו דבר, עולם הכדורגל השתנה. הוא חשב שבמעמדו הוא יכול לומר דברים שלאחרים, צעירים ממנו, אסור להגיד. הוא טעה. "ברגע שהוצאת מילים מפיך, הן כבר לא בשליטתך", נהג לומר לי חבר קרוב שכבר הספיק ללכת מהעולם, "אז תשקול מילים". אותו חבר היה קצין חוקר במשטרה, הוא ידע על מה הוא מדבר. בדיוק כמו בכר. כהן לא.
לפני מספר ימים כתבתי באתר ערוץ הספורט שמנקודת מבטו, אלי כהן בא לבית"ר כדי לקבוע, כדי להוביל, כדי לחזור לקדמת הבמה. שהוא לא בא להיות בובת ראווה, אלא כדי לקחת בשתי ידיים את הצ'אנס שקיבל לחזור לקדמת הבמה. ציינתי שמי שמכיר אותו יודע שהשריף לא בא בגלל תעודת הפרו או כדי לייעץ לבוס. כלומר זה מה שאולי רצו בבית"ר, אבל כהן בא כדי להיות מספר אחת כי הוא לא יודע אחרת. כל זה הוביל אותי למסקנה המאוד פשוטה שיש כאן הצבעת אי אמון מאוד ברורה בגילי לבנדה. אחרת למה להביא עוד סמכות מקצועית? למה להביא דמות כמו כהן?

אחסוך מכם את "המחמאות" שקיבלתי מאוהדי בית"ר בטוקבקים. להבנתם באתי לסכסך, לפגוע בקבוצה. זה הספיק כדי להפוך אותי לאדום מסריח, לאחל למשפחתי הקרובה מוות בייסורים קשים ולתת לאמי רעיונות להכנסה נוספת. האמת, קצת קשה לי לראות אותה מושכת לקוחות בגילה המתקדם, אבל עצם המחשבה שזה אפשרי מצד חלק מהקוראים, מחממת את הלב.

חלפו יומיים, כהן פתח את ליבו ובעיקר את הפה. הוא סיפר לעם ישראל את האמת, והארץ תהיה תוהו ובוהו. כהן סיפר שבא להיות מאמן, כך אפילו מצוין בחוזה שלו. הוא שיתף בתחושות לעבוד בבית"ר וגילה שהעדיף את בית"ר על פני הכסף של מכבי. והכי חשוב: הוא הצהיר שאף אחד לא יתערב לו בקביעת ההרכב. כן נכון, הוא גם אמר משהו על שחקן ערבי בבית"ר... אבל למרות מה שיגידו לכם, זה לא מה שסיים לו את הקדנציה המאוד קצרה ומביכה בבית"ר. כהן לא כאן כי היה דומיננטי מדי, כי הוא פתח את הפה. נקודה.
מה שמוביל אותי לשאלות המהותית כרגע לגבי עתידה המקצועי של בית"ר: מה בעצם רוצים ראשי המועדון? למה הם הביאו את כהן? למה הם מדברים עכשיו על גיא לוי? למה הם מחפשים מאמנים, כשבמועדון יש כבר מאמן ומנהל מקצועי? למה לא לתת לגילי לבנדה את המושכות?

תשובה אין לי. תהרגו אותי, אני לא מצליח להבין מה עובר לקודקודים בראש. מה בדיוק הם רוצים להשיג בהבאת סמכות מקצועית נוספת. הרי ברור לכל בר דעת שבמקום בו גרים יחד אלי טביב ואלי אוחנה, לא באמת צריך יועץ מקצועי. ברור לכל דעת שבמקום בו יש מאמן מצליח וצעיר כמו גיל לבנדה, שבמעמדו יכול לקבל מרות ולעשות כדבר הבעלים, אין טעם להביא מישהו עם מעמד וותק.

חברים, בית"ר לא צריכה להביא את גיא לוי. היא גם לא צריכה את עמיר תורג'מן, או כל שם אחר שעולה לכם לראש. מהסיבה הפשוטה: כל אותם שמות יגיעו לבית וגן רק כדי להיות מאמנים, ואת זה כבר יש לצהובים. רוצים מישהו עם פרו? תביאו בובה עם תעודה, לפחות עד שלבנדה יסיים את הקורס, אבל אל תבלבלו לנו את המוח עם יועצים ומאמנים.

או שתביאו אחד בלי אגו, בלי שם, בלי רצונות, או שאיפות מקצועיות. אחד שלא יטלטל עוד את הספינה, שלא יפריע למועדון. אחד שלא פותח את הפה, שלא ימשוך תשומת לב ויעשה כל מה שטביב רוצה. מכירים אחד כזה? מוזמנים לשלוח את קורות החיים שלו לאוחנה.