הכל או כלום: משחק העונה של קרויף ובן זקן

שניהם קיבלו רוח גבית מהפסד ב"ש, על שניהם מופעל לחץ מהיציעים ועבור שניהם מדובר בצ'אנס שאסור לפספס. על המשחק שעשוי לשנות את העונה של ג'ורדי קרויף ובני בן זקן

יניב בן חקון  18.12.17 - 18:51

תגיות: בית

תחילת כתבה

זהירות ספוילר. יום ראשון בערב, סינמטק ירושלים. כחלק מפסטיבל הקולנוע היהודי התקיימה הקרנת בכורה של הסדרה החדשה "שבאבניקים", שאוטוטו תעלה לאוויר בהוט. מאות אנשים התכנסו באולם 1 כדי לכבד את היוצרים אלירן מלכה ודניאל פארן ולצפות בשני הפרקים הראשונים של הסדרה הירושלמית המצוינת.

  • הערב ב-21:00 ב-5SPORT: בית"ר ירושלים מול מכבי נתניה

סצנת הפתיחה העלתה בדרכה המיוחדת את השאלה הגדולה והחשובה, המעניינת כל הורה והורה בישראל: חנוך לנער על פי דרכו, או כפה עליו הר כגיגית? שאלה שהופכת מהותית יותר בחברה החרדית, המנסה לסלול את דרכה בעולם מלא פיתויים. וכך, בזמן שמאות האברכים יושבים במדרשה, מקשיבים לרבם ומחכים בקוצר רוח לשמוע ממנו מהי הדרך הנכונה, נופל השנדליר מעל ראשו של ראש הישיבה, נוחת עליו כאומר הכל זה מלמעלה, הורג אותו כמעשה שטן ומשאיר אותנו עם 12 פרקים המנסים למצוא תשובה.

כשהסתיימה החגיגה הגעתי הביתה, התעדכנתי שהפועל באר שבע הפסידה, שמתי 5GOLD כדי להתרפק על מפגשי העבר בין בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב, התיישבתי לכתוב את הטור על המשחק המסקרן הערב, ואז זה הכה בי: חנוך לנער על פי דרכו, או כפה עליו הר כגיגית.

שתי הקבוצות מגיעות למשחק הערב במצב רוח טוב, עם הרבה ביטחון ואמונה שאפשר לעשות את זה. שתי הקבוצות מגיעות אחרי שקיבלו רוח גבית מהפועל באר שבע. שתי הקבוצות מגיעות עם ההבנה שאלה אולי 90 הדקות החשובות השנה. 90 דקות מכוננות שיקבעו את עתיד העונה. אבל שתי הקבוצות גם מגיעות למפגש הזה עם המון לחץ מהיציעים, לחץ שלפעמים משתק את השחקנים.

מבחינת בית"ר מדובר במבחן אופי. הזדמנות שאסור לפספס. ניצחון הערב ישים אותה לראשונה העונה במקום הראשון בתום המחזור כולו. אומנם הצהובים כבר היו בפסגה, אבל זה היה בזכות משחקים חסרים של היריבות באותו רגע נתון. כעת, החניכים של בני בן זקן יכולים לשאוף אוויר הרים צלול כיין בזכות עצמם ולסיים את 2017 בפסגה. דבר שלא קרה תקופה ארוכה.

מנגד, מבחינת מכבי ת"א מדובר במבחן מקצועי. הזדמנות אחרונה השנה לקרוא תיגר על התואר. ניצחון הערב יחזיר אותה למאבק הצמוד בצמרת. חשוב מכך, ניצחון הערב על קבוצה חזקה, בטח אחרי הניצחון מול ב"ש בגמר גביע הטוטו, יבנה את הביטחון אצל ג'ורדי קרויף וחניכיו שניתן לעשות זאת. ביטחון שהיה כל כך חסר למכבי במהלך העונה. ביטחון שיכול וצריך להביא למומנטום חיובי במועדון.

עד כאן המשמעות הברורה של ניצחון במשחק הזה לכל אחד מהצדדים, אבל אם נשים את הרקע לרגע בצד, נביט לעבר הספסלים ונתמקד בשני האנשים המעניינים על הקווים, נגלה שמעבר למאבק הקבוצתי על תואר האליפות, יש כאן מאבק מעניין של ג'ורדי קרויף ובני בן זקן. מאבק שלהם אל מול ההמון. מאבק שלהם על הקריירה המקצועית. מאבק שלהם על הדרך עם עצמם. מאבק בסופו המנצח יזכה בהכל בעוד המפסיד יישאר קטן (The winner takes it all, the losers standing small), כמילות השיר המפורסם של אבבא.

בירושלים דרוכים ובטוחים מאוד לקראת מפגש הפסגה מול היריבה הוותיקה. "נתראה בסוף השנה בחגיגות", אמר לי השבוע גורם במועדון. גם אם הדברים נאמרו בהיסח הדעת ולא באופן רשמי, הרי שניתן להבין מהם הרבה על הלך הרוח בבית וגן העונה.

אחרי שנים של שממה ושיממון, יש שם תחושה, שלא לומר ביטחון, שסוף סוף ניתן לעשות את זה. "אם לא המאבקים עם הקהל, כבר היינו בפסגה בפער גדול מהיריבות", הוא הוסיף והדגיש, "למזלנו, אם לפני שנתיים שלוש הקהל פירק את המועדון עם המחאות שלו, הפעם יש חדר הלבשה חזק - שחקנים עם אופי שמצליחים להתעלם מהרעשים". אמר וצדק.

בית"ר סיימה את הסיבוב הראשון במקום השלישי ותראו כמה רעש היה סביבה העונה: מאמן שפוטר טרם שריקת הפתיחה, שריף אחד שירה לעצמו ברגל, עוזר שהפך למאמן ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה, ביקורות ארסיות והרסניות על בוריס קליימן, חיסול מקצועי לסתיו שושן, הסטה תמוהה של אנטואן קונטה לעמדת הבלם, רומן קצר מאוד באירופה, הבטחות שווא על רכש עתידי, מלחמה בין ההנהלה לחברי לה פמיליה, שריקות בוז מהיציע, מנהל מקצועי שממלא פיו מים, ים של כותרות סביב יוסי בניון, בעלים עם התראת אזהרה וקריאות תתפטר לבני בן זקן, הם רק חלק מהרעשים אליהם התכוון אותו גורם.

אבל מאיפה בעצם נובעים הרעשים האלה? איך יכול להיות שקבוצה שנמצאת מרחק נגיעה מהפסגה, סוחבת איתה את כל הגיבנת הזו? כשאתה שואל אוהד בית"ר, מה בעצם אתה רוצה? הוא ישר יורה: "למועדון יש DNA. אנחנו רוצים כדורגל התקפי, שמח, אטרקטיבי. אנחנו רוצים לכוון גבוה. להביא את בן זקן זה לחשוב בקטן".  כשאתה אומר לו שבית"ר כבשה הכי הרבה שערים בליגה ומשחקיה מאוד אטרקטיביים, הוא ממשיך בשלו: "למועדון יש DNA. אנחנו רוצים כדורגל התקפי, שמח, אטרקטיבי. אנחנו רוצים לכוון גבוה. להביא את בן זקן זה לחשוב בקטן". וגם הם צודקים.

אין לי ולו טענה אחת כלפי בן זקן. מדובר באיש כדורגל מקצועי, בחור טוב, אינטליגנטי ויסודי, אבל לשים אותו בבית"ר הנוכחית זה לעשות לו עוול. בן זקן מגיע בלי רזומה וקרדיט. הוא לא יכול להביא את משנתו ולנסות להנחיל אותה למועדון. אף אחד לא ייתן לו. לא טביב ולא הקהל. לכן הוא לא יכול להצליח בבית"ר.

עם הסתייגות אחת: אלא אם ישנה גישה ויתחיל לשחק פחות מבוקר. בן זקן חייב לזכור שדראפיץ' ומימר הגיעו לבירה עם נקודת פתיחה מאוד דומה. אף אחד לא חיכה להם בבית וגן עם פרחים. באהדת הקהל הם זכו רק מאחור יותר בזכות הקו ההתקפי. בן זקן צריך להפנים, בעיניי האוהדים בית"ר מועדון גדול, גם אם הבעלים חושב בקטן. מבחינתם זה הדי.אן אי שלהם והם לא יתנו לאף אחד לשנות אותו.

היום בערב המאמן הצעיר חייב לשנות גישה. עד כמה שהוא מחליט בפן המקצועי, הוא חייב לעלות ובעיקר לשחק הרבה יותר התקפי. להכתיב את הקצב ולא להיות מוכתב, לשלוט במשחק ולא להיות נשלט. האוהדים רוצים להרגיש קבוצה חזקה, בן זקן צריך לתת להם את זה. איך? חנוך לנער על פי דרכו. 

גם אצל ג'ורדי המצב דומה. אף פעם לא ידעתי לומר אם אנחנו עם בעל זיכרון קצר, או סתם עם הפכפך. כשהסוגיה הזו מגיעה אל תקשורת הספורט, אני כבר תוהה אם אנחנו צבועים או סתם גונבי דעת? במהלך העונה שעברה ירד ג'ורדי אל הקווים. ההולנדי עשה זאת בלית ברירה, אבל שרשרת הניצחונות תחתיו, ובעיקר היכולת המשופרת, גרמו לכולם לקרוא לו להישאר שם. כשבכל זאת הוא חזר לתפקיד המנג'ר ושם את ליטו וידיגאל בספסל, כולם טענו שזו טעות איומה ושבכל מקרה ג'ורדי קובע את ההרכב, החילופים ומזג האוויר. עכשיו כולם טוענים שההולנדי לא מאמן, שאסור לו לדרוך על הדשא, שהוא חייב לחזור ליציע.

אני יכול לגחך על האמירות התלושות האלה, אבל איך שלא נסתכל על זה, בשורה התחתונה כל העיניים יהיו נשואות הערב לעבר ההולנדי של מכבי ת"א. אומנם היכולת של מכבי לא מרהיבה, אבל אצלו הבעיה שונה. במרבית הדקות הקבוצה של קרויף שולטת במשחק, מכתיבה את הקצב ואף מגיעה ליותר מצבים מהיריבה, אבל זה לא מספיק. הוא חייב להתחיל לייצר תוצאות.

איך עושים את זה? המאמן חייב להבין שעם כל הכבוד לכישרון של מכבי, הוא כבר לא הערך המוסף של הקבוצה. למכבי אין היום שחקן כמו זהבי שיכול לעשות גול מאין ואז לפתוח את המשחק. להבדיל מבית"ר, השחקנים של קרויף מאוד מוגבלים התקפית. הוא לא יכול לסמוך על כך שהחוד שלו ייצר מצבים וינצל אותם.

זה לא יקרה ככה פתאום. מה שמצריך ממנו לפתוח את הראש ולחפש פתרונות יותר טקטיים, מובנים. אני לא מתכוון למצבים נייחים, כי אם להשתמש למשל בקו האחורי שלו בצד ההתקפי, להשתמש במגנים שלו יותר ויותר ולהוציא כמה שיותר כדורי רוחב לקיארטנסון. קרויף צריך לשנות קונספציה. הוא צריך לתת לשחקנים שלו את הפתרונות. או במילים אחרות לכפות עליהם הר כגיגית.

אז מי תצא מהמפגש המסקרן הזה כשרגלה על העליונה? מי תתעלה ברגע האמת? מי תישאר במאבק האליפות עם באר שבע עד סוף העונה? מי מבין המאמנים ישרוד את המעמד הזה? יש לי תחושה שבדיוק כמו בשאבבניקים, רגע לפני התשובה, תגיע שריקת הסיום ותשלח את כולם הביתה בתיקו מאופס.