טקטיקה, שמקטיקה: מה יכריע את משחק העונה?

עם כל הכבוד להכנות המקצועיות, מאבק האליפות יוכרע בסופו של דבר בידי הגורל. במי אלוהים "נגע" יותר, עד כמה המזל של ב"ש משפיע ולמי בית"ר זקוקה כדי להישאר בחיים?

יניב בן חקון  05.05.18 - 16:00
תחילת כתבה

מזל של אלופים
עם כל הכבוד לחזית "המדומה" מחוץ למגרש, שעלולה להשפיע גם ביציעים, המאבק המעניין בין הפועל באר שבע לבית"ר ירושלים הערב (שבת, 21:00, ישיר ב-5SPORT) נמצא על הדשא. אמנם ההפסד של הצהובים מול היהלומים של נתניה טרף מעט את הקלפים, אבל המפגש בין שתי הקבוצות הערב הוא עדיין משחק העונה. משחק על עונה.

  • הערב ב-21:00, ישיר ב-5SPORT: הצ'אנס האחרון של בית"ר מול ב"ש

החניכים של בני בן זקן לא משחקים טוב כמעט לאורך כל העונה וזה לא סוד. ההפך, "בית"ר ניצחה למרות היכולת", זה אחד המשפטים הפופולריים העונה בבית וגן. כל אוהד בית"ר יודע בסתר ליבו כי זה לא הכדורגל שהיה רוצה לראות מקבוצתו, אבל מה לעשות שבכדורגל מקצועני תוצאות קובעות, וכאן בית"ר של 2017/18 היא להיט מטורף.

הרגליים הקטלניות של שחקני ההתקפה, הלב הענק של טל כחילה והתחת של בני בן זקן, שמים את הקבוצה במרחק נגיעה מדאבל. יש כאלה שיגידו שזו קארמה, שהכל הולך, שזה מזל של אלופים. הם צודקים. הבעיה היא שגם באר שבע נהנית מאותו מזל בדיוק.

הקבוצה של בכר לא מרשימה העונה. ההפך. למעט שני משחקים, היא לא הפגינה ולו קמצוץ מהיכולת של השנתיים הקודמות. נכון, יש לה המון סיבות לכך, רובן קשורות לסבב הפציעות הבלתי פוסק שהיא חווה העונה, אבל בשורה התחתונה האדומים לא מפחידים כבעבר.

כאן נכנס לתמונה הגורל. תגידו ווינרים, אופי, טרנר ומה שאתם רוצים, אבל בלי ים של מזל בן בסט לא כובש שער עצמי בנגיחה מקרן, כנגד כיוון התנועה, גם עוד 100 משחקים. תגידו ווינרים, אופי, טרנר, אבל בלי ים של מזל, בני יהודה יוצאת מהדרום עם כל הקופה. שלא לדבר על הדברים מסביב שמסתדרים לאלופה (מכבי ת"א, הפנדל של סאבו ועוד). בקיצור, איך אומר אוחנה? טקטיקה שמקטיקה. באליפות הזו תזכה הקבוצה שאלוהים נגע בה יותר.

פסיכולוגיה בגרוש
יום שני האחרון, 20:45 בערב. אין חובב כדורגל אחד ברחבי הארץ שמאמין כי מכבי נתניה תתפוצץ על בית"ר. אפילו לא בעיר היהלומים. בטח שלא בבירת הנגב. "ידענו שיהיה להם משחק קשה, מכבי נתניה קבוצה מצוינת, אבל לא חשבנו לרגע שזה יסתיים כך", הודה למחרת דן אייבינדר. בדרום נשמו לרווחה. אחרי התיקו מול בני יהודה הם היו בלחץ נוראי. במועדון של אלונה כבר התחילו להפנים שהם חגגו מוקדם מדי והאליפות תלויה בבית"ר יותר מאשר בהם, אלא שהניצחון של נתניה, ויותר מכך הדרך בה הושג, נתן להם חמצן והרבה שקט נפשי לקראת הערב.

בבאר שבע יודעים שגם תיקו יסגור את סיפור האליפות. אפילו הפסד משאיר את המאבק תלוי ברגליים שלהם. אז הם באים לנצח. זה מה שאמר להם השבוע ברק בכר. המאמן המוערך מבין את כוחה של הפסיכולוגיה, של המוכנות הפסיכולוגית. אצלו הצד המנטלי מקבל את המקום הראוי לו. הוא יודע שבמאבקים כאלה הקבוצות החזקות יותר בראש מנצחות. לכן ההפסד של בית"ר בא לו בדיוק בזמן. הרבה פחות לחץ להתמודד איתו.

בית"ר? 34 שנים בדיוק אחרי שאורי מלמיליאן, אלי אוחנה, יוסי מזרחי וחבריהם קפאו ברגע האמת, קפאו גם שחקניו של בני בן זקן במשחק החשוב ביותר. ה-11 של בית"ר נראו בהלם במשך 90 דקות. חבורה שעמדה ולא ידעה מה לעשות. איפה ההתלהבות? איפה הרצון? איפה היכולת ההתקפית? איך כל מה שאפיין אותה העונה, נעלם ברגע אחד?

אומרים שההתמודדות עם הצלחה מאוד קשה. פסיכולוגית. רואים את זה הרבה פעמים בטניס. שחקנים שמגיעים עד הבאר מול רוג'ר פדרר, אבל דווקא אז מתפרקים ועושים במכנסיים. עוד נקודה או שתיים והם שם, אבל אז קורה להם משהו בראש. פתאום הם מבינים איפה הם נמצאים ומה הם יכולים להפסיד, אז הם מפסידים.

זה מה שקרה לבית"ר. לא בן זקן, לא ההכנה המקצועית ולא טביב. השחקנים! זה היה גדול על חלקם נפשית. זו גם הסיבה שבחדר ההלבשה הם ניסו לשאוב עידוד ממקום אחר. "אנחנו חייבים לכבוש במשחק הזה גם אם נספוג חמישייה", אמרו שחקני בית"ר במחצית המשחק מול נתניה. חניכיו של בב"ז ידעו שאין להם סיכוי לחזור, אבל מאוד היה חשוב להם לכבוש. "הוכחנו לעצמנו שבכל משחק אנחנו שווים גול. גם במשחק גרוע שלנו", הסביר מאוחר יותר איתי שכטר.

הגול של חן עזרא לא באמת שיפר את מצב הרוח במחנה הצהוב, אבל הוא כן נתן לשחקנים של טביב את האמונה המוחלטת שגם בשבת מול באר שבע הם יכבשו. שהם יכולים לעשות את זה בכל רגע נתון. עכשיו רק צריך שגם הקישור ההגנתי יופיע ולבית"ר יהיה סיכוי, אבל על זה בחלק הבא. בקיצור, איך אומר אוחנה? טקטיקה שמקטיקה. באליפות הזו תזכה הקבוצה שיש לה פסיכולוג יותר איכותי.

חברת המקשר
כל היודע דבר על מקום הימצאו של קלאודימיר פריירה מתבקש לפנות לאלי טביב בטלפון... אפשר לדבר על סתיו שושן וההשפעה שלו על משחק הקבוצה - אחרי הכל איתו בית"ר הרבה יותר מהוססת ושחקניה הרבה יותר קרובים לרחבה שלהם מאשר לחלק המגרש השני – אבל הירידה הגדולה ביכולת של בית"ר, קשורה לשחקן אחד: פריירה.

הברזילאי נראה כמו צל של עצמו בחודשיים האחרונים. שחקנים עוברים אותו בקלות, הוא בקושי מחלץ כדורים וגם אם הצליח להרוויח כדור, לרוב הוא מאבד אותו בפס הראשון. זה קרה בגביע מול קרית שמונה, מול הפועל חיפה, מול נתניה, מול באר שבע ובעצם מול מי לא. למזלם של הצהובים תמיד היה שם את כחילה והמזל שחיפו עליו, אבל בשני, כשקליימן לא היה, החור הפך לבור וזה כבר היה יותר מדי.

מודה ומתוודה, מעולם לא החזקתי מפריירה שחקן גדול. לעניות דעתי מדובר בשחקן טוב עם בעיטות חופשיות מצוינות (ואת זה אמרתי לפני שהפך למיני איציק זוהר) וזה הכל. שום דבר שמתקרב לזרים ולשחקנים ששיחקו כאן בתפקיד שלו בסוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000. למעשה, פריירה ממחיש את בית"ר של היום יותר טוב מכל דבר אחר: בינונית, אבל עוקצנית. אפורה, אבל כובשת. סוג של דיסוננס מהלך על שניים.

אבל עזבו מה אני חושב. זה לא באמת משנה, משנה העובדה שבבית"ר הנוכחית יש לו משמעות רבה מעצם מיקומו במגרש. בשל סגנון המשחק של הצהובים שחורים, הקישור ההגנתי של בן זקן מאוד חשוב להצלחת הקבוצה. בית"ר נבנית על המהירות של עזרא, שכטר, וארן וסילבסטרה. היא נבנית על היכולת האישית שלהם ושל עידן ורד, אבל נשענת על היכולת של פריירה, קלטינס וקריאף.

זה קריטי עוד יותר בשל העובדה שלמעט כחילה, ההגנה של בית"ר לא להיט. סירושטיין מרבה לטעות וקליימן זה כמו ירושלים – הרבה עליות וירידות. גם המגנים עסוקים יותר בהתקפה ודי מזניחים את ההגנה. בקיצור, הטריו של הקישור ההגנתי מאוד משמעותי.

לצערנו, קלטינס לא ראה דשא זמן רב בשל פציעות (כך אני רוצה להאמין), קריאף לא השחקן שיהיה גרזן לבד, ופריירה? הפך בחודשיים האחרונים לדני דין. רואה ואינו נראה. ממש מעבר חצייה. למעשה, הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה לפני כשבוע מחכה במגרש הסינטטי בעמק הארזים, מחכה לחתימה מרונאלדיניו. אם בית"ר רוצה לנצח הערב, רצוי שהם יאספו אותו משם.

גם בבאר שבע החלק החלש העונה הוא מרכז ההגנה. הבלמים של בכר לא מספיק איכותיים כבעבר, מה שהופך את הקבוצה שלו לפגיעה. היכולת הטכנית שלהם לוקה בחסר, כפועל יוצא הם מהוססים נורא, מאבדים כדורים פשוטים ואז גם הביטחון שלהם נפגע.

זה נכון בעיקר כשג'ון אוגו עסוק בשטויות. הקשר הזר מהווה מסננת במרכז המגרש. כשהוא טוב, החוליה האחורית צריכה רק לטאטא כדורים. כשהוא לא מופיע, הם לא מסוגלים להתמודד עם חלוצים מהירים. בטח לא מול החוד של הצהובים. למזלם של האדומים, נראה שאוגו כבר עבר את המשבר והיום הוא בכושר מצוין. בקיצור, איך אומר אוחנה? טקטיקה שמקטיקה. באליפות הזו תזכה הקבוצה שהקשר האחורי יופיע למשחק הערב.