שינוי זהות: בית"ר נפלה למלכודת של פ"ת

בית"ר יצאה לדרך חדשה ומבורכת מבחינה ניהולית, אבל על כר הדשא שינתה שיטה ונפלה למלכודת של פ"ת. לוזון חייב לחזור למתכון שעבד בעונה שעברה ולחזק את ההגנה הרעה שלא מפסיקה לספוג. המלאבסים נהנו מיכולת שיא של סולומון וניהול מצוין של אלישע לוי

תום בנדו
תום בנדו  27.08.18 - 10:28
תחילת כתבה

כבר לפני שריקת הפתיחה ובלי קשר לתוצאה הסופית, הייתה בבית"ר ירושלים תחושה טובה אחרי הרבה זמן של נתק בין הקהל להנהלה. הדבר בא לידי ביטוי בכמות גדולה של אוהדים שהגיע למושבה ועודדו ללא קריאות גזעניות. מבחינה ניהולית, בית"ר תצא לדרך חדשה וחיובית בכל הנוגע לחינוך הדור הבא וזה דבר חשוב מאוד למועדון ולכדורגל הישראלי. משה חוגג הוא עדיין סימן שאלה גדול, אבל עושה רושם שהוא הגיע להשקיע והעמיד תקציב נאה, והיד עוד נטויה.

כבר בקבלת ההרכבים לקראת המשחק מול מכבי פ"ת, היה אפשר לראות עמדות וציוותים בעייתים בבית"ר. איתמר ניצן שהחליף את בוריס קליימן המאכזב, לא צבר מספיק ניסיון ברמות הגבוהות והוא לא שדרוג בין הקורות והיה לו חלק בשלושת השערים הראשונים. בעמדות המגן, ראינו שני שחקנים אלמוניים, אור זהבי ומתן פלג, שעם כל הכבוד הם שחקנים מוכשרים אבל הם לא מספיק טובים להיות שחקני הרכב בקבוצה גדולה כמו בית"ר. חוליית ההגנה, שבעונה שעברה הייתה מהגרועות בליגה (51 ספיגות, כמו אשקלון) לא חוזקה בקיץ מלבד צירופו של טל בן חיים שגם הוא מעבר לשיא. תמוה מאוד שבמועדון לא החליטו לשדרג את החולייה שגרמה להם לאבד את הסיכוי לאליפות.

במשחק עצמו ראינו מיסמצ' מוחלט בין מנור סולומון לפלג, כשמהרגע הראשון זה לא היה כוחות. ראינו את חוסר האיזון בין חלק התקפי מוכשר לחלק הגנתי שלא מתאים לרמות של קבוצת צמרת. הדבר הבולט ביותר מבחינה התקפית היה שבית"ר, שכבשה את מספר השערים הרב ביותר בעונה שעברה תוך כדי משחק מעבר והתקפות מתפרצות, ואתמול היא הפכה להיות זו ששולטת בכדור כשסיימה עם 65 אחוזים (בעונה שעברה הממוצע העונתי של בית"ר עמד על 49 אחוז).

זה לא קרה מספיק בעונה שעברה וגם אתמול החזקת הכדור גרמה לבית"ר להיראות שבלונית, תקועה וכל האיכויות מהשנה שעברה לא באו לידי ביטוי. בית"ר היא קבוצה שב-DNA שלה אוהבת מגרש פתוח וצריכה שטחים כדי להביא את היתרונות שלה בחלק ההתקפי. אסור לה לשלוט יותר מדי בכדור כי זה מתנגש עם המהירות שלה בהתקפות ומשרת בעיקר את היריבות שיש להן יותר זמן לצופף ולסגור את השטחים.

אמנם גיא לוזון רק הגיע לקבוצה ולא הייתי רוצה להפיל את תיק ההפסד רק עליו, אבל הוא יהיה חייב לחזק את הדברים הטובים מהשנה שעברה (משחק התקפה מהיר), לשפר את משחק ההגנה הגרוע ולהבין שהוא לא צריך לדרוש משחקני ההתקפה משמעת טקטית מוגזמת, אלא לתת להם את החופש כדי להמשיך להתבסס על המתכון שעבד.

נקודה נוספת היא אפונסו טיירה, שנכנס לנעליים הגדולות של קלאודמיר פריירה. טיירה הוא שחקן טוב שמניע את הכדור ועושה עבודה הגנתית טובה, אבל הוא לא שחקן של מספרים, אם משווים אותו לברזילאי שכבש מספר דו ספרתי של שערים ומשחק יותר לעומק. טיירה הוא קשר אחורי שפחות מתאים לסגנון של התקפות מהירות ומשחק עומק שאפיין את בית"ר בשנה האחרונה.

ומה לגבי ערן לוי? כבר בכניסתו ראו שמדובר בגאון כדורגל שכיף לראות על המגרש, אבל יהיה לו קשה לקבל את מספר הדקות אליהן התרגל בנתניה בגלל העומק של הסגל. השאלה הגדולה היא אם יוכל להתמודד עם המעמד שהוא כבר לא באנקר כמו בנתניה, וזה סימן שאלה גדול מאוד. אם הצוות ידע לשמור עליו שקט מבחינה מנטלית כדי שיבין את מקומו, בית"ר תרוויח שחקן ענק שיתרום לה שערים ובישולים.

צריך לציין שלבית"ר חסרו המון שחקני מפתח ואין ספק שכשהם יחזרו יהיה לה סגל עמוק, רחב ואיכותי יותר. עדיין לא מאוחר לחזק את הרביעייה האחורית ואם יעשו זאת במהרה, הם יוכלו לעשות עונה טובה בצמרת הטבלה.

לגבי מכבי פ"ת, היא הקבוצה שעבדה בצורה הכי מסודרת ונכונה בקיץ, כשחיזקה את עצמה בעמדה הכי חשובה - עמדת המאמן. אלישע לוי מתאים ב-DNA לאופי של משפחת לוזון, שעבדה בשקט רב בקיץ וחיזקה את הקבוצה במקומות הנכונים, תוך כדי הבנה שהשלד והבסיס הם שחקני בית. הבולט בינהם הוא הכישרון הגדול ביותר בכדורגל הישראלי - מנור סולומון, שהיה איש המשחק.

סולומון הוכיח שהוא מוביל הכדור הטוב ביותר בקבוצתו, וכשהוא מצליח להיות אינטנסיבי הוא פשוט בלתי ניתן לעצירה והגורם המרכזי לניצחון. נקווה בשביל הכדורגל שנראה כמה שפחות דקות מתות שלו כמו בעונה שעברה, ואז הוא יביא מספרים טובים יותר שחסרים לו כדי להפוך להיות שחקן גדול. הנוכחות של יוסי בניון לידו יכולה לעזוב לו להתפתח ולהתקדם. אין ספק שפ"ת תיאלץ להיפרד מסולומון בקרוב מאוד.

ההחתמה החשובה ביותר של הקבוצה הייתה גידי קניוק, שחזר למקום ממנו עשה את הפריצה הגדולה. לפ"ת היא חסר שחקן 50:50 שגם מביא מספרים מקו שני. הערך המוסף שלו הוא המצבים הנייחים (השער השלישי שהיה פנטסטי). בנוסף, אלישע האמין בשני הבלמים (סיבוק ומרסיאל) שהיו פושרים בשנה שעברה. הצמד היה בטוח בעצמו והיה ניכר שהוא רץ שנה שנייה ביחד. הגול הרביעי שהיה כל כולו תוצרת בית (סולומון, סרסור ובריבו) הוא החותמת על האמונה שיש במועדון בשחקנים תוצרת בית ועל העבודה המופלאה שעושים במחלקת הנוער.

אגב, בשריקת הסיום אתמול היו על הדשא לא פחות משבעה שחקני בית בהרכב של מכבי פ"ת. צריך לתת המון מחמאות לאלישע לוי על ניהול משחק נהדר ועל ניצחון מרשים, כשלדעתי העונה של מכבי פ"ת תהיה טובה בהרבה מזאת שחוותה בעונה שעברה.

הדפס