$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

בין הנרי לגוטמן: מעמד המאמן מזווית אחרת

קריירה מפוארת היא לא ערובה להצלחה. טור דעה

ערן פלגי
ערן פלגי  09.11.18 - 16:10

חילופי המאמנים התכופים בעולם הכדורגל בכלל ובליגת העל בפרט, גורמים לפיחות משמעותי במעמדו של האיש על הקווים. בעידן שבו כתבים רוצים להפוך למנהלים מקצועניים, אוהדים דורשים את ראשו של הבעלים ופרשנים נותנים עצות לכוכבי עבר על בסיס יומי, לא פלא שהתפקיד הנחשק הפך לכאב ראש של ממש.

בעולם שבו לכל ילד יש סמאטרפון וכמות הלייקים היא זו קובעת, האצבע על המקלדת ממהרת לתקתק והממים עובדים שעות נוספות. תוכניות הרדיו כבר הפכו כבר לקאלט, בטלוויזיה ובאתרים מסקרים בהגזמה כל משחק ומשחק, ועל מי הכי קל להפיל את ההפסדים? כמובן, על המאמן.

וזה לא שאין פיטורים מוצדקים, ברור שיש. אבל סבלנות נאדה. הבעלים מחליפים מאמנים כאילו מדובר במשחק כיסאות מוזיקליים, חלילה שהאשמה לא תיפול עליהם. מבלי להיכנס יותר מדי לביצה המקומית וצרותיה, איך תסבירו את תחילת הקריירה של תיירי הנרי על הקווים?

כשחקן, היה כמעט בלתי אפשרי לעצור אותו. החלוץ כבש מכל מקום במגרש, התעלל בשחקני ההגנה (חוץ מקלמי סבן) והניף תארים בקצב מפלצתי. הצרפתי התחנך אצל ארסן ונגר, שיחק עם אגדות כדורגל ונחשב בעצמו לאחד הטובים שדרכו אי פעם על המגרש, ובטח שבפרמייר ליג. אחרי שפרש, הוא לקח משרת 'ג'וניור' כשמונה לעוזרו של רוברטו מרטינס בנבחרת בלגיה והיה שותף למונדיאל מוצלח למדי.

החזרה למונאקו הייתה רק עניין של זמן. אחרי תחילת העונה הקטסטרופלית של הקבוצה מהנסיכות, הנרי נקרא לדגל וחזר למקום בו גדל. נכון, מונאקו איבדה כוכבים רבים בשנתיים האחרונות, היא סובלת ממכת פציעות רצינית ואפילו הבעלים נעצר, אבל אף אחד לא דמיין שהתוצאות תחת הנרי יהיו רעות כל כך.

חמישה משחקים ללא ניצחון בכל המפעלים (שלושה הפסדים), כולל 4:0 מביש מקלאב ברוז' הבינונית בצ'מפיונס (ההפסד הביתי הגבוה באירופה בהיסטוריה של המועדון) הובילו להדחה מוקדמת, ופתיחת הקדנציה של הנרי לא תיזכר לטובה בלשון המעטה. הנרי לומד על בשרו, כי לשבת באולפן הממוזג של 'סקיי' ועל הספסל באצטדיון לואי השני, הם שני דברים שונים לחלוטין.

דוגמה נוספת להבדל בין שחקן עבר מצליח למאמן כושל, הוא גארי נוויל. המגן שערך קריירה נפלאה במדי מנצ'סטר יונייטד ולמד את יסודות המשחק מאלכס פרגוסון, ניסה אז מזלו בוולנסיה, לא לפני שפרשן כמובן בסקיי. גם פה, ניחשתם נכון, האנגלי שנחשב לאחד הפרשנים המוצלחים באנגליה וזוכה לאינספור מחמאות על הופעותיו בטלוויזיה, נחל כישלון חרוץ. אחרי הקדנציה הקצרה במסטאייה חזר למסך ולא שב מאז לקווים.

ואיך ליגת העל נכנסת למשוואה? לא מעט בעלי מקצוע שהגיעו מחו"ל עם קבלות נכשלו, אחרים הצליחו, אבל בשורה התחתונה תרבות הפיטורים הופכת למגוחכת מיום ליום. בעלים שרוצים להיות מאמנים, מאמנים שלוקחים על עצמם ג'ובים בלתי אפשריים וחוזים הזויים שמאפשרים פרידה צפויה אחרי רומן קצר.

ומה לגבי אלי גוטמן שעזב את כורסת הפרשן והצטרף למכבי חיפה? מאמן נבחרת ישראל לשעבר אמנם לא היה שחקן, אבל עשוי לחוש על בשרו את מה שהנרי מרגיש בימים אלה. המעבר מהאולפן הממוזג לכר הדשא הלוהט לא תמיד אפשרי, גם לא עבור כוכבי העבר הגדולים ביותר. בסוף השבוע הקרוב, בזמן שגוטמן יעבור את טבילת האש בנתניה מול הפועל חדרה, הנרי יארח בנסיכות את פ.ס.ז' - יהיה מה שיהיה, אל תמהרו לחרוץ כבר את גורלם.