מאז הגעתו של ג'ורדי קרויף לישראל, מכבי ת"א בוחרת שנה אחרי שנה להמר על מאמנים זרים. מאוסקר דרך פאקו ועד איביץ', כל אחד הביא עימו אסכולה שונה ודברים אחרים.
ההצלחה של מכבי ת"א מפתיחת העונה כולה חתומה על ולדימיר איביץ', שעם ניהול רוטציה, חילופים מדוייקים ואחוזי הצלחה הכי טובים מאז הדאבל של דרור קשטן ב-1994, הוביל את הצהובים למשחק העונה מול ב"ש, שיכול להיות זה שיינעץ את המסמר האחרון בארון של האלופה. רגע לפני המשחק הקריטי, חזרנו אחורה למאמנים הזרים הקודמים שעבדו בתקופת ג'ורדי קרויף וניסינו לתהות מי מהם היה המאמן שהכי השפיע על הקבוצה?
*ג'ורדי קרויף, שוטה ארבלדזה וליטו וידיגאל לא נכללו ברשימה בעקבות התוצאות המאכזבות שלהם.
אוסקר גרסיה - 2012/2013
למה הוא לא הכי משפיע? כי כמו שהקלישאה אומרת: "אתה טוב כמו היום האחרון שלך בעבודה". אוסקר נפרד ממכבי ת"א בקדנציה השניה בעקבות המצב הביטחוני ואחרי הדחה ממוקדמות האלופות, כשהוא השאיר אחריו אינספור סיפורים על עימות עם הכוכבים, בראשם ערן זהבי, ויחסים מעורערים עם יתר חדר ההלבשה. בנוסף, אסור לשכוח שאוסקר גרסיה הוא היחידי מבין המאמנים הזרים במכבי ת"א שלא נאלץ להתמודד עם עומס המשחקים באירופה, במה שבוודאי מקל על ההצלחה בליגה.
למה הוא הכי משפיע?קודם כל בגלל שהוא שינה את ההגמוניה. הספרדי ניפץ את תקרת הזכוכית והביא למכבי ת"א אליפות ראשונה אחרי 10 שנות בצורת, בהן נראה היה שהצהובים כבר איבדו את כוח ההרתעה. אם באליפויות שלאחר מכן ראינו "הצגות" של שחקן אחד - ערן זהבי, אז הפעם אומנם ראינו עליונות מאלירן עטר (22 שערים), אבל היה תחושה שהשלם הצהוב גדול מסך חלקיו. מאז עונת האליפות של אוסקר, מכבי ת"א לא הצליחה לכבוש כמות שערים כמו תחת הספרדי (61), במה שמעיד על הכדורגל האטרקטיבי שאפיין את תקופתו. בנוסף, המאמן לא קיבל שחקנים שנרכשו בסכומים יוצאי דופן, אלא זכה באליפות עם קרלוס גרסיה, וינסנט אניימה, מהראן ראדי וראדה פריצה, שנחתו בחינם או בסכומי העברה נמוכים, מה שהופך את ההישג לגדול יותר.
פאולו סוזה - 2013/2014
למה הוא לא הכי משפיע? קודם כל הפורטוגלי זכה רק בתואר אחד: אליפות. סוזה אומנם השתמש ברוטציה רחבה, אבל בשונה מאיביץ', אצלו כל מטאטא יורה עד כה, הרוטציה הזאת פגעה לעיתים בקבוצה, כך למשל בחר לפתוח בהרכב טלאים בסיבוב ח' של גביע המדינה, שכלל את ריף פרץ וגאל מרגוליס הצעירים, במה שעלה לו בהדחה מוקדמת מול אשדוד.
למה הוא הכי משפיע? בגלל שהוא הביא לישראל את מה שלא ראינו קודם לכן: גמישות, שהייתה על גבול המוגזמת. הצהובים החליפו מערכים מספר פעמים תוך כדי משחק, באקט שלא ממש ראינו לעיתים קרובות בישראל קודם לכן. סוזה גם הנהיג את הרוטציה בסגל הרחב של הצהובים, ואף היה היחיד שהצליח במקביל גם בזירה האירופית כשמכבי ת"א נעצרה רק ב-32 האחרונות של הליגה האירופית מול באזל.
אם אצל איביץ' אנחנו רואים פנים קפואות, אז עם סוזה האמוציונאלי תמיד היה מעניין וראינו שואו על הקווים, כשהשיא היה ההתפרצות שלו לדשא ב-2:3 הבלתי נשכח על הפועל ת"א בדרבי. סוזה היה מחובר לשחקנים מאוד והיה אפשר לראות את זה בכך שאלו חיבקו איתו לעיתים קרובות לאחר שערים, כשהמשך הקריירה בשווייץ ובאיטליה, הראו שוב שהוא מהגדולים שהיו כאן.
שינה את ההיסטוריה. אוסקר (האתר הרשמי)
החליף מערכים כמו גרביים. סוזה (אלן שיבר)
פאקו אייסטראן - 2014/2015
למה הוא לא הכי משפיע? זה יישמע שטחי, אבל בשורה התחתונה, פאקו אייסטראן לא היה פיגורה וקיבל כבוד כמו קודמיו. בשונה מאוסקר וסוזה להם רזומה עשיר כשחקן, פאקו הגיע כעוזר המאמן שעבד בליברפול, ותחתיו הכדורגל (באופן יחסי) היה פחות אטרקטיבי, למרות שעמד במבחן התוצאה. הכישלון שלו בקריירה לאחר מכן והקושי שלו לייצר הצלחה, עלול לרמז שהעונה בישראל הייתה יוצאת מן הכלל, שלא בהכרח מעידה על הכלל.
למה הוא הכי משפיע? עם תוצאות קשה להתווכח. למרות שהגיע למכבי ת"א כשהיא הייתה בנקודת שפל אחרי הדחה מאירופה ועזיבה מפתיעה של אוסקר, הספרדי הוביל את הצהובים לטרבל היסטורי. פאקו היה זה שלמרות שספג אינספור ביקורות, הציב את ערן זהבי כחלוץ באופן קבוע, שינוי שלמעשה שינה לו את מסלול הקריירה. בשורה התחתונה, פאקו קיבל את מכבי בשוקת שבורה, והוביל אותה לעמידה בכל היעדים, כולל כולם.
סלבישה יוקאנוביץ' - 2015
למה הוא לא הכי משפיע? חודשים ספורים בישראל וללא עונה שלמה הם לא קנה מידה כדי לשפוט את הסרבי. המאמן הספיק להתעמת עם שחקניו, שלא אהבו את הביקורות הפומביות שלו כנגדם. אחרי ההצלחה להעפיל לליגת האלופות (ותודה לערן זהבי), בליגה מכבי ת"א איבדה מההרתעה כשרשמה תחתיו שלושה הפסדי בית (לרעננה, לבית"ר ולהפועל ב"ש), וברגע שעזב מכבי ת"א לא הייתה במקום הראשון.
למה הוא הכי משפיע? כמו שאוסקר ניפץ את תקרת הזכוכית בליגה, כך יוקאנוביץ' עשה בזירה האירופית, כשהעלה את מכבי ת"א לשלב הבתים בליגת האלופות. נכון, אומנם שם הצהובים הפסידו את כל המשחקים, אבל עצם ההעפלה היא הישג עצום, כזה שלא שיחזרו מאז. אחרי שהתרגלנו לראות כאן מאמנים דיפלומטיים ששומרים על ארשת פנים, יוקאנוביץ' נטול המעצורים הביא את כל האמת בפנים ונתן הצצה למה שבאמת קורה בקרית שלום.
עם תוצאות אי אפשר להתווכח. פאקו (אלן שיבר)
הוביל לשלב הבתים ושל האלופות ועזב. יוקאנוביץ' (אלן שיבר)
פטר בוס - 2015/2016
למה הוא לא הכי משפיע? שוב נחזור למבחן התוצאה, תחת ההולנדי שהגיע באמצע העונה, מכבי ת"א לא זכתה בתואר. הצהובים אומנם הציגו כדורגל התקפי ואיכותי, אך מעדו במאני טיים וספגו את ההפסד היחיד שלהם תחת ההולנדי דווקא בגמר הגביע מל מכבי חיפה. לסיים עונה בידיים ריקות ולאבד את האליפות לראשונה אחרי שלוש שנים, היא שורה תחתונה שלילית, שקשה להתווכח איתה. איתו הצהובים סיימו ב-7 תוצאות תיקו, כשייתכן ואם היה מעניק לקבוצה יותר "קילר אינסטיקנט", דברים היו נראים אחרת.
למה הוא הכי משפיע? 19 משחקי ליגה על הקווים היו לבוס בליגה, ובהן הוא ניצח 12 פעמים (כולל 0:6 על מכבי חיפה) ו-7 תוצאות תיקו, כשהוא למעשה נפרד ללא הפסד ליגה בארץ.
ההולנדי הגיע בינואר לקבוצה שלא בנה ואחרי שסלבישה יוקאנוביץ' עזב את המועדון, כך שלחבר קבוצה תוך כדי תנועה, זה לחלוטין משימה לא פשוטה, אותה הוא יחסית צלח כשהצהובים הצליחו להתייצב תחתיו.
מה שמראה עוד יותר עד כמה פטר בוס מוצלח הוא מה שקרה איתו אחרי התקופה בישראל, כשהגיע לגמר הליגה האירופית עם אייאקס, מונה לדורטמונד, ששילמה 5 מיליון יורו (סכום שיא) כדי לשחררו. עצם המינוי שלו השבוע ללברקוזן, שוב ממחיש עד כמה שמו הולך לפניו.
עזב בלי הפסד ליגה. בוס (אלן שיבר)
ולדימיר איביץ' - 2018/2019
למה הוא לא הכי משפיע? בואו ניכנס לפרופרציות, עברה רק חצי שנה ומכבי ת"א בינתיים רק עם גביע הטוטו בארון הגביעים, כשיש לה עוד דרך כדי לזכות בשני תארים נוספים. למי ששכח, מכבי ת"א נכשלה בזירה האירופית ולראשונה אחרי 3 בשלב הבתים במפעל אירופי, מכבי ת"א לראשונה הודחה מוקדם מהצפוי, וזאת למרות הגרלה יחסית נוחה (סארספורג). יש כאלה שלא יאהבו לשמוע זאת, אבל קשה להתכחש לעובדה שאין למכבי ת"א יריבות ממשיות על התארים בינתיים, כשהפועל ב"ש, לפחות בינתיים, לא ממש מראה איזשהם ניצוצות של איום, במה שעלול לרמוז שההצלחה היא גם בגלל חולשת היריבות.
למה הוא הכי משפיע? בעוד מאמנים קודמים נהנו מבסיס איתן וגב כלכלי רחב, איביץ' הוא המאמן הראשון שנאלץ להסתדר במגבלות הפייר פליי ומבלי לשלם דמי רכישה על אף שחקן. בזכות רוטציה, ניהול חילופים ויד על הדופק, הסרבי משנה בכל משחק מחדש את ההרכב, ולפחות בינתיים פוגע "בינגו" בכל הימור שלו. הקהל הצהוב יכול להיות מרוצה מכך ששחקנים תוצרת בית, כאלה שבדרך כלל היו נשלחים לתקופת השאלה, משולבים באופן קבוע בהרכב הקבוצה (שחר פיבן, יונתן כהן, דור פרץ, דן גלזר, רוסלן ברסקי וכו'), כשהבסיס הישראלי הצעיר שנבנה ומתחשל כרגע, יכול להיות זה שיצעיד את הצהובים לעוד שנים קדימה בצמרת.
מלבד הזכייה בגביע הטוטו, איביץ' חתום על הסיבוב הראשון השני בטיבו של מכבי ת"א אי פעם, כשרק עונת 1995/6 (עונת הדאבל) היתה טובה יותר עם 37 נקודות ו-94.9 אחוזי הצלחה. אומרים על איביץ' שהוא נוקשה, אבל שער הניצחון הדרמטי של יונתן כהן הראה שוב שכל השחקנים, מהספסל ועד ההרכב, מחוברים לסרבי, כשהתמונה שלו מחובק עם שוינפלד ואופואדו, הוכיחה זאת. אומנם זו רק ההתחלה, אבל איביץ' כבר מראה ניצנים של שינוי ההגמוניה של הפועל ב"ש, כשאם הוא יהיה זה שיחזיר את האליפות לקרית שלום, זה יהיה הישג שחתום כל כולו על שמו.
כישלון באירופה, הצלחה מסחררת בליגה. איביץ' (האתר הרשמי של מכבי ת"א)