כישלון זה לא מילה גסה, אבל מכאן ועד לשלוח את ברק בכר הביתה או לחשוב שהוא מיצה את עצמו בהפועל באר שבע, המרחק הוא גדול מאוד. פפ גווארדיולה וקרלו אנצ'לוטי לא מחכים להפועל באר שבע ובשוק המאמנים אין היום אף אחד שמסוגל להוביל קבוצה מהסוג של ב"ש לשרשרת הישגים נוספת.
ברק בכר הוא עדיין איש מקצוע מעולה והמאמן הישראלי הבכיר בשנים האחרונות, וכמו בכל מועדון באירופה, יש גם שנים קשות ופחות טובות. אף אחד לא עמד עם סטופר לאלכס פרגוסון בשנים בהן לא זכה באליפות עם מנצ'סטר יונייטד ואף אחד לא ביקר את פפ בשנים, שבהן באיירן מינכן ומנצ'סטר סיטי נכשלו בליגת האלופות.
לברק בכר יש עבודה קשה, להחזיר עטרה ליושנה, לבנות את ב"ש מחדש ולהיאבק שוב על תואר האליפות. הוא בפירוש יכול ומסוגל לעמוד באתגרים הללו ורחוק ממיצוי.
אין ספק שבכר נכשל העונה בפרט ובאר שבע כמערכת כולה נכשלה ובגדול. העונה שהחלה בחטא עם סכסוכים משונים עם גיא חיימוב ולאחר מכן עם בן שהר וחנן ממן, נמשכת בחטא גם עכשיו. בטוח שאלונה ברקת וברק בכר יודעים שהם טעו בהחלטות רבות, שהובילו לכישלון באירופה ובליגה. החוכמה תהיה לא לחזור על אותה טעות גם החל מינואר, מועד בו הקבוצה צריכה להיבנות מחדש לקראת העונה הבאה.
הכישלון של הפועל באר שבע הוא הרבה יותר רחב וקולוסאלי ממה שקרה השנה על הדשא, ועיקרו במחלקת הנוער. בהקשר הזה, אלונה ברקת חייבת ללמוד מהיריבה, מכבי ת"א. במשחק העונה השבוע שיחקו במכבי ת"א שבעה שחקני בית (!), בעוד באר שבע של אלונה ברקת לא הצליחה לייצר בעשור האחרון ולא שחקן בית משמעותי אחד, להוציא אולי את אופיר דוידזאדה, שפרש כנפיים והעונה נעלם לחלוטין מהזרקור.
אחרי הפרישה של ברדה, אין שום שחקן להאחז בו (אלן שיבר)
צריך לחשב מסלול מחדש. בכר (דני מרון)
גם ברגעים ובשעות הקשות ביותר, במכבי ת"א לא זנחו את החשיבה האסטרטגית הנכונה והרחבה להשביח שחקני בית, להשקיע במחלקת הנוער, לייצר שחקנים ברמה גבוהה, להוציא אותם לקבוצות שונות ככלל ולבית"ר ת"א/רמלה בפרט על מנת שיצברו דקות משחק ויהפכו לשחקנים הרבה יותר טובים בעתיד.
ההשקעה הזאת השתלמה ולמכבי ת"א יש היום עוגנים חשובים עם לב ונשמה מכביסטית, גם לעשור הקרוב. ומה יש להפועל ב"ש? אף שחקן בית איכותי שאפשר לבנות עליו לא צמח, שום שחקן משמעותי או איכותי ממחלקת הנוער שהקהל יכול להזדהות לא הגיע, והעתיד לא נראה ורוד יותר.
אחרי שב"ש נכשלה עם כל כך הרבה שחקני רכש, שאין להם זהות ואין להם זיקה למועדון מבחינת לב ונשמה, וכעת היא רואה שההיצע בכדורגל הישראלי הוא לא כל כך רחב, לא נותר לה אלא לקבל השראה ממכבי ת"א. אצל הצהובים אפשר לראות שחקנים שיכולים לרוץ גם שנים קדימה בטופ (רוסלן ברסקי, דור פרץ, יונתן כהן, דן גלזר, שחר פיבן), כאלה שהשחקנים יכולים להתחבר ולהזדהות עימם.
אם אלונה ברקת וברק בכר לא מבינים את החשיבות של שחקני הנוער, אני מצפה מהמנכ"ל אסי רחמים להיות זה שיעיר את תשומת הלב לנושא. בשונה מהבעלים והמאמן, רחמים, שחקן עבר בעצמו, חי את העיר ב"ש ומבין עד כמה זה חשוב.
אחרי הפרישה של אליניב ברדה ולאור העובדה שלמאור מליקסון לא נשארו עוד הרבה שנים בטופ, לב"ש לא יהיה שום שחקן להיאחז בו ושאפשר להזדהות איתו. אני מאוד מכבד את ההצלחה של בכר בשלוש השנים האחרונות, אבל היום הגיעו זמנים חדשים, ובזמנים חדשים, זה הזמן לחשיבה חדשה, שיכולה להוביל להצלחה גם בטווח הארוך.
אלונה ברקת נכשלה בענק בכל פרמטר שקשור למחלקת הנוער. קראו לזה חוסר השקעה מקצועית, ייתכן שמדובר בהיעדר מחשבה אסטרטגית לעתיד הרחוק, או אולי אנשי מקצוע לא מספיק טובים שעבדו במועדון, אבל בשורה התחתונה, ב"ש הפכה לליגיון של זרים ושחקני רכש, פעם טובים יותר, והעונה טובים פחות. על זה אי אפשר לבנות עתיד ומועדון.
אני לא רואה את אלונה ברקת ממשיכה להיאבק כספית על כל שחקן ישראלי כזה או אחר שימותג ככוכב זמני. במוקדם או במאוחר, לבעלים לא יהיו את האנרגיות הדרושות וכמובן שהמשך רכבת הרכש, תעלה לה כספים רבים ומיותרים. ברקת חייבת להשקיע ולשים את יהבה על מחלקת הנוער.
העונה הבעלים גייסה את אתלטיקו מדריד, לרבות אנשי המקצוע של המועדון מספרד, לטובת העניין. מטבע הדברים, לא מדובר במהלך של "זבנג וגמרנו, הנה הצמחנו כוכבים במחלקת הנוער בתוך שנה". מטבע הדברים, אסור להילחץ ולחשוב שבתוך שנה-שנתיים, נראה באצטדיון טרנר שחקני בית דומיננטיים, אבל אם תהיה לאלונה ברקת את הסבלנות הדרושה ואנשי המקצוע שגויסו לפרויקט הם איכותיים בתחומם, בשנים הקרובות ברקת תוכל לקצור פירות. עבורי מדובר בשיא האבסורד, שבאיזור חולה כדורגל כמו בירת הנגב והדרום, שבו המועדון הדומיננטי היחיד הוא הפועל ב"ש, לא נראה כוכבים מקומייים צעירים ואמיתיים.
עונה שירצו לשכוח בב"ש
נכשלה בכל הפרמטרים, ברקת (דני מרון)
מאחר שהאליפות היא כבר מקרה אבוד העונה, החל מינואר ברק בכר חייב לתת קרדיט רק עם השחקנים שימשיכו איתו גם לעונה הבאה ועליהם הוא סומך, גם במחיר של הפסדים או אובדן האפשרות להגיע לשלבים המכריעים של גביע המדינה.
בכר וברקת צריכים לחשב מסלול מחדש, לבנות באר שבע אחרת ולהעניק לקבוצה גם צביון מקומי. בקצב הזה, עם שחקני רכש כושלים ופלופים כמו איסאק קואנקה, ז'וליאן סטו ויאניס אנסטיס, גם הקהל יתחיל לאבד את הסבלנות שלו.
בכל מקרה, מי שמספיד את ברק בכר, עושה זאת מוקדם מדי, האליפות בעונה שעברה הייתה אליפות שהיא אך ורק של מאמן, שידע להתגבר על כל משבר אפשרי בכדורגל, אבל כנראה שבכר נח יותר מדי על זרי דפנה והוא הגיע לעונה הזאת לא ממוקד ועם קבוצה שבעה ובה יותר מדי שחקנים, שלא מזכירים בכלום את השנים הגדולות שלהם.
זה הזמן להגיד יפה שלום ולהיפרד משיר צדק, זה בדיוק הזמן להודות בכישלון עם צירופו של עדן בן בסט ומרואן קבהא, בשלה העת לחפש מחליף הולם לג'ון אוגו. זה בדיוק הזמן ללמוד ממכבי ת"א, שידעה לבצע רענון משמעותי בסגל ולעשות את הפעולות הדרושות בכדי לסגור את סיפור האליפות כבר בסיבוב הראשון.
עבור מאמן ב"ש, המבחן האמיתי מתחיל בינואר וממשיך בעונה הבאה. בכר צריך לזכור - רוני לוי בשנותיו הראשונות כמאמן בוגרים חתום על שלוש אליפויות ברצף עם מכבי חיפה ואז החלה הדעיכה הגדולה בקריירה שלו שנמשכת עד עכשיו. אני מאמין גדול בברק בכר, אבל חובת ההוכחה היא עליו. עונה נוספת כמו העונה הזו, כבר תעלה ספקות לגבי המשך דרכו של מי שסומן כאלכס פרגוסון של הפועל ב"ש.
למכבי יש בסיס חזק מבית, פיבן