חמישה צבים שרצים 100 מטר. בסוף מישהו יחצה ראשון את קו הסיום, אבל עד שזה יקרה, כבר יחשיך, כולם יתקפלו ויילכו הביתה. כך מרגיש המירוץ אל הפלייאוף העליון בליגת העל. 5 קבוצות רעות, שאולי רוצות להיות בשישייה הראשונה, אבל ספק אם הן מסוגלות. כל אחת תעלה במוצאי שבת עם מחשבון, באמונה שמלווה אותן רוב העונה – שאיכשהו הכל יסתדר לטובתן, בלי שהן יעשו משהו בנידון.
כבר חודש שהפועל חדרה, הפועל חיפה, בית"ר ירושלים, קריית שמונה והפועל רעננה מספרות שיש להן מטרה בחיים – רק שהן לא עושות שום דבר להוכיח שהן ראויות לסיים את העונה הבינונית שלהן במאבק על הארומה של כרטיס לאירופה. מבט על הטבלה של ארבעת המחזורים האחרונים, בהן כל קבוצה היתה צריכה להראות את מרכולתה, מעידה שמזל שחוקי הפורמט מחייבים שש קבוצות. טיפה גמישות, והיינו שולחים את כולן בשמחה לפלייאוף התחתון, לשם הן ראויות.
פלייאוף עם כוכבית
נתחיל עם הפועל חדרה למשל, כרגע השישית, שהפסידה בכל ארבעת משחקיה האחרונים בהפרש שערים של 10:2. ניצחון בודד ומקומה היה מובטח. או בעצם את הפועל חיפה, שחילצה נקודה הירואית מתוך 12 האחרונות עם שני שערי זכות בלבד. אולי הפועל קריית שמונה, לה ניצחון בודד ושער זכות בודד ב-360 דקות?
עזבו, קבלו את הלהקה של משה ("כישלון גדול אם לא נהיה בפלייאוף העליון") חוגג שניצחה רק את רעננה (במשחק סתמי שהפך לחשוב) וספגה 7 שערים קריטיים כשהבומבה הגיעה בנתניה. ואולי זו להקת מנחם קורצקי (0.72 שערים בממוצע למשחק) שגם לה ניצחון בודד ושער זכות מסכן במשחקיה הקריטים. חשבון פשוט – 5 מועמדות לפלייאוף העליון, יחד הן ניצחו ב-3 משחקים. 3!
כי הרי זה סיפורה של העונה – כל אחת מחכה שאחרת תעשה לה טובה. עידן "נקודה זה טוב" כי כל השאר יפשלו. בשבת אולי נקבל את הגרסה המודרנית לדרמה סטייל "בני יהודה, כפ"ס מובילים!", אבל זה יהיה שקר. אל תתפלאו אם בית"ר תשתחל בסוף לפלייאוף עם 32 נקודות די מסכנות.
עד כמה הזויה העונה הזו? בשנה שעברה בני יהודה עלתה לפלייאוף העליון מהמקום השישי עם 40 נקודות! בעונת 16\17, מכבי חיפה הסתפקה ב-38, בעונת 15\16 רעננה השתחלה עם 36, ובעונת 14\15 שוב זו מכבי חיפה עם 37. מאז שליגת העל חזרה ל-14 קבוצות, הקבוצה במקום השישי העונה תהיה הגרועה ביותר שתסיים בחלק העליון של הטבלה.
מה מצפה לנו בשבת? תחזיקו חזק...בעצם יש לכם זמן.
אז 5 קבוצות חייבות לכבוש בשבת אז הנחת העבודה צריכה להיות שהן תתקופנה בחמת זעם את יריבותיהן. רק שקשה, אפילו קשה מאוד, לשנות הרגלים של 25 מחזורים. ניקח את בית"ר למשחק – הקבוצה של קלינגר כובשת את השער הראשון שלה בטדי בדקה ה-51 בממוצע (זה לא אמור להיות מבצר?).
לכך תוסיפו שבשליש ממשחקיהם, הירושלמים לא כבשו בבית. מצבה עוד שפיר, לצד הפועל חדרה, לה לוקח לפחות 61 דקות למצוא את הרשת בבית, שגם הם לא כבשו בארבעה מ-12 המשחקים במבצר בנתניה. נזכיר שניצחון והיא בפנים לא משנה מה קורה בשאר המשחקים.
מה קורה עם אלו שחייבות ניצחון? רעננה, שחייבת 3 נקודות כדי לעשות את הבלתי יאומן, מחזיקה בנתון מרגש מצידה – 12 משחקים מתוך 25 היא בכלל לא כובשת, 8 מהם בחוץ (שני שליש ממשחקיה) והיא תבקר בחיפה. קריית שמונה של קשטן לא מצאה את הרשת ב-9 מ-25 המשחקים שלה והיא צריכה להנחיל למרקו בלבול הפסד בכורה בליגה. עכשיו נראה איזה נמר יהפוך את חברבורותיו.
אז למי מגיע?
הפועל חדרה. למה כן? סינדרלה קלאסית, סיפור של עונה סנסציונית. למה לא? כי היא יצאה לפגרה בינואר ושחררה את רוב הסגל.
הפועל חיפה. למה כן? כי התאוששה בצורה יפה מהעזיבה של קלינגר ושאר הכוכבים בקיץ. למה לא? עשתה במכנסיים במאני טיים ואפילו לא שמה חיתול.
הפועל קריית שמונה. למה כן? כי אולי היא לא תשעמם בפלייאוף העליון כמו שבוודאות היא תשעמם בתחתון. למה לא? כי לא היה רגע אחד שאמרנו שמגיע להם להיות.
בית"ר ירושלים. למה כן? האמת, מגיע לחוגג. השקיע מיליונים וקיבל תמורה וירטואלית מהקבוצה השבעה שלו. למה לא? כי המעטפת החדשה של בית"ר מרשימה, הקבוצה ריקה מתוכן.
הפועל רעננה. למה כן? כנראה שמתוך החמש, היא הקבוצה שמוציאה מקסימום מהסגל האפור שלה. למה לא? מצ'עמם, מאוד מצ'עמם. אה, ואצטדיון ר"ג אחד.
בעונה הבאה נציין עשור לעונת הקיזוז של הכדורגל הישראלי, העונה היצרית ביותר שחווינו מאז. איפה הטירוף של הפלייאוף אז ואיפה הטירוף של המאבק המלאכותי של שבת...היכונו לדרמה – מחר כל המדינה תדע מ-י- ת-ס-י-י-ם ב-מ-ק-ו-ם ה-ש-י-ש-י ב-ל-י-ג-ת ה-ע-ל? הכינו את קוצבי הלב.