הרוויחו ביושר: הרכב העשור של גולדהאר במכבי

שמות נוצצים, שחקני בית וגם כאלה שכשלו. לא מעט שחקנים לבשו את הצהוב של מכבי תחת גולדהאר, אך מי היו הגדולים מכולם? בחרנו את ה-11 של העשור. כתבה שניה בסדרה

אור אבולעפיה
אור אבולעפיה  28.05.19 - 17:28
תחילת כתבה

עשור מאז המהפך ששינה את מכבי ת"א. מיץ' גולדהאר רכש את מכבי ת"א בתקופה אפלה, אבל מאז הכל השתנה. שחקנים נרכשו במיליוני יורו, ועברו שלוש שנים עד שהקנדי הצליח להנחית אליפות מתוקה בקרית שלום.

פרויקט לציון עשור לרכישת הצהובים עם כתבה שניה בסדרה, והפעם: בחרנו את הרכב השחקנים הכי איכותיים שלבשו צהוב בעשור החולף. מישהו חסר לכם? הגיבו בטוקבקים.

שוער: וינסנט אניימה
נכון, יכול מאוד להיות שפרדראג ראיקוביץ' הצעיר עוד ירשום קריירה מפוארת משל הניגרי, אבל השוער של ליל היה משהו אחר. השקט, ההיכרות עם הליגה, הניסיון ומשחק הרגל, סידרו לצהובים אליפות ראשונה אחרי 10 שנים, שאחריה גם הגיעו שתיים נוספות. בעוד על הסרבי קרויף שילם 3 מיליון יורו, שיאן ההופעות של נבחרת ניגריה עבר בהשאלה בחינם, בעסקה שהוכחה כמשתלמת במיוחד. לפחות בנקודת הזמן הנוכחית, בעונתו היחידה בצהוב, אניימה הוכיח שהוא הרבה יותר איכותי מראיקוביץ'.

מגן ימני: אלי דסה
מכבי ת"א התקשתה למצוא מגן ימני טבעי, כזה שיוכל לתרום גם למשחק ההתקפה. שרן ייני, סטיב גורי, יובל שפונגין, יואב זיו ואבי סטרול ניסו למלא את החסר, אבל זה עדיין לא היה "זה", לפחות עד שדסה נחת מבית"ר ירושלים. 7.5 מיליון שקלים שילמו הצהובים עבור רכישת המגן ושלומי אזולאי הקשר, סכום שנראה היה גבוה, אבל מצדיק את עצמו לאור דקות המשחק והתרומה של דסה. אחרי לא מעט כשלונות, קרויף מצא את המגן שהפך לשחקן נבחרת ולשובר שוויון בליגה.

בלם: קרלוס גרסיה
אם נשים בצד את עונתו האחרונה בצהוב בה הירבה לבצע טעויות, קרלוס גרסיה היה אחד הבלמים שהיו כאן בשנים האחרונות. לא מהיר וגם לא טכני במיוחד, אבל עם חוכמת משחק, לב ונשמה שהפכו אותו ליותר מכביסט מכאלה שגדלו בקרית שלום. שלוש אליפויות, גביע והעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות היו לקרלוס גרסיה שהגיע לשיא הקרירה ברמה האישית במכבי ת"א.

בלם: איתן טיבי
אחד מהשחקנים הראשונים שהחתים קרויף, וכזה שנתן הצצה לשיטת העבודה של ההולנדי: ניצול הזדמנויות, רחוק מעין התקשורת, גם אם הדבר יכול לעצבן את הקולגות. המנהל הספורטיבי הבין שיש פירצה בחוזהו של בלם ק"ש, ושיכנע אותו לעבור. הליך בוררות לא פשוט עם איזי שרצקי נשאר מאחור וטיבי הפך לבלם של נבחרת ישראל, ולבאנקר בהגנה הצהובה. נכון, אז העונה חלה ירידה ביכולת שלו, אבל אי אפשר לשכוח את הימים היפים שלו בהם היה אחד הבלמים הטובים בארץ.

מגן שמאלי: אנריק סבוריט
עמדת המגן השמאלי הייתה קשה לאיוש בעשור החולף. שחקנים התחלפו, שרן ייני תופקד בלית ברירה וגם זרים ניסו את מזלם, עד שהגיע אנריק סבוריט. הבאסקי, שגדל במחלקת הנוער המפוארת של בילבאו, השתלט על העמדה בעונת בכורה חלומית שהראתה עד כמה מכבי תל אביב שיוועה למגן דומיננטי. בהגנה ובהתקפה, סבוריט היה ליגה אחת מעל כל מתחריו בישראל. תשאלו את משתמשי ליגת החלומות שהפכו אותו למניה בטוחה.

קשר: גל אלברמן
הפציעות האחרונות קצת השכיחו, אבל בשיאו גל אלברמן היה הקשר הטוב בארץ. בצניעות, עם קלאסה והודות למנהיגות בלתי נגמרת, הוא הצליח להתגבר על כל הקשיים, גם כאשר לא נספר על ידי מוטי איווניר. 3 אליפויות יש לו בצהוב, והעובדה שלמרות שעבר למכבי חיפה, עדיין נחשב לקונצנזוס בקרב הקהל הצהוב, מראה שוב עד כמה מדובר בשחקן מיוחד.

קשר: שרן ייני
אחרי דו קרב צמוד בינו לבין מהראן ראדי, בסוף הקפטן ניצח. אז נכון, אי אפשר לשכוח את מה שראדי עשה עבור מכבי ת"א, אותו למדו להעריך רק אחרי שעזב וסידר להפועל ב"ש 3 אליפויות, אבל אלו היו רק 3 שנים, לעומת קריירה בלתי נגמרת של שרן ייני, שהפך לפנים של מכבי ת"א. כמגן ימני, כבלם, כמגן שמאלי, כקשר ואפילו כשוער: ייני תמיד שם עבור מכבי ת"א. הוא היה באליפויות, וגם בשנים המאכזבות כל הדרך לנבחרת ישראל. נכון, היו מוכשרים ממנו, אבל שחקן כמוהו כנראה צומח פעם בדור.

קשר: דור מיכה
באמת יש מה להוסיף? מאסטרו, המוסר הטוב בכדורגל הישראלי ויותר מהכל: צהוב בנשמה. השחקן שעלה לבוגרים כהבטחה הצליח לבסס את עצמו כאחד מהשחקנים הכי טובים בכדורגל הישראלי ושחקן העונה הנוכחית. שמות נוצצים באו ועזבו, שחקנים בסכומי עתק הגיעו על חשבונו, אך הוא תמיד הצליח לבסס את מקומו בהרכב ולא משנה איזה מאמן עומד על הקווים עד שהפך לקפטן השני של הצהובים. אין בכלל ספק, דור מיכה כבר שייך להיכל התהילה של הצהובים.

חלוץ: אלירן עטר
תאהבו אותו יותר או פחות, כנראה שאם אתם צהובים בנשמה, על השחקן הזה אין שום מחלוקת. אלירן עטר של מכבי ת"א הוא אחד משחקני ההתקפה הטובים בישראל. 22 שערים בעונת האליפות (2012/2013) ועוד אינספור שערים ואהבת קהל הפכו את אלירן עטר לבאנקר בצהוב. 4 עונות שהוא מעמיד מספרים דו ספרתיים במכבי ת"א, במה שצפוי לסדר לו עתיד במועדון לעוד שנים רבות.

חלוץ: ערן זהבי
באמת צריך להוסיף? 99  שערי ליגה, 15 שערים באירופה, הבקעות שסידרו תארים, מקום בשלב הבתים של ליגת האלופות ומכירה ב-8.5 מיליון דולר לגוואנגז'ו ר.פ. מי שהגיע כ"עוד ליגיונר" שחזר לאחר שנכשל באירופה, הפך בצהוב לכוכב הכי גדול של הכדורגל הישראלי, מה שספק אם מישהו חשב שיהיה באיזה שהוא שלב קודם בקריירה שלו. בינגו.

חלוץ: ראדה פריצה
הענק השבדי שאף אוהד ב"ש לא שכח, וכנראה גם לא ישכח. פריצה חתם בינואר 2013 כמי שאמור לתת פוש אחרון לצהובים בניסיון לשבור את תקרת הזכוכית ולזכות באליפות ראשונה אחרי 10 שנים. מלבד החיבור המיידי שלו למועדון, השבדי עשה ככל העולה על רוחו מול הגנות הליגה, שלא הצליחו להתמודד עם העוצמות הפיזיות שלו. בעקב, ברגל, בראש, פריצה היה שם כדי לשבור שוויון, ולהפוך לזה שכזה שמהווה דוגמא לחלוץ הזר שכל קבוצה רוצה להחתים.