מאבק על כלום: הישראליות לא ברמה הדרושה לאירופה

אם היכולת של מכבי ת"א להתמודד במפעלים הבינלאומיים בסימן שאלה, לשאר קבוצות ליגת העל אין את הכלים לעשות זאת. בלבול טעה בטיפול בשועה הבעייתי, ב"ש שקועה בחוסר ודאות ונתניה קרסה ברגע האמת. וגם: מי המאמן הישראלי הכי טוב? פרימו מנתח

משה פרימו
משה פרימו  20.05.19 - 12:12
תחילת כתבה

1. פה זה לא אירופה
מכל המילים שנשחקות בשל שימוש גדול מדי, המילה שאני הכי סולד ממנה היא "אירופה". אנחנו שומעים אותה, לעתים, יותר משאנחנו שומעים את המילה "שער". אני מטיל ספק במירוץ אחרי "הגביע הקדוש" של אירופה. קבוצות ישראליות לרוב לא מצליחות להגיע לשלבים מתקדמים באמת בתחרויות השונות, הן מתחילות בד"כ מאוד מוקדם (יוני-יולי) כשהקבוצה עוד לא מוכנה במאה אחוז, ובעיקר, על מנת להצליח באירופה לאורך זמן דרוש לך סגל של לפחות 24 שחקנים טובים, דבר שקשה להגיע אליו במציאות הישראלית.

אבל אם נרצה בכך או לא, המירוץ לאירופה נמשך, לאחר שמכבי תל אביב הבטיחה את מקומה במוקדמות ליגת האלופות, ובשבוע החולף בני יהודה זכתה בגביע והבטיחה כי תשחק במוקדמות הליגה האירופית. הסגל הנוכחי של הצהובים הוא ללא ספק טוב מספיק כדי להצליח בישראל, אך התפקוד שלו במסגרות האירופאיות עדיין נמצא בסימן שאלה. גם ולדימיר איביץ' הודה בכך. ואם באשר למכבי ת"א קיימים סימני שאלה, בכל הקשור ליתר קבוצות הליגה מדובר בסימני קריאה: אין להן את היכולת להתמודד באמת על הישגים גדולים באירופה.

הסיבות הן שונות בין המועדונים, אבל מכשול אחד משותף לכל הקבוצות: אין על המדף שחקן פנוי שמסוגל להיות "גיים צ'יינג'ר". הפור האדיר שמכבי תפסה על שאר הליגה, נובע בעיקר מהעובדה שהיא הצליחה לשמר אצלה את מירב הכשרונות, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. מבט קצר על רשימת השחקנים הפנויים יעיד על הדלות: דן ביטון, עדן בן בסט, שי קונסטנטין, דולב חזיזה, רמזי ספורי וכו' כו'. כולם שחקנים טובים, אבל כאלה שיכולים להצליח בעיקר במסגרת המקומית ותו לא.

2. ככה מטפלים בכשרון מבטיח?
אבל אם יש שחקן שמסתמן כ"שובר שוויון", הרי שזהו ירדן שועה. מיליון ו-400 אלף יורו שילמה מכבי חיפה לבני יהודה עבור החלוץ הצעיר, סכום שפעם יעקב שחר אמר שלא שווה לשלם עבור אף שחקן ישראלי. בעלי חיפה "שבר את המילה שלו", אך לדעתי עשה נכון. שועה הוא החלוץ הטוב בישראל, אבל לצערו, אנחנו שומעים פחות על שערים מצידו, והרבה יותר על השעיות.

אז מה קרה בדרך מהשכונה לכרמל? לדעתי, ההבדל בין המאמנים. בניגוד לאבוקסיס, שידע איך להתמודד עם שועה ולהוציא ממנו את המיטב, מרקו בלבול היה עקשן וקפדן מדי לגביו. כל חלוץ זקוק לביטחון, במיוחד שחקן עם האופי המיוחד של שועה. ולכן, בטיפול בשחקן כזה, מעט אמון לא יזיק. אי אפשר להעביר לו סדרות חינוך כל שני וחמישי, ובאופן אבסורדי דווקא הטיפול הלא רגיש מייצר בעיות משמעת, שנובעות מתסכול בשל העובדה שבלבול לא נותן לשועה את הזמן הדרוש כדי להתאקלם ולפרוח.

אם המצב הזה יימשך, לשועה אין סיכוי להצליח במכבי חיפה והצדדים צפויים להיפרד. מכבי חיפה אמרה בתגובה: "מכבי חיפה זה מועדון עם דרך וערכים, ירדן עוד לומד כיצד להתנהל במועדון עם רמת לחצים כמו שלנו, אבל אנחנו נעזור לו ואנו מאמינים שהוא ימצה את הפוטנציאל שלו במכבי חיפה". אני עדיין נותרתי ספקן.

3. סימני השאלה של באר שבע
רב הנסתר על הגלוי בבירת הנגב. אלונה ברקת, שכבר ראתה את עצמה כמי שתעזוב, בינתיים החליטה להישאר, אבל ברור שרמת ההשקעה של ברקת בקבוצה לא תהיה כפי שהיתה בשנים הקודמות. גם לב"ש עצמה כבר אין שחקנים כמו טוני וואקמה, אובידיו הובאן, מאור בוזגלו או מיגל ויטור של לפני הפציעות וגם ג'ון אוגו עתיד לעזוב. השחקנים היום מיצו את עצמם, וברור שמכבי תל אביב עקפה אותם בגדול ברמה וגם בראיה קדימה, ואין להם גם שחקנים שיכולים לשנות את פני הדברים.

4. נתניה קרסה ברגע האמת
עד היום, אין ספק שהיהלומים הם הצלחה מסחררת. מירידת ליגה, פירוק ומינוס תשע נקודות, דרך עליית ליגה באחוזים מטורפים ועד שנתיים רצופות בפלייאוף העליון והגעה לגמר הגביע. סלובודן דראפיץ' וברדה זכו לכל המחמאות, כולן בצדק, ולמרות שהכוונה הברורה היא שהתהליך יימשך, בנתניה צריכים גם לחשב מסלול מחדש.

לא יכול להיות שבמשחק כל כך משמעותי, נתניה תפסיד בצורה שכזו ל-10 שחקנים מחליפים של בני יהודה. המסקנה, שהיא נורה אדומה, היא ששחקניה המחליפים של בני יהודה טובים יותר משחקני ההרכב הראשון של מכבי נתניה. אין ספק שיש בקבוצה שחקנים שלא ראויים לצמרת הכדורגל הישראלי, והקבוצה חייבת להתחדש בשלושה שחקני הגנה, קשר אחורי וחלוץ טובים, מכיוון שהיא לא יכולה להסתמך רק על גיא מלמד ופאטוס בצ'יראי. מלמד לא יציב, והמונטנגרי חושב שהוא מעל המועדון, חי על מצבי רוח ולא סופר את חבריו להתקפה.

נתניה חייבת לנצח בשבוע הבא את מכבי חיפה, וכפי שזה נראה היום, היא לא תצליח לעשות את זה, בעיקר כי היא לא מצליחה להביא את עצמה העונה למשחקים גדולים ובעלי משמעות. דראפיץ' וברדה אולי השיגו הצלחה גדולה במהלך העונה, אבל ברגע שבו היו יכולים להפוך עונה טובה למצוינת, כשלו.

5. המאמן הישראלי הטוב ביותר
מה שאפשר להגיד בזמן הזה, זה שאפשר לסמוך על יוסי אבוקסיס. בהתייחס למה שהיה בשנתיים האחרונות, כל שחקן שאבוקסיס מהמר עליו, מצליח ובגדול ולא חשוב מאיזה ליגה הגיע. אבוקסיס, לעומת בלבול המבולבל, נותן קרדיט, מאמין, מלטף ומחזק. שחקן "מתאבד" עבור מאמן כזה. לא כל יום פורים אומרים. ובהחלט יכול להיות שהשחקנים שיגיעו בעונה הבאה לבני יהודה לא יספקו את הסחורה. אבל יש בסיס טוב, יש מאמן מצוין וזה כנראה יספיק לאבוקסיס להיות בפליאוף העליון, שם הוא דייר קבוע. וליובל אשכנזי, חזיזה, בלטקסה, מורי, סורו, קונסטנטין וצ'יבוטה אני אומר, לאן שלא תגיעו, תמיד תזכרו את יוסי אבוקסיס. המאמן מספר 1 בישראל.

הדפס