הוא שקט, הוא גר רחוק מכאן, אבל כנראה שאין אדם המשפיע יותר על הכדורגל הישראלי של היום מלבד מיץ' גולדהאר. כשהמיליארדר הקנדי רכש את מכבי תל אביב, אי שם באוגוסט 2009, הכדורגל הישראלי נראה אחרת לחלוטין. רגע אחרי השליטה המוחלטת של בית"ר ירושלים וארקדי גיידאמק ורגע לפני שנראה שהשרביט חוזר למכבי חיפה, מכבי תל אביב נראתה רחוקה מכל ההמולה של מרת הכדורגל הישראלי. עשור אחר כך, אין כמעט מדד שלא מגלה בבירור עד כמה מכבי תל אביב חזרה להיות דומיננטית.
זה מתחיל בארון התארים של מכבי תל אביב, אליו נוספו ארבע צלחות אליפות חדשות, יותר מכל קבוצה אחרת בתקופה הזו. אם נראה היה שהפועל באר שבע מדביקה את הפער עם שלוש אליפויות משלה, העונה מכבי תל אביב החזירה לעצמה את השליטה. אמנם היא הצליחה לזכות בגביע רק פעם אחת, אבל מכבי תל אביב הגיעה לשלושה גמרים רצופים, הישג שהיא לא הגיע אליו מאז 1994.
בטבלה המסכמת של התקופה הזו, למכבי תל אביב יש יתרון מוחלט וברור על פני היריבות שלה. היא הקבוצה היחידה שניצחה יותר מ-200 משחקים בעשור האחרון והיחידה שכבשה יותר מ-600 שערים. הפערים הם עצומים ממי שמדורגת שנייה בטבלה, הפועל באר שבע – 217 ניצחונות ו-655 שערים למכבי תל אביב לעומת 171 ניצחונות ו-539 שערים להפועל באר שבע. כל אלו מסתכמים לכדי 67.2% הצלחה, כשיש רק מעט קבוצות שמצליחות לגרד את 50% ההצלחה מלמעלה.
הסמל של המהפך על הדשא. זהבי (צילום: דני מרון)
גם ברשימת הכובשים המצטיינים של התקופה הזו יש נוכחות לשחקנים שעברו בקבוצה. ערן זהבי עם 117 שערים ואלירן עטר עם 103 שערים מוליכים אותה, בעוד שטל בן חיים החלוץ מדורג חמישי עם 72 שערים ואחריו איתי שכטר עם 69 שערים. אם נפצל את זה לשערים שנכבשו במדי מכבי תל אביב בלבד, אז לזהבי יש 98 שערים ולעטר 72 שערים, מה שנותן להם מקום טוב בצמרת.
מכבי תל אביב הפכה בעידן גולדהאר גם לקבוצה מובילה בכל הקשור להשתתפות באירופה. היא העפילה פעם אחת לשלב הבתים של ליגת האלופות ועוד ארבעה פעמים לשלב הבתים של הליגה האירופית. חמש ההופעות הללו, יחד עם ההופעה הנוספת בליגת האלופות ב-2005, הופכות אותה לקבוצה עם הכי הרבה העפלות לשלבי בתים אירופיים, במשותף עם הפועל תל אביב. היא גם הצליחה לעלות לשלבי הנוקאאוט של הליגה האירופית, הישג שקבוצות ישראליות רשמו רק פעמיים נוספות באותה תקופה.
חזרה לשלב הבתים, בפעם השנייה בלבד. (צילום: אתר רשמי מכבי ת"א)
במהלך העשור תחת גולדהאר, מכבי תל אביב מיעטה להפסיד בליגה. הקבוצה שניצחה אותה הכי הרבה פעמים היא הפועל באר שבע, שניצחה בעשרה מתוך 32 מפגשים בין הקבוצות. אחריה עומדות מכבי חיפה עם תשעה ניצחונות ב-35 מפגשים ובית"ר ירושלים עם שמונה ניצחונות ב-29 משחקים.
בתקופה הזו מכבי תל אביב שיתפה 126 שחקנים שונים במשחקי הליגה. לשם השוואה, מכבי חיפה שיתפה באותה התקופה 139 שחקנים, בית"ר ירושלים שיתפה 153 שחקנים והפועל תל אביב שיתפה 169 שחקנים במשחקי ליגת העל.
ויש גם נתון פחות מעודד. אחת הבעיות של מכבי תל אביב בתקופה של גולדהאר היא חוסר יציבות בעמדת המאמן. 14 מאמנים הדריכו את מכבי תל אביב, ו-ולדימיר איביץ' צפוי להיות המאמן השלישי בלבד במהלך התקופה הזו שמסיים עונה ומתחיל גם את העונה הבאה. לפניו עשה את זה אבי נמני והאחרון היה מוטי איווניר, שסיים את עונת 2010/11 כמאמן הקבוצה ואימן אותה גם בתחילת העונה לאחר מכן. רק שלוש קבוצות החליפו יותר מאמנים ממנה - בית"ר ירושלים עם 20 מאמנים, בני סכנין עם 16 והפועל תל אביב עם 15.
חילופי מאמנים תכופים. זה הצד השלילי בעידן גולדהאר (אלן שיבר)