בגיל 37 ורחוק מאור הזרקורים, ברוך דגו הודיע היום (שלישי) על פרישה מכדורגל. הקשר, שכיכב בעבר במכבי ובהפועל תל אביב, העביר את שנתיים האחרונות בעיר נעוריו אשדוד ושיחק בעירוני המקומית לה סייע להעפיל לליגה א'.
דגו, שהחל את הקריירה במ.ס אשדוד, פרץ לתודעה כשעבר כשחקן צעיר למכבי תל אביב בשנת 2000. הוא השלים שלוש שנים במדים הצהובים וזכור בעיקר כשחקן שכבש את כל ארבעת השערים של מכבי תל אביב בשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2003/04, כשעוד קודם הוא היה שותף בכיר לזכייה הדרמטית בתואר האליפות ב-2002/03.
אחרי שלוש שנים בצהוב, דגו חצה את הכביש ועבר להפועל תל אביב, גם במדיה השלים שלוש שנים. מאז הוא עבר גם במכבי נתניה, מ.ס אשדוד, נאה סלמיס ואפולון לימסול הקפריסאיות, הפועל רמת השרון, הפועל ראשון לציון והפועל אשקלון, עד שכאמור הגיע לעירוני אשדוד מליגה ב'.
קריירה בת 20 שנה הגיעה לסיומה (דאבל פס)
"עשיתי את מה שאפשר כל עוד הגוף היה יכול", הסביר דגו בראיון לתכנית הרדיו "חמש באוויר" על הסיבות לפרישה. "לצערי, עברתי פציעות קשות ושיקום ארוך. היו לי הרבה מחשבות, בעיקר על המשפחה ואשתי. בעבר סבלתי מהפציעה אולי הכי קשה בכדורגל, עברתי שיקום קשה של כמעט שנה וגם כשחזרתי הייתי צריך להתמודד עם העניין הפסיכולוגי".
דגו התבקש לסכם את הקריירה הארוכה שלו ושיחזר: "כשאני מסתכל לאחור על הקריירה שלי, עברתי את הדברים הכי משמחים והכי עצובים שיש. אני מרוצה כי השגתי הרבה בקריירה. יכולתי יותר, אבל זה חלק מהכדורגל. תמיד כשפורשים שואלים שאלות ותוהים האם עשיתי מספיק במהלך השנים. אני שאלתי את עצמי איך זה שלא השתלבתי בנבחרת ולא שיחקתי במספיק משחקים. היו דברים שהם לא מקצועיים כי תמיד אמורים לזמן שחקן שנמצא בתקופה טובה. אלו היו שאלות שלא קיבלתי עליהן תשובות".
"הבקעתי ארבעה שערים בליגת האלופות והגעתי לטופ", הוסיף דגו על רגעי השיא שלו. נכון שמאוד רציתי לשחק יותר בנבחרת ולהגיע לאירופה, אבל זה לא קרה וזה בסדר".
מצד שני, לדגו יש גם רגעים שהוא מתחרט עליהם. למשל בימיו במכבי תל אביב: "הטעות הכי גדולה שלי היא שכששיחקתי במכבי תל אביב לא התעקשתי לצאת לאירופה. הייתי במקום נוח שהיה לי טוב בו, אבל מצד שני עשו לי גם נזק גדול מאוד עם כל מה שעברתי בקבוצה. באותם ימים לא דיברתי ולא עשיתי מספיק. סתמתי את הפה".
פורץ דרך בעדה האתיופית
כשדגו מדבר על ה"טעות" הוא מתכוון לגזענות ממנה סבל מצד האוהדים הצהובים. "גם כשהבקעתי שערים עבור מכבי תל אביב, חטפתי נהמות מצד האוהדים שלי. אני לא חושב שהיום שחקן יעבור דבר כזה ויבליג. בתקופתי שיכנעו אותי שאני צריך להיות חזק ולכן הבלגתי. אם הייתי יורד מהמגרש או עושה משהו בולט, היו מדברים על זה יותר. אני לא חושב שזילזלו בי, אבל לא העריכו אותי מספיק ואולי גם אני לא הערכתי את עצמי מספיק כדי לדרוש דברים".
"הרוב עודדו, תמכו ופירגנו, אבל אותו קומץ השפיע ועשה הכל כדי להזיק לי במגרש ומחוץ למגרש", הוא תקף את האוהדים הגזענים של מכבי תל אביב. "הם הצליחו כי בסופו של דבר החלטתי לעזוב את מכבי תל אביב בגלל שסבלתי נורא מגזענות. לא עשיתי מספיק רעש, הייתי ילד יותר מדי טוב. חשבתי רק על ההצלחה במכבי. אותם אוהדים לא העריכו את זה".
דגו התייחס לשוק ההעברות המטורף בליגת העל בקיץ הנוכחי ואמר בבדיחות הדעת: "אם הייתי משחק בגלגול הנוכחי בכדורגל הישראלי היו צריכים לקנות רק 20 אחוזים מהכרטיס שלי ולא את כולו. אני לא זוכר שבתקופה שלנו היו העברות כאלו כמו היום, אבל אני שמח שהשחקנים האלו מתקדמים ומאחל להם בהצלחה".
על אחיו המאמן מסאי דגו: "אני בטוח שהוא למד ממה שאני עברתי. אני נמצא מאחוריו ואנחנו מדברים הרבה. הוא מתייעץ איתי לגבי כל דבר ואפילו שחקנים. הוא מאמן ענק ואני בטוח שמהדברים הלא כל כך נכונים שעשיתי בדרך הוא יידע ללמוד".
"אני וזיו כבדה היינו הראשונים שעשינו את קפיצת המדרגה בעדה האתיופית", דגו אמר על כך שהוא נחשב למודל לחיקוי עבור שחקנים צעירים מהעדה האתיופית. "חלק מהשחקנים האתיופים כיום מתייעצים איתי ושואלים מה צריך לעשות כדי להצליח".
ואיפה הוא רואה את עצמו בעתיד? "הכדורגל הישראלי מעניין אותי ואני אמור להיפגש עם הנהלת עירוני אשדוד. ציפיתי שיפנו אליי מיד בסיום העונה, אבל זה לא קרה. אפגש איתם השבוע ואשמע מה הם מציעים שלי. אני חושב על אימון או ניהול. הקבוצה שאני הכי מחובר אליה זו אשדוד ואם אעבוד בה אהיה הכי מאושר בעולם".
חולם לעבוד בקבוצת נעוריו (צילום: מוטי קדוש, דאבל פס)