ישנה בעמידה: הקיץ המאכזב של מכבי ת"א

אלוף האלופים ומוקדמות ליגת האלופות בפתח, וקשה להגיד שמכבי ת"א התחזקה בפגרה הארוכה שהייתה לה. יאניוטיס ובלקמן מילאו חורים, אבל חלוץ זר בושש לבוא, דסה הותיר חור גדול בעמדת המגן וסאגת אלו לא הוסיפה. וגם: למה טיבי עדיין בסגל באתר הרשמי?

אבירן גרין
אבירן גרין  20.07.19 - 15:00
תחילת כתבה

יש אופציה אחת במשחק המחשב "פוטבול מנג'ר", אופציה אחת נהדרת שנקראת "צא לחופשה". מאסת בקבוצה שבחרת ואתה מחפש אחת אחרת? הבטחת אליפות במארס ואין לך כוח לחכות לקיץ תוך כדי שאתה רומס את שאר הליגה? אין בעיה. שים את המשחק על אוטומט בזמן שאתה מסיים פרויקט לעבודה, מוציא את הכלב, מכין ארוחת ערב. בקיצור, החופשה האולטימטיבית. אם יש קבוצה בליגת העל שמיישמת את האופציה הזאת בקיץ הנוכחי היא דווקא האלופה, מכבי תל אביב.

היא האלופה הדומיננטית ביותר שנראתה בישראל מזה שנים וזכתה בכל הסופרלטיבית בעונה החולפת ובצדק. הפרש של 31 נקודות ממכבי חיפה השנייה, 77 שערים ו-17 ספיגות בלבד וההרגשה שאי אפשר באמת לנצח אותה (עד שהגיעה בני יהודה ועשתה זאת פעמיים) שמו את הצהובים מודל 2018/19 ברשימת הקבוצות הגדולות ששיחקו בישראל, גם לצד הביקורות על חולשת הליגה. כל כך גדולה, מסתבר, שנראה שהם בטוחים שכל מה שצריך לעשות כעת בשביל להצליח שוב זה לשמור על הקיים.

בוקר המשחק הרשמי הראשון שלה בעונת 2019/20, מכבי ת"א צירפה שני שחקנים בלבד - אנדראס יאניוטיס וניק בלקמן (אם לא מחשיבים את מימוש האופציה של חלוץ הנוער אדוארדו גררו או את החזרה של אילון אלמוג, עדן קארצב ומתן חוזז מהשאלות) - שניהם הגיעו בגישה של "כי צריך". פרדראג ראיקוביץ' עזב לריימס אז הוחתם שוער זר אחר, כזה שוולדימיר איביץ' אימן נגדו פעם בליגה היוונית ושסימני השאלה סביבו רבים מאשר הופעות הליגה שרשם בעונה החולפת באולימפיאקוס (שבע, אם אתם מתעקשים לדעת).

אפשר להגיד שחזרתו של בלקמן תמוהה אפילו יותר. נכון, מדובר בשחקן שנחשב ישראלי וכבר מכיר את מכבי ת"א ואת ליגת העל שלנו, אבל גם הקדנציה הראשונה שלו בצהוב לא הייתה כזאת שאפשר לספר עליה לנכדים. תוסיפו לכך את העונה החלשה שעברה עליו בספורטינג חיחון, ההתלהבות של דרבי לוותר עליו והדיווחים שחלק מאנשי האלופה לא ממש מרוצים מכך שהוא שוב כאן ותקבלו החתמה שהיא לשם ההחתמה בלבד.

ואיך אפשר שלא להוסיף את הסאגה המשונה של הקיץ הצהוב. אלי דסה כבר נפרד בדמעות מהקהל של מכבי ת"א עוד בינואר, כשצצו דיווחים על כך שלודוגורץ ובשיקטאש מעוניינות בו. המגן נשאר עד לסיום החוזה ואפילו הייתה תקווה שיחתום על חוזה חדש, אבל פערים במו"מ הובילו את האלופה להודיע באופן סופי וגורף שהוא לא ימשיך, למרות שעדיין אין לו קבוצה חדשה.

ומי היה אמור להיות שחקן הרכש השלישי של מכבי ת"א בקיץ? דור אלו - עוד החתמה של "ראש בראש" (מגן ימני הלך, מגן ימני בא). בסופו של דבר, בסיומה של סאגה ארוכה, בשיאה ה"מנודה" של הפועל באר שבע כבר הצטלם עם המדים החדשים של האלופה הודיע סוכנו, רונן קצב, כי הגעתו ירדה מהפרק ומכבי ת"א נותרה חשופה.

אגב, גם הסיפור של איתן טיבי מראה עד כמה מכבי ת"א נכנסה לאוטומט. "שמעתי היום שטיבי עוזב לקבוצה אחרת, זאת אבידה גדולה", פלט דור מיכה בהשקת המדים של האלופה ל-2019/20. יותר מחודש עבר, לבלם, שהיה חלק בלתי נפרד משלוש אליפויות של מכבי ת"א (וחלק קצת יותר נפרד בזו האחרונה), עדיין אין קבוצה ואפילו באתר שלה הוא עדיין חלק מסגל השחקנים.

בינתיים, הדד ליין לשליחת הסגל למוקדמות ליגת האלופות פג ולאלופה יש רק מגן ימני טבעי אחד - מאור קנדיל – שלושה בלמים שכוללים את שרן ייני, שחר פיבן חסר הנסיון בזירה האירופית, וז'איר אמאדור שעדיין לא החליט האם הוא נשאר או עוזב. בחלק הקדמי, חלוץ חוד אחד – איתי שכטר (אה, בעצם ארון שוינפלד עדיין כאן, אז שניים) – ואפס חלוצים זרים, עמדה שהייתה המטרה העיקרית של מכבי ת"א לקיץ. עומר אצילי לא יהיה כשיר, אייל גולסה עדיין פצוע ואורוש ניקוליץ', שהגיע בינואר ולא ראה דקת דשא בגלל הפציעה הארוכה שהוא סובל ממנה, נחשב בגדר נעלם. יופי של ספתח.

זה לא שמכבי ת"א לא ניסתה להנחית שחקנים שישדרגו אותה לקראת המשימות האירופיות. ייבגני שאחוב היה מועמד, אדריאן דלמאו כבר עשה צרות להראקלס ורצה להגיע לישראל, אבל שניהם מצאו קבוצות אחרות שמוכנות לשלם יותר כסף. הצהובים רצו לעשות הכל בתנאים שלהם, לא לבזבז יותר מדי כדי לא להרגיז את אלילי הפייר פליי ונשארו, נכון לעכשיו, קירחים מכאן ומכאן, עם סגל רווי בצעירים שחלקם לא שיחק מעולם במוקדמות ליגת האלופות או חווה שלב בתים אירופי.

עוד מקור לשאננות הוא העובדה שזהו התאריך המאוחר ביותר בו מכבי ת"א פותחת עונה מזה מספר שנים. שימו לב לזה: המשחקים הרשמיים הראשונים של הצהובים ב-2016/17 וב-2017/18 נערכו כבר בסוף יוני, בסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית, את העונה הקודמת היא פתחה "מאוחר", ב-12 ביולי בעוד יריית הפתיחה של 2019/20 בצהוב תישמע רק הערב. האלופה קיבלה כמעט חודשיים של מנוחה והרגישה, ככל הנראה, שיש לה מספיק זמן למצוא את השחקנים המושלמים בזיל הזול, לדאוג שאלי דסה ואיתן טיבי יישארו ולהגיע עם סגל מושלם למשחק הראשון של העונה. בפועל, היא העבירה את הזמן במשאים ומתנים כושלים ושני הפסדים משפילים במחנה האימון.

ויכול להיות, שבסופו של יום, למכבי ת"א היה נוח עם השליטה בליגה והיא לא רוצה לאבד אותה בגלל משחקים מציקים באירופה באמצע השבוע. "המקום האידיאלי בשביל מכבי ת"א הוא הליגה האירופית", הודה מיכה במהלך חגיגות האליפות בעונה הקודמת במשפט שממש לא אמור לספק את הקהל הצהוב, המתגעגע לשמוע את מנגינת ליגת האלופות בסמי עופר או בלומפילד המחודש. האם עוד אליפות קלילה תפצה על קיץ אירופי כושל? והאם איביץ', שעדיין לא קיבל את הרכש לו ייחל ירצה להישאר אם העסק לא יתקתק באמצע העונה? לא בטוח בכלל.

בצל ההתחמשות המאסיבית של בית"ר ירושלים, היומרות של הפועל באר שבע להשיב את האליפות לדרום והקבוצה הצעירה והמוכשרת שנבנית במכבי חיפה, מכבי ת"א רוצה להראות שגם אחרי קיץ רע היא עדיין הטובה בישראל. תואר ראשון ל-2019/20, גם אם הוא לא ממש נספר, יכול להיות יופי של איתות, אבל המאבק האמיתי של הצהובים ייצא לדרך בעוד שלושה ימים, והם ממש לא מוכנים.

הדפס