אופי של אלופה? מכבי חיפה הצהירה כוונות

דווקא נגד הפועל רעננה, מכבי חיפה נתנה לא מעט סיבות לאופטימיות. הערב הגדול של צ'ארון שרי, הלקח שמרקו בלבול למד וגם אלה שעדיין לא. שלמה שרף מסכם את השבת הראשונה לעונת 2019/20 ומסמן את המועמדות הבכירות להיאבק על תואר האליפות

שלמה שרף
שלמה שרף  25.08.19 - 10:57
תחילת כתבה

אין ספק ששבעה שערים במשחק אחד זו פתיחה נהדרת לעונה החדשה בליגת העל. עבור מכבי חיפה, לחזור פעמיים מפיגור ואף לנצח 3:4 בדקות הסיום מעיד על לא מעט אופי, וגם על כושר גופני נהדר. לעומתה, הפועל רעננה הייתה חלשה ועברה פעמים ספורות בלבד את מחצית המגרש, אך רשמה 100% הצלחה במתפרצות בזכות מהירות בלתי רגילה נגד בלמים איטייים, שעשו טעויות קשות.

שחקניו של מרקו בלבול נראו הרבה יותר טוב ברגע שעברו לשחק במערך של ארבעה בהגנה, ויכול להיות שהמאמן הבין ששלושה בלמים זה מערך שפחות מתאים למכבי חיפה. לעומת זאת, 4-3-3 ו-4-4-2 עשויים להתאים הרבה יותר לקבוצה שיש לה לא מעט שחקנים בעלי אופי התקפי, וראינו שהיא הבקיעה ארבעה שערים ואפשר ליהנות ממנה.

מי שמגיעה לו מילה טובה במיוחד הוא כמובן צ'ארון שרי. ההולנדי הציג משחק נהדר, הראה שהוא שחקן רב גוני שיכול לשחק בשני הצדדים עם בעיטות מסוכנות ואף בישל שני שערים, ונראה שכבר במחזור הראשון ההעברה שלו לכרמל הוכיחה את עצמה כמוצלחת.

מנגד, רעננה שיחקה כמו קבוצת תחתית והפסידה למרות שהבקיעה שלושה שערים והובילה פעמיים, וזה דבר שאסור שיקרה. נקודות האור שלה היו השוער אסף צור שהצטיין והציל שערים בטוחים, וגם קייס גאנם, אחד השחקנים המהירים ביותר בליגה, שהתעלל בהגנה של מכבי חיפה בהתקפות המתפרצות. זו עוד נקודה שבלבול יצטרך לקחת בחשבון להמשך העונה.

במושבה, מכבי תל אביב אומנם לא הרשימה, אך אחרי הכשלונות בזירה האירופית, היא ניצחה בקלילות את היריבה הקלה שעמדה בדרכה ואולי החזירה לעצמה מעט את הביטחון שאיבדה עם 0:2 כבר במחצית הראשונה. אלה אומנם לא הצהובים-כחולים שהתרגלנו לראות, אבל אין ספק שהסגל האיכותי והעמוק שלה יציב אותה כמועמדת בכירה במירוץ האליפות, לצד מכבי חיפה ובית"ר ירושלים.

באשר לסקציה נס ציונה, כבר מהרגע הראשון ניכר שהמעמד, החל מהיריבה ועד הקהל, פשוט גדול עליה. העולה החדשה הגיעה מפוחדת ומבוהלת. כל שאיפתה של נס ציונה בעונה הקרובה תהיה לשרוד, ומצפה לה לא מעט עבודה כדי להגשים אותה. עם זאת, אין ספק שלא מכבי תל אביב היא הקבוצה ממנה היא תכננה לקחת נקודות בקרב על ההישארות, והיא תצטרך לעשות זאת נגד יריבות בגודל שלה.

מי שאכזבה במיוחד היא מ.ס. אשדוד. אחרי שביצעה רכישות נהדרות כמו שלומי אזולאי, שובל גוזלן, יעקב בריהון ושגיב יחזקאל, היא כלל לא דמתה למה שהראתה בגביע הטוטו. הלחות והחום לא ממש יכולות להוות תירוץ, ולמעט השערים המרשימים, בסך הכל המשחק נגד חדרה היה מאכזב מאוד, עם מעט מדי מצבים שיצרו שתי הקבוצות.

בצד השני, אי אפשר לבוא בטענות לאורי גוטמן על היכולת של קבוצתו, מאחר שאף מאמן אחר לא היה מוציא יותר מחומר השחקנים הנוכחי של הפועל חדרה. היא חלשה יותר משמעותית מהקבוצה של העונה שעברה ואם לא תתחזק, היא מועמדת ודאית לרדת ליגה. בכל אופן, אפשר לומר שהתוצאה 1:1 בהחלט משקפת משחק רע מאוד של שתי הקבוצות, בו לא היה אף שחקן שראוי לציון, ונותר רק לקוות למשחקים הרבה יותר טובים בהמשך העונה.