הצד הירוק: 5 הניצחונות הגדולים של חיפה

אחרי שנים שלא הייתה רלוונטית במאבק האליפות, מכבי חיפה של 2019/20 עושה סימנים חיוביים, בתקווה לחזור אל הימים היפים של שנות ה-90 והיריבות עם מכבי ת"א על התארים. רגע לפני שהשתיים נפגשות, דירגנו את 5 הניצחונות הגדולים של כל קבוצה על הנמסיס. אלה המשחקים שהאוהדים הירוקים ירצו לזכור:

5. 0:3 בעונת 1994/5 (משחק הוולה המפורסם של רביבו. 00:43 שניות בווידאו)
היו מספר מועמדים למקום החמישי בדירוג, אבל הזוכה המאושר הוא משחק הוולה המפורסם של חיים רביבו באיצטדיון רמת גן.

עונת 1994/5, רגע לפני שהליגה נכנסת לישורת האחרונה, מכבי חיפה המוכשרת התארחה אצל הצהובים שכונו אז "הברומרים" בגלל הקשיחות והאגרסיביות. כשהיא בפיגור 5 נקודות, האורחת הייתה נחושה להוכיח שהטבלה משקרת ועשתה את זה בגדול.

ביצוע בלתי נשכח של חיים רביבו פתח את החגיגה, אייל ברקוביץ' ועופר מזרחי הוסיפו בדרך לניצחון אדיר, אבל בסופו של דבר דווקא מכבי ת"א, הפחות אטרקטיבית, זכתה באליפות (אם למישהו מכם זה מזכיר את עונת 2002/3 - אתם לא לבד).

4. 0:1 בגמר הגביע ב-2015/16
מאיפה מתחילים כשצריך להסביר עד כמה גדולה הייתה הזכייה של מכבי חיפה בגביע המדינה לפני שלוש שנים? זה היה ה-0:1 הקטן הכי גדול שאפשר לחשוב עליו. מעבר לכך שהיה זה גביע ראשון אחרי 18 שנים עם הרבה הדחות שוברות לב בדרך, הוא הושג שלושה ימים אחרי שישייה משפילה במחזור האחרון של הליגה (אם כי בהרכב שלקרוא לו "טלאים" יהיה בלשון המעטה). כנראה כדי להתנחם, האוהדים הירוקים התבדחו ש"רוני לוי מרדים את מכבי ת"א", אבל וואלה? יש בזה משהו.

מכבי ת"א, עם ערן זהבי על המגרש ופטר בוס על הקווים, הייתה אז אם כל הפייבוריטיות. היא הפסידה את האליפות להפועל ב"ש והייתה נואשת לקטוף משהו בכל זאת. אבל הדקות נקפו, המשחק התקדם ולפתע, 10 דקות להפסקה, כדור נייח של לודוביק אוברניאק, עם ספק נגיעות חן עזרא בדרך, נוחת בדיוק ברשת של ראיקוביץ'.

האקסטזה בטדי הורגשה היטב, אבל גם התחושה שהשיוויון יבוא בסופו של דבר. סטויקוביץ' הציל שער בטוח מזהבי, נטע לביא וברק יצחקי התעמתו בתמונה שהפכה לוויראלית ואז הגיעה השריקה של ריינשרייבר שהוציאה את רוני לוי לסיבוב ניצחון על הדשא. מקצועית זו הייתה סנסציה ופייר, לא יהיו הרבה פעמים שבתור ליציאה מהאיצטדיון תראו אוהדים אשכרה בוכים מאושר.

3. 0:10 בעונת 1987/88
זה היה משחק פלייאוף תחתון בשעת בוקר ב-14 במאי 1988. הוא אפילו לא צולם, אבל אי אפשר שלא לפנות מקום בדירוג לתוצאה הכי מפלצתית בהיסטוריה בין הקבוצות ואחת הטראומות הכי גדולות של הצהובים. כתם.

כמו וילנצ'יק בחמישייה, גם בעשירייה המפורסמת היה גיבור טראגי במכבי ת"א - השוער איתי אריכא, שייזכר לנצח כזה שעמד בין הקורות בהשפלה. איתן אהרוני כבש כבר אחרי דקה, אבל מעל כולם כיכב זאהי ארמלי עם רביעייה.

הצהובים עלו אז עם מספר שחקנים צעירים וביניהם ג'קי צרפתי, שהודה בעבר שניסה לקבל כרטיס אדום כדי לסיים את הסיוט על הדשא. זה כנראה אומר הכל על המשחק ההוא, שסימן את תחילת האיבה בין שני המחנות והיריבות הספורטיבית הגדולה שהתחזקה בשנים שלאחר מכן.

אגב, שמונה חודשים אחר כך הגיע גם 0:5 ענק אחר, אבל אותו זוכרים הרבה פחות.

2. 1:2 יוסי בניון בתוספת הזמן בעונת 2000/01
"הנה בא בניון" של רמי וייץ הוא אחד המשפטים הזכורים והשגורים לאוהד הכדורגל הישראלי ובצדק, כי הוא נולד באחד המשחקים הכי גדולים בין מכבי חיפה למכבי ת"א, בטח בתחילת המילניום, עם הסיום הכי מצמרר.

הירוקים הגיעו לבלומפילד אחרי שבע שנים בלי אליפות (מזכיר משהו?), אבל בעמדה בה הם יכולים לשים על חותמת על צלחת ירוקה. דווקא הקיר הליטאי ריימונדאס ז'וטאוטאס הגיע ראשון לריבאונד אחרי בעיטה חלשה של יוסי בניון וקבע יתרון, אבל אבי נמני השווה 10 דקות לסיום.

ואז זה קרה. בדקה ה-93, האחרונה של תוספת הזמן, בניון יצא לריקוד אחרון על קו הרחבה של מכבי ת"א. את טל בנין הוא העלים, את אמיר שלח מחק, את גדי ברומר ודדי בן דיין זרק ואז, שוב, לא בניסיון עוצמתי, בדיוק לפינה של שטראובר. יוסי הוריד את החולצה ורץ עם ידיים מונפות לשער 7, באחת התמונות הזכורות, ומכבי חיפה המשיכה לאליפות הראשונה מתוך שישית באותו עשור.

1. 0:5 אגדי בעונת 1993/4
זה קרה ב-26 בפברואר 1994. אבי כהן הפצוע לא יכול לשחק ומאמן מכבי ת"א, אברהם גרנט, מפתיע עם מגן צעיר, עופר וילצנ'יק, בהרכב הפותח במשחק העונה מול מכבי חיפה בקריית אליעזר. זה התחיל כמשחק עונה בין שתי הטוענות לכתר, אבל מהר מאוד הפך למה שנזכור תמיד כקונצרט הכי גדול שהיה פה. הכי מוחץ, הכי חד צדדי, הכי עוצמתי.

הירוקים של גיורא שפיגל זיהו מיד את החולשה של המגן האלמוני וילנצ'יק והריחו דם. אייל ברקוביץ' אמר אז ש"סתם ניצחון לא שווה". אז מכבי חיפה כתשה וריסקה. כבר אחרי 9 דקות, אייל ברקוביץ' הרים את הרשת באוויר אחרי מבצע סולו. אלון מזרחי השכיב את השני בביצוע טיפוסי, ואז נכבש השער השלישי, זה שבעיני רבים נחשב לגדול והמרגש בהיסטוריה של מכבי חיפה. ראובן עטר מחלץ (אלוהים יודע איך) כדור בין שלושה צהובים, דוהר קדימה, מפרק את השער של אובארוב וקופץ מעל שלטי הפרסומות בדרך לקהל.

באותו רגע הבינו כולם שלא מדובר בעוד ניצחון. איוון גצקו ומשה גלאם, עם תנועת הבורג המפורסמת, הוסיפו והפכו את הערב ההוא לכזה שנראה כמו מדע בדיוני היום. זה היה משחק שנתן סטירה מצלצלת לצהובים, אבל מעל הכל - סימל ויסמל לעולם את האליפות הכי גדולה של קבוצה ישראלית אי פעם (עונה שלמה, בת 38 משחקים, בלי הפסד. קולטים?).

נגרע מהרשימה ברגע האחרון: 0:3 בעונת 2007/8. הגמד פאוליניו בבומבה לחיבורים ויניב קטן עם צמד כמחליף מהספסל.