המאמנים בליגת העל לא זוכים לנחת, בלשון המעטה. היום (ראשון) אחרי שבעה מחזורים ובשל התוצאות הרעות, מסאי דגו נפרד מקריית שמונה והפך למפוטר הראשון לעונת 2019/20. אז ממש רגע אחרי, זה הזמן לבחון מקרוב את חוסר הסבלנות איתה מתמודדים מאמני ליגת העל והפיטורים המוקדמים בכל אחת מהעונות בעשור הנוכחי. ושימו לב לנתון הבא: מלבד 2011/12 בה ירדה מכבי פתח תקווה ו-2013/14, עונת הירידה של הפועל רמת השרון, כל הראשונות לפטר נשארו בליגה בסופו של דבר.
2010/11: חיים לוי פוטר מבני סכנין אחרי ארבעה מחזורים, בהם השיג נקודה אחת. (יובל נעים פוטר מסכנין עוד לפני שהעונה יצאה לדרך).
2011/12: מרקו בלבול פוטר ממכבי פתח תקווה אחרי שמונה מחזורים וכשהוא ניצב במקום התשיעי מתוך 16. (ניר קלינגר התפטר שבועיים קודם לכן מהפועל ב"ש). המלאבסים ירדו ליגה בסיום אותה עונה.
2012/13: ניסן יחזקאל פוטר מהפועל רמת השרון אחרי שני מחזורים בלבד, דווקא אחרי שהשיג ניצחון ראשון.
2013/14: רפי כהן פוטר מהפועל רמת השרון אחרי שלושה מחזורים, בהם רשם שלושה הפסדים. בסיום אותה עונה רמה"ש ירדה לליגה הלאומית ולא שבה עד היום.
2014/15: גיא לוי פוטר מבני סכנין אחרי 11 מחזורים. הקבוצה מהמגזר הייתה מתחת לקו האדום עם עשר נקודות בלבד מ-33 אפשריות.
2015/16: ססאר מנדיונדו פוטר מהפועל תל אביב אחרי שני מחזורים בהם השיגה נקודה אחת ולא כבשה.
רפי כהן שילם את המחיר אחרי שלושה מחזורים. זה לא עזר לרמת השרון להישאר בליגה
מנדיונדו הספיק לאמן בשני משחקי ליגה בלבד (אלן שיבר)
2016/17: אריק בנאדו פוטר מבני יהודה אחרי שבעה מחזורים. הכתומים היו במקום ה-13, עם שש נקודות בלבד מ-21. (רוני לוי פוטר ממכבי חיפה עוד לפני פתיחת העונה אחרי ההדחה בליגה האירופית מול נומה קאליו).
2017/18: דודו אברהם פוטר מהפועל רעננה אחרי ארבעה מחזורים, בהם השיגה נקודה אחת מ-12.
2018/19: לוזון פוטר מבית"ר ירושלים אחרי שבעה מחזורים. הקבוצה מהבירה ניצחה פעם אחת בלבד וניצבה במקום ה-13.
2019/20: מסאי דגו פוטר מהפועל קריית שמונה אחרי שבעה מחזורים, בהם ניצח פעם אחת וניצב במקום ה-13.
גם בנאדו פוטר מבני יהודה אחרי שבעה מחזורים (אלן שיבר)