הבולשיט זז הצידה: המיוחד בחיפה הנוכחית

בשני זה זמן טוב לחנוכת בית אמיתית. המסע הירוק מהיציע

תמיר אלחיאני  29.12.19 - 10:01
תחילת כתבה

אוי לא.

זו התגובה האינסטינקטיבית הראשונית שקפצה לי לראש ברגע שהחברים מאתר ערוץ הספורט פנו אליי עם הרעיון להתחיל ולתעד את העונה הזו מנקודת מבט של אוהד ירוק.

  • טיפוס ירוק - טור אוהד המלווה את המסע של מכבי חיפה העונה

אמנם אני רחוק מלהיות אדם דתי, ובאופן כללי סקפטי לגבי כמעט כל רעיון על-טבעי, אבל כשזה מגיע לכדורגל, אני יותר גרוע מצוענייה בת 90. לצד הכבוד והיוקרה של כתיבת טור בכזו אכסנייה מכובדת, עננת הנאחס מעל ראשי הלכה והתקדרה, כחלק מסימני מזג האוויר.

הפעם הקודמת שכתבתי טור (של פתיחת עונה), שנוגע למה אני חושב ומאמין בנוגע למכבי חיפה הפכה להיות חגיגת הוצאה מהקשר עבור כל מיני עכברי טוויטר מוכי גורל, ובוא נגיד שגם כותבי הטוקבקים המקסימים לא בדיוק חסכו בסכינים. מה יכול להיות גרוע יותר מלהתחיל לכתוב טור על העונה הזו מיד אחרי משחק באצטדיון מעקר החשק, שואב החלומות ומנתץ האשליות בקרית שמונה? משחק שכתוב עליו באותיות קידוש לבנה "הפסד מסריח מטעות בהגנה בדקה 78"? אתם מכירים את ההיסטוריה העגומה שלנו בהיכל היגון של איזי, ואתם מכירים אוהדי כדורגל, ובטח את אוהדי מכבי חיפה. רחמים או אורך רוח אף פעם לא היו הצד החזק שלנו.

ואז מגיע המשחק, ואתה מבין שמזל הוא אמנם חלק חשוב בכדורגל, אבל כנראה יותר חשוב לבנות קבוצה מאוזנת, מרוכזת, חדורת אמונה עצמית וקשוחה, כזו שבסופו של דבר טובה הרבה יותר מהיריבות שלה. זה די מצמצם את כל הקטע של הקמעות וחולצות המזל וכל אלו למינימום הראוי להם.

זה מה שמייחד, מבחינתי, את מכבי חיפה של השנה משמונת המכבי חיפות הנוראיות שקדמו לה - הבולשיט זז הצידה, הכדורגל הוא הדבר היחיד, היחיד! שחשוב. לא שחסרות דרמות, הסיקור (בעיקר המקומי) עדיין אובר דרמטי וחסר כל פרופורציות לקבוצת ספורט, האוהדים עדיין אופוריים אחרי כל ניצחון ומתרסקים בכל הפסד, וכל האתרים מדברים כל הזמן על ילד מוכשר שלא מפסיק להשתולל בכפר גלים.

אבל כל זה לא משנה כשהקבוצה עולה על המגרש ובאה לעבוד, כל שבת. קבוצה מאומנת, עם בעל בית ברור על המגרש ובעיקר על הקווים.

ולשמחתי הרבה, גם בשבת הזו הבונבונים לא דפקו חשבון לעין הרעה שנפתחה מצפון, נתנו שוב עבודה על המגרש ושחטו חתול שחור. לרגע אחד לא היה ספק מי תהיה הקבוצה שתיקח את הנקודות, ואם ניקיטה רוקאביצה מגיע למשחק הזה מפוקס כמו בדרבי, זה היה נגמר בחמסיקה של שעת ערב קרירה.

בשורה התחתונה - עוד קרב קטן מסתיים בניצחון, וכל הכלים מתיישרים לקראת המלחמה הגדולה שבאה ומתרגשת עלינו.

כמה זמן לא היה כאן משחק עונה אמיתי. לא של מירוץ אליפות מדומה או משחק של קבוצות שיש ביניהן פער של 31 נקודות (לא ייאמן..) וארבע רמות כדורגל. כמה זמן לא הגיעו שתי קבוצות כל כך רצחניות, ממוקדות ונחושות לכזה קרב. כמה זמן לא היה כאן הקלאסיקו היחיד, האמיתי, הגדול באמת, של הכדורגל הישראלי, בחשיבות ובהדר הראויים לו.

אנחנו מגיעים למשחק הזה באפס מוחלט של BRAGGING RIGHTS. כל הרגעים היפים שחווינו במשחקי העבר התאדו כלא היו. המאזן שלנו מול מכבי תל אביב בשנים האחרונות מזוויע ברמה של מאזן ממוצע של נבחרת אוסטרליה בבית האוקיאני, אנחנו עם אפס (0!!!) נצחונות ירוקים בסמי עופר, ובאופן כללי, כל משחק מולם בשנים האחרונות הסתיים בהתבטלות מעוררת בחילה, חומר לסיוטים, משל היינו קבוצה מליגה נמוכה.

את המשפט היחידי שאני באמת רוצה לומר כאן, משפט שיהווה סיכום למה צריך לעשות במשחק הבא ומה אני חש באמת כלפי יריבתנו ושחקניה, אני לא יכול לכתוב בפורום הנוכחי מטעמי צנזורה, אז אסתפק בלומר מספר דברים אחרים, בטרם ניפרד כולנו לתשעה ימים של המתנה מורטת עצבים.

מכבי תל אביב היא קבוצה מצויינת, סופר מאוזנת, עם שער חובה אחד (!!!) בליגה העונה (ממש חבל שהם לא נותנים לשוער היווני הנחמד לשחק קצת יותר) והתקפה שהולכת ומתחברת, זו קבוצה שרצה כבר זמן לא קצר ביחד, עושה רושם שהחליקה את הפאדיחה מול אום אל פאחם בקלילות ובעיקר - הם לא סוחבים את גיבנת הדרעק הבלתי נסבל של בינוניות והתרסקויות מביכות שהלכה וגבהה על הגב שלנו בשנים האחרונות.

תוסיפו לזה את ההיעדרות של השחקן אולי הכי טוב שלנו העונה, וכמובן את המאזן טעון ועדת חקירה ממלכתית שלנו בבית מולם, ותקבלו משחק סופר סופר קשה, אולי אפילו יותר מבדרך כלל. האליפות אולי לא תוכרע במשחק הקרוב, אבל ניצחון יכול לתת דחיפה אדירה לקבוצה שידה תצא על העליונה.

אף אחד לא צריך לדבר ולהסביר את החשיבות, היוקרה והמשמעות של המשחק הזה, כולנו מבינים אותה היטב. אנחנו מגיעים למשחק הזה דרוכים, נחושים ורעבים יותר מאי פעם. הכשלונות של השנים האחרונות רק חיזקו וחידדו אותנו, ובאשר יענו אותנו, כן נרבה וכן נפרוץ.

אחרי שכבר שברנו בצורת אחת קצרה (ומבישה הרבה יותר) מול היריבה מקרית חיים בשבוע שעבר, אנחנו נגיע בהמונינו בתקווה ובמטרה לייצר גיהנום ירוק ביציעים, כזה שיחלחל לדשא ויראה לצהובים, בעזרת האל ויובל אשכנזי, שהכנסת האורחים הנדיבה שלנו נגמרה.

אמנם חנוכה מסתיים מחר, אבל יום שני ה-6.1 יהיה זמן פשוט מושלם לחנוכת בית אמיתית.