הדבר הכי חמור שיכול לקרות להפועל באר שבע עם העזיבה של ברק בכר, אחרי ארבע שנים וחצי של המאמן בבירת הנגב, הוא שהקבוצה לא תבין איפה היא נמצאת. בכר, בניגוד לקודמיו ובניגוד גם למנהלים שלו, הבין בדיוק מי זו הפועל באר שבע, איפה היא ממוקמת על גרף ההיסטוריה, לאן היא שייכת ומה המגבלות שלה. ובארבע שנים וחצי הוא הפך את ב"ש לקבוצה החזקה בישראל, לקבוצת דרג שלישי-רביעי מכובדת באירופה ולכוח איזורי אמיתי. בכר כמובן לא היה לבד, אלונה ברקת והמערכת שעובדת תחתיה היו חלק מהתהליך, אבל האיש על הקווים היה חוד החנית.
העניין הוא שמדובר באשליה. ב"ש היא לא מה שהיא חושבת שהיא. אגב, גם מכבי חיפה לא, ואתמול היא קיבלה הוכחה לזה, במשחק שגנב להתפטרות של בכר את הפוקוס, אבל זה לנושא אחר. הפועל באר שבע, בסופו של דבר, היא קבוצה מהשכבה השנייה של הכדורגל הישראלי, ואם מישהו שם מאמין שהמחליף של בכר יוכל לרוץ קדימה עם הסגל הקיים, או עם מדיניות ההשקעה בשנה האחרונה - כדאי שיתחבר למציאות.
אישית, אני מבין למה בכר עזב את באר שבע בעת הזו. הרי העונה הזו התחילה רע מאוד מבחינת ההשקעה. הרכש הישראלי היה חלש מאוד, ונדמה שהבעיה הייתה יותר של מדיניות מאשר מקצועית. אחרי הכישלון באירופה בשנה שעברה, התחושה הייתה שברקת מחפשת איך להפסיק להפסיד כסף על הפועל ב"ש ועבור קבוצה ששמה כמה מיליונים טובים על אחד כמו נייג'ל האסלביינק, צירופם של שחקנים שאפשר יהיה להשביח ולמכור בעתיד בכסף גדול יותר - נאור סבג ועדן שמיר כדוגמא - נראתה כמו אופציה סבירה.
כך, למעשה, נסגרה האפשרות של הפועל ב"ש להתחרות ברצינות במכבי ת"א. הצהובים יכולים להרשות לעצמם שנתיים בלי רכש, יש להם קאדר מחליפים ומחליפי מחליפים שעלו ממחלקת נוער, שיכול לפרנס כל הרכב ראשון בליגת העל, כולל זה של ב"ש. ברקת הייתה צריכה לדעת, ויש מצב שהיא יודעת, שמה שעולה למכבי ת"א חצי שקל יעלה למכבי חיפה שקל ולה שקל וחצי. אלה גם הפרופורציות כרגע, ואנחנו רואים את זה יפה מאוד בטבלה העונה.
צריכה להתעורר מהחלום. ברקת (דני מרון)
בכר, בחור הישגי מאוד שהפך את הקבוצה הקיקיונית של קרית שמונה לכוח עוצמתי באמצע העשור, לפני שנענה להצעה מברקת, עשה נכון מבחינתו כשהחליט לא להמשיך עם סיר הלחץ הזה. בגיל 40 וכמה חודשים הוא כבר עשה מספיק כסף כדי לצאת לפנסיה, ומבחינה מקצועית העשור היוצא היה העשור שלו מבחינת המאמנים הישראלים. להמשיך לנסות להוציא מים מהסלע היבש של ב"ש זה לא מה שהוא רוצה/צריך לעשות בחיים, ועוד פחות מגיע לו ש-30 ילדים שאין להם מושג מה זה "אלי זינו" ירדפו אחריו אחרי משחק ויקללו אותו.
העניין, כמובן, זו הדרך. זו לא הפעם הראשונה שנדמה שבהפועל באר שבע לא יודעים להיפרד כמו שצריך, ובכר הוא לא סתם "עוד אחד" אלא האיש ששם את הקבוצה על המפה ברצינות, לראשונה מאז אמצע שנות השבעים. לא רק שלא הגיע לו לסיים באמצע העונה, מגיע לו משחק פרידה עם טרנר מלא, וזה שאת העניינים שלו עם ברקת סגר הסוכן ועל פי הפרסומים בכר אפילו לא זכה לפגישה בארבע עיניים - לא מוסיף כבוד למועדון ולאלונה.
עכשיו זה הזמן של בכר לשבת בבית ולתפור לעצמו את נבחרת ישראל או לחכות לסוף העונה ולרשת את מרקו בלבול בחיפה. לטעמי, הוא מוח כדורגל מבריק ואם יש מישהו שיכול להחזיר את מכבי חיפה לעניינים (הבהרה: להפסיד במשחק העונה משער בדקה ה-93 זה לא להיות בעניינים) - זה הוא. עוד אפשרות - תחזיקו חזק - היא לקחת את מכבי נתניה כפרויקט ולבנות אותה מאפס. יש ביציע של נתניה אנשים שחולמים על זה, והאמת שזה נשמע כמו אתגר מעניין במיוחד.
בקיצור, לבכר אין מה לדאוג, אבל מה יעשו אלונה וב"ש? נראה ששם העניינים כבר סגורים והמועמד המוביל הוא יוסי אבוקסיס, שמקרטע עם בני יהודה ועדיין נחשב ל"עושה ניסים", אפילו שהעונה די התברר שעם כל הניסים והנפלאות בבני יהודה - שיטת המשחק שלו מוגבלת מאוד והוא לא יותר מדי מצליח בקבוצה שאין בה שום לחץ או דרישות מההנהלה. יותר מזה, בפעם היחידה שניסה לאמן בקבוצה שיש בה דברים כאלה, הוא החזיק חמישה מחזורים (הפועל ת"א).
אבל שנייה לפני שהיא סוגרת עם המחליף של בכר, אלונה צריכה לעצור ולחשוב, ולהגדיר מטרות מחדש - לעצמה ולמאמן הבא שלה. מה היא רוצה מהפועל ב"ש? לאן היא רוצה שזה יילך? היא סופית החליטה לא ללכת לפוליטיקה? מה היעד הבא שלה? אחרי שיהיו תשובות לשאלות האלה, יהיה לה הרבה יותר קל למנות מאמן - ולהגדיר לו את היעדים הריאליים של הפועל ב"ש, שתצטרך, כנראה, להסתפק בשנים הקרובות במאבק על המקומות 2-4.
מה הצעד הבא? ובכן, לא צריך לדאוג לו. בכר (דני מרון)