התמונה של אלי אוחנה יוסי בניון ומשה חוגג צוהלים ביציע אחרי השער השלישי מספרות את סיפור המשחק. אנשים התפלאו מדוע הקרב הזה כל-כך חשוב לבית"ר ירושלים, מחוסר הבנה שזה מועדון שבדר"כ שחקניו מושפעים מרעשי הרקע סביבו. במשך השבוע גם רוני לוי וגם הצוות הניהולי ידעו להביא את השחקנים למצב שהם יהיו מרוכזים רק בדבר אחד, מבלי להתחשב בסוגיית גדי קינדה. גם ההרחקה של פרדי פלומן עברה בצורה שקטה ובלי כותרות. בנוסף, המערכת ידעה להתמודד עם הפציעות של אנטואן קונטה, שלומי אזולאי, טל בן חיים וטראומת מיכאל אוחנה.
נתחיל עם קינדה. מדובר בשחקן בן 26, שעשה חצי עונה קסומה וקיבל אפשרות להשתדרג כלכלית - זו גולת הכותרת של המעבר שלו ל-MLS. אני יכול להבין אותו ואת הרצון שלו להתבסס וחבל שהפריצה שלו לא נעשתה בגיל צעיר יותר. זו ליגה שקינדה יוכל להמשיך וליהנות מכדורגל ולייצר גם שם רגעים קסומים משום שזו לא ליגה אגרסיבית ושחקן כמוהו יוכל לבוא שם לידי ביטוי.
מבחינה מקצועית, רוני לוי הלך על בטוח: שליטה במרכז השדה עם השלישייה ששיחקה נגד מכבי ת"א, אופיר קריאף, דן אייבינדר ועלי מוחמד. להבדיל מהמשחק מול האלופה, ראינו גם את מוחמד וגם את אייבינדר מצטרפים לוראן בתוך רחבת היריב ואכן אייבינדר חתם את תוצאת המשחק. קיבלנו בית"ר שיודעת להפעיל את שני המגנים, שי קונסטנטין מימין ומקס גרצ'קין משמאל. מבחינתי, מקס שם חותמת שהוא שחקן מספיק כשרוני כדי להיות המגן הראשון של בית"ר.
מנטרלים רעשים (ברני ארדוב)
לוי גארסיה - השחקן העוצמתי של הליגה
מי שהתבלט מעל כולם הוא שחקן ההתקפה העוצמתי ביותר בליגת העל - לוי גארסיה. הוא מוביל על כל מתחריו בכוח המתפרץ, היציאה מהמקום, הסיבוב והמהירות האדירה שלו. במשחק אמש קיבלנו את קפיצת המדרגה לה מייחלים בבית"ר ירושלים - היכולת הטכנית וקבלת ההחלטות שלו.
גרסיה כבש שני שערים, שמקורם בעוצמות, אבל מתובלים בטכניקת בעיטה בשער הראשון וביכולת קורדינציה וקריאת המשחק בשער השני. אם גארסיה ימשיך להתקדם בכל מה שקשור להבנת המשחק וקבלת ההחלטות בשליש האחרון של המגרש, אז המעבר שלו לאחת הליגות הבכירות באירופה קרוב מתמיד.
בית"ר ירושלים לא מסתפקת במקום השלישי וכדי לסיים במקום גבוה יותר, היא חייבת להביא שחקן בסגנון מיכאל אוחנה, או סטפן שאלוי האגדי. אז היא יכולה להסתכל בלבן של העיניים של מכבי חיפה בקרב על המקום השני.
עושה שקט בבית"ר, אוחנה (ברני ארדוב)
הבעיות של מכבי נתניה
נעבור לצד המפסיד, מכבי נתניה, שסופרת חמישה הפסדים בששת המשחקים האחרונים. הקבוצה של סלובודן דראפיץ' ושי ברדה לא יציבה. אנחנו אחרי 19 מחזורים והמאמנים עדיין לא מצאו את האיזון המקצועי. חוסר היציבות של הצוות המקצועי בא לידי ביטוי באמירות של דראפיץ', שרומן גולובארט לא בתכניות ואתמול הוא עלה בהרכב הפותח.
הקבוצה משנה סגנונות משחק ומחפשת פתרונות ועם כל הסופרלטיבים שנתתי לבית"ר, היא נעזרה ביכולת של נתניה כדי לנצח. הלחץ של השחקנים לא מתואם, יש פערים בין חלקי הקבוצה. בלחץ גבוה קו ההגנה צריך לדחוף קדימה ולהתמקם בעמדה גבוהה, מה שלא מטיב עם בלמים כבדים כמו טים הויבך וגולובארט. בנוסף, לא ראיתי פעם אחת דאבל-אפ על גארסיה - האס של בית"ר.
לגבי רכש, הגעתו של המגן השמאלי, זלאטן שחוביץ' מבורכת. ויקי כחלון מגן ימני טוב, שהוסב מכורח הנסיבות לאגף השמאלי, בעוד כארם ג'אבר עדיין צעיר וצריך להתחשל. בנוסף, נתניה חייבת להתחזק בבלם נוסף, בשחקן כנף ובעוד קשר שיעזור לאלמוג כהן בעבודה ההגנתית במרכז השדה.
דראפיץ' צריך לקום מחר בבוקר ולתלות לשחקנים שלו את לוח המשחקים עד סיום העונה. היהלומים ישחקו בין היתר מול הפועל חדרה, מ.ס. אשדוד, הפועל רעננה, הפועל חיפה וק"ש. המאמן צריך לדרוש משחקניו, שבטבלה הפנימית הזו הם יסיימו במקום הראשון. אם זה יקרה, הם יוכלו לעמוד במשימה שאליה הם שואפים - פלייאוף עליון.
בלט בהיעדרם של הפצועים, גארסיה (ברני ארדוב)