$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"לפעמים שוכחים שגם אני חלק מהאליפויות של ב"ש"

בעוד חבריו לתור הזהב של המועדון עוזבים, בן שהר שומר על מקומו ונותן תפוקה: "הבת שלי אומרת שהיא באר שבעית". וגם: ההערכה ("צריך לתת יותר"), בכר ("ממליכים ואז מורידים"), המפגש עם מוריניו והגולים הגדולים. החלוץ בראיון מיוחד למועדון כדורגל FC

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  24.01.20 - 21:00

מי היה מאמין, אבל הדבר הכי יציב בהפועל באר שבע של השנים האחרונות, מלבד אלונה ברקת כמובן, הוא בן שהר. מי שבתחילת הקריירה היה בדרך לשבור את שיא גינס למספר קבוצות בקריירה, מצא בית בדרום ויסגור עונה שישית במועדון. אמנם הוא יתקשה להגיע למעמד של אליניב ברדה ומאור מליקסון, אבל בכלל לא בטוח שהוא תרם פחות. בראיון ל"מועדון כדורגל FC" הוא מדבר על העזיבה של ברק בכר, הקרדיט המוגבל והזכרונות מהמסע באירופה.

בן, סוער אצלכם מאוד בעשרת הימים האחרונים
"וואו, לא רק בעשרת הימים האחרונים, אני חושב שכבר תקופה שדברים סוערים. אני שמח שלפחות קצת התייצבנו מבחינת ניצחונות ומבחינת המשחק האחרון שלנו בגביע, ששם באמת הראנו אופי. זו תקופה לא קלה שאנחנו רוצים לצאת ממנה ואני חושב שזה רק דרך ניצחונות".

ציינת את המשחק בגביע. הייתה שם התפרצות בסוף. תקן אותי אם אני טועה, נראה לי שהפעם האחרונה שחגגת ככה הייתה באליפויות?
"וואו, כן, לא חגגתי ככה הרבה זמן. אפילו כמו באליפויות. משהו השתחרר בנו כי כל כך רצינו את זה, גם יוסי שמאוד רצה וגם אנחנו כשחקנים, ואם להיות כנים, הגביע זה משהו מאוד חשוב כרגע בשבילנו. היינו בפיגור 1:0 עד הדקה ה-80 אם אני לא טועה. כמובן שיש התפרצות רגשות שאתה כל כך רוצה משהו. בסופו של דבר זה גם הגיע לנו ואני שמח שעלינו שלב".

נלך שבועייים אחורה, ברק בכר פתאום הלך הביתה. איפה זה תפס אתכם, השחקנים?
"זה תפס אותי ביום הולדת של הבת שלי. הכול היה רגיל ושגרתי עד שקיבלתי אפילו הודעה מאיזה מישהו שאני מכיר. 'ברק בכר התפטר'. קיבלתי את זה בתדהמה. כבר אני תקופה ארוכה עם ברק. עברנו פה חוויות מרגשות ומסעירות וזה היה לי קשה גם לי כשחקן".

לא ראית את זה בא?
"לא ראיתי את זה בא. אני יודע שהיינו בתקופה קשה ואני בטוח שגם ברק עבר תקופה לא קלה, אבל עדיין לא ידענו מאיפה זה מגיע כי תמיד ברק הראה לנו את הרצון שלו ואת המקצוענות שלו להמשיך. דברים כאלה קורים בכדורגל, צר לי שזה קרה, אבל זה קורה".

השחקנים הספיקו לדבר איתו מאז שהוא עזב? אולי, בכל זאת, לשמוע את הצד שלו קצת יותר לעומק ולא מה שמתפרסם בתקשורת?
"יצא לי לדבר עם ברק. קשה לדבר עכשיו ולהגיד מה קורה ומה קרה ולדבר על מה שהיה. גם צריך לתת לברק את הזמן שלו. אני לא בטוח שיהיו עוד מאמנים שיביאו את ההישגים שברק הביא לפה. בעצם, הוא עשה היסטוריה כמו כולנו, אז כמובן שזה רגע לא פשוט. כל הקהל היה בהלם, וגם כאלה שלפעמים ביקרו אותו, בסופו של דבר כן יודעים להעריך את הדבר הגדול הזה שהוא עשה בשנים האחרונות".

התרגלו לטוב, להכי טוב שיש, אין כמעט טוב ממה שהשגתם יחד ואז אתה יודע שקורה התהליך הטבעי הזה, שמתחלפים קצת שחקנים ואז התוצאות קצת יורדות
"כולנו יודעים שבכדורגל יש זיכרון קצר. שופטים אותך לפי המשחק האחרון וזה באמת ככה, זו לא איזה קלישאה".

זה ייחודי לישראל? זה עוצמתי יותר בב"ש? או שבאמת זה אוניברסלי?
"אוניברסלי, אבל בישראל זה קצת יותר. פה אנחנו יותר אוהבים או להמליך מישהו או להוריד מישהו בצורה דרסטית. אולי פה זה קרה בצורה קצת יותר קיצונית. ברגע שמישהו עוזב רואים את העוצמה שלו ורואים את הגודל שלו. בדרך כלל זה קורה כשמישהו עוזב או שמישהו הולך לצערנו. לא צריך לחיות על העבר, אבל צריך לזכור מה ברק הביא, מה השחקנים האלה הביאו וצריך שגם שאנשים יהיו לצידנו גם בתקופות הפחות טובות".

אחת הרכישות הראשונות של הפועל ב"ש בעידן בכר הייתה החזרה שלך לארץ. מה ברק תרם לך כשחקן?
"לקחתי ממנו הרבה דברים. הרצינות והמקצוענות שלו, אבל גם לקחתי ממנו את כל שינויי השיטות שהוא הרגיל אותנו לעבור. כחלוץ, לדעת לבוא גם לפעמים מהצד, לדעת גם לשמור על הכדור בצורה הרבה יותר טובה. דברים קטנים שתמיד הוא היה מייעץ לי. הייתה גם תקופה שכמה חודשים לא כבשתי והוא היה לצידי וזה חשוב שמאמן נותן לך את הגב והביטחון הזה".

גם בשנה האחרונה אתה מרגיש שקיבלת את הגב הזה?
"אני עוד מעט מסיים פה שנה חמישית, אני רואה את הדרך שאני עובר פה ואני רואה שהרבה חלוצים ובאו והלכו ואני בסופו של דבר נשארתי. אני הולך תמיד בדרך שלי. בסופו של דבר מאמנים רואים את זה וגם אם בתחילת עונה פחות שיחקתי, אבל ידעתי שאם אמשיך באותה דרך, ברק ישים לב לזה בסוף. לפעמים זה קצת קשה, הצורך הזה להוכיח את עצמי מחדש, אבל אני חושב שאין שחקן שלא צריך להוכיח את עצמו כל פעם מחדש. לגביי, אני חושב שכן צריך לתת יותר את הערכה. בכל זאת, אני כבר הרבה שנים פה וזה מקום לא קל. יש הרבה לחץ, יש הרבה ציפיות מחלוץ שיבקיע כל משחק שער, למרות שהנה, גם עכשיו אנחנו בתקופה פחות טובה ועדיין אני עושה את זה בצורה טובה".

אתה אחד הסמלים של ב"ש. אתה מרגיש אולי קצת פחות נוח שפחות מזכירים אותך?
"קודם כל, אני מרגיש פחות נוח עם זה, אבל אני חושב שיש אצלנו, כמו שאמרתם, איזה משהו כזה שכשאתה עוזב אז נהוג לזכור להגיד "אהה איזה שחקנים היו אלה ואלה ואלה".

וברגע האמת?
"בלי להפחית מהשחקנים האלה, כי הם היו באמת חלק מהיסטוריה גדולה, אבל לפעמים יש קצת את התחושה שכאילו שוכחים "רגע, גם אני הייתי חלק גדול מהאליפויות האלה".

זה בסדר לרצות את ההערכה הזו
"כן, אבל הערכה מסוימת שאתה רוצה כאחד שהיה פה בשנים האלה ותרם הרבה. חשוב לי שייראו את הדברים האלה".

"מוריניו, פוצ'טינו כמובן וברק"
ואלה שמות: צ'לסי, ק.פ.ר, שפילד וונסדיי, פורטסמות', דה חראפשחאפ, אספניול, אוקזר, הרטה ברלין, ארמיניה בילפלד, ווילם טווי. קריירה אירופית לא מובנת מאליה, ולמרות הנדודים, בחלק המקומות הוא הצליח להותיר חותם. "אני מסתכל על מה שעברתי אז כמובן שאני מרוצה. תמיד אתה שואף ליותר ותמיד הייתי יכול להיות במקומות גבוהים יותר אם הייתה לי קצת סבלנות", אומר שהר.

מימשת את החלום של צ'לסי בגיל מאוד צעיר. הגעת למועדון שהיה אז מהגדולים, עם מוריניו בשיאו
"כן, הגעתי כבר בגיל 16 או 16 וחצי. אני זוכר שהייתי בחדר טיפולים באיזה גיל 17, הייתי עושה עיסויים, אז מוריניו תמיד היה רואה אותי ואומר לי : Fucking 17 years old, all the time in the treatment  בחדר הלבשה".

תן לנו את שלושת המאמנים הכי גדולים ששיחקת אצלם
"וואו, הייתי אומר מוריניו, פוצ'טינו כמובן וברק".

תדרג לנו את שלישיית השחקנים שאתה אומר "אשריני שזכיתי"
"קודם כל, כמובן, בצ'לסי יש לך מבחר גדול. הייתי לוקח את דרגובה בתור חלוץ 'מפלצת' שלא אשכח. היו בלמים כמו ג'ון טרי, שהיינו מפחדים ממנו. הוא היה שם את הגוף ואז נגמר הסיפור. אריאן רובן, שהיה גם בשיא שלו. פרנקי דה יונג היה מתאמן איתנו בווילם כשהיה בנוער. הייתה לו טכניקה מטורפת, אינטיליגנצית משחק. כבר אז היית רואה את העוצמות של השחקן הזה. לא ציפיתי שהוא יגיע לברצלונה, אבל כן ראיתי משהו מיוחד".

שלושה גולים גדולים שתיקח לאי בודד
"וואו, קודם כל ליגת האלופות זו ליגת האלופות. הגול בליון עם הפועל ת"א, הגול נגד צרפת בצעירה, שהעלה אותנו לאליפות אירופה הראשונה. גול שמאוד זכור לי הוא נגד שווייץ בנבחרת הבוגרת ב-2:2 בדקה ה-90. וגם, מן הסתם, הגול פה נגד אינטר, 3:2 בדקה ה-93 , גול שאני לא אשכח. אמרתי ארבעה".

דיברנו על גולים, מה המשחקים החשובים
"עוד פעם המשחק נגד ליברפול, משחק הכניסה של אספניול לאיצטדיון החדש. הבקעתי שם צמד. הקהל באספניול זוכר אותי עד עכשיו בגלל המשחק הזה. תראה לפעמים גם אנשים זוכרים משחק אחד. עולה לי גם המשחק שכבשתי ובישלתי בליגה הצרפתית נגד ליל אם אני לא טועה. וכמובן המשחקים נגד ברצלנה בקאמפ נואו. אתה יודע, זה משהו שאתה חולם עליו מגיל קטן. לא אשכח ששיחקתי בכנף שמאל נגד דני אלבס, נכנסתי בדקה ה-77 ואני צריך בלון חמצן. מכיר את זה שאתה עוד לא מגיע והוא עושה לך את ההלוך-חזור על הקו. זה לא היה לי קל, אבל זו חוויה".

יש משהו שאתה חושב שהיית עושה אחרת?
"קודם כל, יש דברים שהייתי עושה אחרת. בגיל צעיר, כל המעברים התכופים האלה.... הכל התחיל בצ'לסי. ברגע שאתה מושאל כבר בגיל 17 שלוש-ארבע פעמים תוך כמה חודשים אז זה מבלבל אותך. אם הייתי מתקבע במצב מסוים, אז הייתי במקום טוב היום באירופה, אבל אני לא מצטער על דברים".

בפנטזיה, יש מחשבה על לחזור לשחק באירופה או שבגיל 30 כבר מוותרים על החלום הזה?
"תמיד יש רצון. כמובן שעכשיו הדברים שונים קצת. אני עם משפחה, עם ילדים, אני בן 30. צריך להסתכל לעתיד, אבל כמובן שיש לי רצון. אם יהיה משהו טוב, הצעה שהיא מפתה, אז כמובן שארצה לחזור, אבל טוב לי מאוד פה בבאר שבע ככה".

אם היינו אומרים לבן שהר לפני 15 שנה שב"ש תהיה הבית שלך?
"כן, הייתי מסתכל עליך קצת. אני רואה את ב"ש כסוג של בית. הילדים שלי נולדו וגדלו פה. הבת שלי אומרת שהיא באר שבעית אז ככה שבאמת כיף לי פה. עברתי פה שנים מדהימות. אני מאוד אוהב את המועדון הזה. אני חושב שגם המועדון אוהב אותי ככה שביחד זה מאצ' טוב".

הזכרת שני שמות גדולים, ברדה ומליקסון שהיו איתך בתהליך הזה בשנים הגדולות האלה והיום כבר שניהם לא משחקים כל אחד וסיבותיו. קודם כל, איך זה להסתדר בלעדיהם במגרש?
"הם סמלים במועדון ואם תלך פה ברחוב, אז תראה כמה אהדה והערצה יש להם ומגיע להם. הם עדיין איתנו כחלק מהמועדון. אליניב עוזר מאמן ועוזר לי מאוד. אני, עם עוד כמה שחקנים שהם הבוגרים פה, צריכים להנהיג וזה מה שאנחנו מנסים לעשות".

אם גדי קינדה הגיע לקנזס, אתה עוד יכול להגיע ליעד מעניין אחר
"כמובן שהרצון שלי להישאר פה ולסיים את החוזה שלי. אני אוהב את המקום הזה. יש לי עוד כמה שנים פה, אבל אתה לא אף פעם לא יודע מה העתיד צופן לך. אני מאוד אוהב להיות פה, אבל כמובן שאי אפשר לדעת בכדורגל".