יציבות זה שם המשחק: ההבדל בין מכבי ת"א לחיפה

למרות איבודי הנקודות, מכבי תל אביב הוכיחה העונה שהיא יודעת לספק משחקים יותר טובים לאורך זמן. לעומתה, מכבי חיפה טובה לפרקים ולא מציגה יכולת יציבה במשחקים, ומול בית"ר זה יכול לקרות לה שוב. שרף מסכם שבת ומציג את המתח שנקבל בתום העונה

שלמה שרף
שלמה שרף  09.02.20 - 10:06

תגיות: ליגת העל

תחילת כתבה

הרבה דיבורים יש על הכדורגל הישראלי שלנו, על הרמה של ליגת העל ועל כמה המשחקים בשנים האחרונות באמת מעניינים. אבל בעיני, אפשר להגיד בפה מלא אחרי המחזור הזה שיש לא מעט עניין נוכח כמות הקבוצות שיכולות להיאבק על המקום בפלייאוף העליון, ולצד העובדה ששום דבר עוד לא סגור מבחינת זהות היורדות.

למעשה, הדבר היחיד שדי חסום הוא נושא האליפות, שכן רק שתי קבוצות באמת יכולות להיאבק עליה - מכבי תל אביב ומכבי חיפה. הראשונה מוליכה יחסית בבטחה את הטבלה, אבל אתמול (שבת) מעדה באופן די מפתיע וזהו המשחק השלישי ברציפות בו היא סופגת, שזה לא אופייני לה העונה. אי אפשר להגיד שמדובר באמת במשבר, כי היא עדיין לא הפסידה שום משחק. חוץ מזה, גם בפעם שעברה שזה קרה לה, המתחרה הגדולה שלה הפסידה.

מכבי חיפה תשחק מחר בירושלים, לא משחק קל. ההפרש יכול להצטמצם, או אולי אפילו לגדול ביחס למה שהיה בתום המחזור הקודם - ל-6 נקודות. אבל מה שבטוח הוא שאלה שתי הקבוצות שיכולות לייצר עניין בחלק העליון של הליגה.

אתמול הצהובים לא שיחקו טוב. כן היו דקות מסוימות טובות בהן החניכים של ולדימיר איביץ' אף כבשו שער שרק מערכת ה-VAR יכולה לפסול, וזה מה שמנע ממכבי ת"א לנצח. כמובן ששופטי הטלוויזיה זיהו נבדל וזה דבר חיוני, אבל כנראה שבלי זה, האלופה הייתה יוצאת עם שלוש הנקודות.

ואי אפשר בלי לציין לחיוב את הפועל חיפה מהמשחק אתמול. במחצית השנייה היו לה דקות טובות מאד. השער של נס זמיר הוא שער של אומן, לעצור כדור כזה עם קצות האצבעות ולסיים כמו שהוא סיים לפינה הרחוקה, לא כל שחקן יכול. הוא נכנס כמחליף וכל הכבוד לחיים סילבס על כך. החילופים שלו היו בינגו, ובסך הכל מדובר בהישג יפה.

צריך להתייחס קצת להבדלים בין שתי המוליכות. מכבי חיפה קבוצה מצוינת, אבל לא שומרת על יכולת אחידה בכל משחק ולאורך כל המשחק. לפעמים המחצית הראשונה טובה והשנייה לא, ולפעמים הפוך. אין רצף, היא טובה לפרקים, וזה לא מספיק טוב בשביל לאיים על אליפות. לא היה משחק אחד העונה בו היא שיחקה טוב כל 90 הדקות. מנגד, למכבי ת"א קרה דבר דומה בשלושת המשחקים האחרונים, אבל היא שומרת על יכולת גבוהה לאורך יותר זמן העונה. הספסל שלה גם יותר טוב, עם מבחר עדיף מאשר חיפה. זה נותן יותר יציבות, ובזה לדעתי מסתכם ההבדל בין הקבוצות.

אבל אם מכבי חיפה תנצח בטדי את בית"ר, אז הכל שוב יהיה פתוח. כאמור, ככלל העונה יש לא מעט אזורים בטבלה בהם הכל יכול לקרות בגלל הפערים הקטנים. צריך כן להגיד את האמת: הליגה די חלשה, להוציא את מכבי ת"א וחיפה. כל אחת יכולה לנצח כל יריבה, וזה רק מראה שאין עוד קבוצות שיכולות להשיג אליפות. רעננה למשל היא קבוצה שלא צריכה לרדת ליגה, אבל היא סובלת מלא מעט חוסר מזל ושריקות רעות של שופטים, ובגלל זה היא נמצאת איפה שהיא נמצאת.

בקיצור, כל הקבוצות שנאבקות על הכרטיסים האחרונים לפלייאוף העליון שוות ברמתן, וגם אי אפשר להצביע על יורדות ברורות. בעצם, רק האליפות לא פתוחה לכולן. המשחקים הקרובים יהיו המכריעים ביותר, ויהיה מעניין מאד לראות אם הפועל חיפה וחדרה באמת יצליחו לשמור על המקום שלהן בשישייה, או שמא פתאום נראה את נתניה או בני יהודה קופצות לחלק העליון.

כמובן שאפשר גם להתייחס לעוד משחקים שנערכו אתמול. ראשית צריך לציין לטובה את הצוות המקצועי של הפועל תל אביב, כולל משה סיני. להחזיר קבוצה אחרי 5:0 למסלול זה לא קל. כל קבוצה אחרת הייתה יכולה להישבר ולחזור רק אחרי תקופה ארוכה. הפועל חזרה לחיים, ניצחה קבוצה שנלחמת על קיומה בליגה, והפלייאוף העליון בהישג יד. כל נקודה חשובה עכשיו, ואפשר להגיד שהמקום שלה בפלייאוף יקום ויפול על היכולת של אלטמן, שהוא עושה הכל לאחרונה בקבוצה. הכל עליו. חוץ מזה, לדעתי ניר קלינגר יודע שהפועל חייבת לעשות שינוי בסגל לקראת השנה הבאה. יש הרבה שחקנים שלא מתאימים למועדון הזה.

כמו כן, צריך להסיר את הכובע בפני חדרה. היא עושה הרבה מעבר למצופה ממנה. כפ"ס אמנם הייתה אנמית, למרות שהיא ניצחה לפני כן את בית"ר ומכבי חיפה. הייתי מצפה ממנה להרבה יותר, והיא הציגה משחק חלש. אין שם אף שחקן שראוי למחמאות. ההרחקה של רייכרט הייתה משמעותית ופגעה בקבוצה בצורה קשה. חדרה מצד שני שוב ניצחה, והיא צוברת עוד נקודות בצורה מאד מרשימה. אליאל פרץ מוכיח שאחרי הפציעה הוא הפך לשחקן חשוב וממלא את חסרונו של אבו פאני.