נלחמת נגד עצמה: ניצחון ירוק עם השיניים

האסתטיקה זזה הצדה. אוהד חיפה על ערב מורט עצבים בכרמל

תמיר אלחיאני  16.02.20 - 10:53
תחילת כתבה

טוב, אז קל זה לא היה, יפה זה בטח לא היה, הבעיות עדיין כאן, השחקנים עדיין נראים שחוקים וחסרי ביטחון בחלקים גדולים מדי של המשחק, ואם לא העבירה הדבילית השנייה של לבאבידי, לכו תדעו איך זה היה מתפתח. להגיד שהיכולת הזו לא תספיק זה אנדרסטייטמנט בערך כמו לומר שטרנט סיינסבורי הוא לא אחד השחקנים הכי מהירים שראיתי בחיי. אני לא חושב שיש מישהו במכבי חיפה, על כל מה שהמושג הזה מכיל בתוכו, שמרוצה מצורת המשחק שלנו בעת האחרונה.

אבל בסופו של דבר, היות שבספירת שערים ונקודות עסקינן, הרי שהשער היחיד שכבש ניקיטה לרשת חדרה שווה לנו בדיוק את אותן שלושת הנקודות שקנתה החמישייה המופרעת מלפני שני משחקים. שפיץ אחד של נעל שהוא כל ההבדל.

ישנם שלבים בעונה, שבהם האסתטיקה זזה קצת הצידה, או לפחות צריכה לזוז, מבחינת החשיבות, לטובת שליפת ציפורניים קבוצתית ונשיכה של שלוש נקודות. יכולנו להפסיד 2 נקודות שהיו סוגרות את הסיפור סופית, או אפילו לחטוף שער שטותי ולהפסיד, אבל ידענו לקחת את המשחק הזה בכוח. גם המשחק הזה, כמו כל משחק בחודש הקרוב, היה המשחק הכי חשוב שלנו העונה, ולמרות הבאסה ממשחק הנפל בטדי, היכולת החלשה והרחש חסר הסבלנות מהיציעים, לקחנו אותו בשיניים.

אפשר להתעודד מהגישה של (רוב) השחקנים, בטח ובטח מהכניסה החדה ומעוד מגע קסם מבית ירדן שועה (מי יודע, אולי יתברר כאקס פקטור שהיינו צריכים למחזורי ההכרעה) ומהעובדה שלמרות משחק רע נוסף ולחץ פסיכי מכל כיוון, הקבוצה לא הורידה ראש.

זה אפילו לא משנה אם זה קרה מול עשרה או תשעה או שמונה שחקנים, כי מכבי חיפה משחקת, נוסף ליריבות שלה, גם נגד עצמה. כל קרב עד סוף העונה יהיה 35 אחוז מקצועי ו-65 אחוז מנטלי. המפתח לא נמצא ברגליים אלא בראש ובעיקר בלב של השחקנים, וגם בבחירת השחקנים הנכונים לקראנץ׳ טיים. נראה לי די ברור מי השחקנים שאפשר לצאת איתם כרגע לקרב במכבי חיפה. מעטים הם, מעטים מדי, ואפשר רק לקוות שהחבר׳ה מסביבם יצטרפו אליהם במהרה.

זהו, וי על משחק לא מדהים, והפנים קדימה, אל תאטרון החלומות מוקף בתי מגורים מוזנחים עם גובלנים מצהיבים על הקירות, הלא הוא איצטדיון הי״א באשדוד.אין יותר מדי מה לדבר על צמצום הפער השבוע, מכבי תל אביב לא תיכשל מול החבורה החלשה מאצבע הגליל. וגם ככה - אנחנו קודם כל צריכים לעשות את העבודה בעצמנו, לטישת העיניים המתמשכת לעבר מה הם עושים לא ממש פרודוקטיבית עבורנו, מסתבר...

המשחק הבא עלינו (לטובה?) הולך להיות מאוד קשה, צפוף ומעצבן באצטדיון שהוא נאחס הנאחסים ומול קבוצה בפורמה טובה. הימור שלי - זה לא יהיה יפה במיוחד...

ציפורניים, שיניים ולב. כל משחק, עד הסוף.