בכדורגל הישראלי, כמו ביתר העולם מתעסקים בתקופה האחרונה בנושא אחד עיקרי: וירוס הקורונה. העתיד של הספורט הכחול לבן מדאיג ולכן מה שנותר הוא להתרפק על העבר הנוצץ. אייל ברקוביץ', אחד השחקנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים, סיפק ראיון מרתק בתוכנית הרדיו "חמש באוויר" בו סיפר על ההתעניינות מריאל מדריד, התקרית המפורסמת עם ג'ון הארטסון וגם על מערכת היחסים עם שלמה שרף.
"הייתה לי עונה נהדרת בווסטהאם", פתח ברקוביץ'. "סיימנו במקום החמישי, ואז הגיעו הרבה הצעות, אבל אף אחד מהן לא הייתה בגדר של 'בוא תחתום'. השגיאה הכי גדולה בקריירה? בווסטהאם הרווחתי 12 אלף פאונד בשבוע. זה היה הרבה כסף. ההבדל ביני לבניון הוא שאני שיחקתי בתקופה שהבעלים מיליונרים, וכשבניון שיחק הבעלים היו מיליארדרים. אני ציפיתי שקבוצה גדולה תיקח אותי אחרי עונה מדהימה, וההצעה שקיבלתי מסלטיק הייתה פי 3. לא הייתה לי ברירה ועברתי, זו הייתה ההעברה הכי גדולה בגלאזגו".
"הלכתי לכסף ולא חיכיתי להצעה אולי פחות טובה ולהישאר בפרמייר ליג - כשהייתי בשיא בווסטהאם הייתי צריך להישאר באנגליה. הלכתי בשביל הכסף וזו הייתה טעות מקצועית, כי הכדורגל בסקוטלנד על הפנים. היה לי מזל בסלטיק, כי המאמן שם פוטר ומרטין אוניל לא רצה אותי, אמר לי שלא צריך פליימייקרים והעלה אותי ליציע. זה היה המזל שלי, כי אחרת הייתי נשאר קבור בסלטיק".
ברקוביץ' הזכיר את העניין שזכה לו מריאל מדריד: "לא זוכר באיזה חלק בקריירה, לדעתי או בסיטי או בווסטהאם, פטריסיו קיבל טלפון ואמרו לו שרוצים אותי. הוא דיבר עם מאמן ריאל מדריד ואמר לי שהם מעוניינים מאוד, אבל יש להם מישהו חזק על הפרק, ואז הם החתימו את זידאן. להגיע למקומות גבוהים יותר? בקבוצה שלי הייתי שחקן מוביל וכוכב. כשכוכב מגיע לקבוצה כמו ברצלונה או ריאל מדריד, הקהל שואל 'מה זה ישראלי? אנחנו רוצים ניימאר, רונאלדו'. הארטסון? הוא היה החבר הכי טוב שלי, פשוט הגיע שיכור לאותו אימון".
ברקוביץ' חוגג שער עם חברו, ג'ון הארטסון (getty)
"שלמה היה מאמן ענק, אבל בימינו זה היה נגמר לא טוב"
לברקוביץ' היו הרבה משחקים גדולים בקריירה ובעיקר בנבחרת .כשנשאל מה היה המשחק הכי גדול שלו בנבחרת, הכריז בבטחון: "אוסטריה זה ברור. בפאריס נכנסתי בדקה ה-60, אבל עד שהכניס אותי שלמה (שרף) הוא הוציא לי את הנשמה. התחננתי שיכניס אותי והוא קילל אותי, 'לך מפה בן טיבוגה', אמר שאני מפריע לו. בשיחה לפני המשחק שלמה נפרד מאיתנו ואמר לנו שזה המשחק האחרון שלו. שלמה אמר 'לכו תתאוורו קצת ברחובות פאריס'. החם של בלבול, היה לו חנות שטיחים והלכתי אליו לקנות שטיח, חזרתי לארץ עם שטיח. אהבה לשלמה זו אהבה כמו לאבא".
לאחר מכן שרף עצמו עלה לדיון בטלפון וסיפר: "נסענו לטבריה לקיבוץ מעגן, התאמנו שם על חוף הכנרת. אחרי האימון אמרתי לאייל 'לך תאסוף את הכדורים ותהיה אחראי על הכדורים'. הוא אמר לי 'אני? אני לא עושה את זה'. אמרתי לו 'לך הביתה מהר קיבינימט'. גירשתי אותו מהמחנה אימונים".
ברקוביץ' נתן את הגרסה שלו: "שלמה היה מכניס אותי דקה 30 ב-0:0 או 1:0 ליריבה ואומר לי לשנות את המשחק, ושיניתי. ואז ירדנו למחנה בטבריה, בלובי במלון הוא אמר לי 'כל החיים שלך אתה תהיה מחליף אצלי', אמרתי לו 'מה זאת אומרת? אני רוצה הרכב'. התעצבנתי ואמרתי שאני לא רוצה להיות פה. אז הוא אמר לי ללכת הביתה. נסעתי הביתה, אבל הכדורים היו בבגאז', אז הוא אמר לי ששכחתי אותם אצלי. שלמה היה מאמן ענק ומחנך, אבל בעידן של היום זה היה נגמר לא טוב. עם האינטואיציה שלו לפי אימון אחד הוא ידע מי בכושר ומי לא".
"דבר אחד אגיד לכם, אם אהיה מאמן, משלמה שרף אני אקח לפני כל משחק עצות. זה בטוח. אני מאמין באינטואיציה שלו, מי צריך לשחק ומי לא. שווה לשמוע ממנו תמיד עצות. עד היום ב-15-20 שנים לא השתמשו באחד כמו שלמה (מהמאמנים הישראלים). אנשים כמו שום, יוסי מזרחי ושפיגל, אנשים ששווה לשמוע מהם. טל בן חיים הבלם? ביחד עם אבי כהן, הכי גדולים בהיסטוריה של הבלמים".
במדי הנבחרת
"שחקנים צריכים ללכת לקראת הקבוצות"
בינתיים, ימים קשים עוברים על הכדורגל הישראלי בפרט ועל העולם בכלל. בשל משבר הקורונה, מועדונים משחררים שחקנים ועובדים לחופשות ללא תשלום וברקוביץ' טען: "קודם כל מדובר בחבר'ה צעירים, וכשמדברים על הכדורגל, כשאנחנו היינו צעירים, מה שחשבנו בגיל 40-50 לא חשבנו בגיל 18-25. עברתי כמה דברים ומשברים, שחקנים צריכים ללכת לקראת הקבוצות בשביל שבעלים יהיה להם את הכסף לשמר את הקבוצות. כמה ללכת? בכל מגזר מבקשים קיצוץ בין 20-40%".
ברקוביץ' ניסה להסביר את ההשלכות הכלכליות: "נניח תהיה עונה חדשה, נגמרה העונה יגיעו להסכם של קיצוץ, ואז תתחיל עונה חדשה והספונסרים יגידו שהעסקים נפגעו ומה אז הבעלים יגידו? בעלי הקבוצות הם אנשי עסקים, הם יודעים שבשנה הבאה יהיה קיצוץ רוחבי בכל המשק. אלונה לדוגמא יודעת שבעונה רגילה היא צריכה להביא כך וכך כסף. בעונה הבאה היא תצטרך להביא הרבה יותר, והיא רוצה למנוע את זה. בגלל זה היא מבקשת שילכו לקראתה. היא כאילו נתנה חבל הצלה לשחקנים 'אנחנו לא זורקים אתכם לרחובות, המשכורת מובטחת, אבל תעזרו לי לעזור לכם'".
"אתמול הייתה לי שיחה עם יואב כץ. כשנגעתי בנקודות האלה הוא מגמגם. השחקנים צודקים שהם לא מסכימים לצאת לחל"ת. אני חושב שבגדול כל העולם עובר סוג של צונאמי וייקח זמן להסתגל למצב החדש וצריך לתת זמן למקבלי ההחלטות. לאלונה לקח שבועיים-שלושה, לא קיבלה החלטה תוך יום. אם יבואו ויגידו לי 'תוריד במשכורת', אני מעדיף להוריד מאשר שבעוד חצי שנה יגידו לי 'אין כסף לך הביתה'".