ענק קטן: מתאוסיניו יביא סמבה לבית"ר י-ם?

הוא סבל מבעיות גדילה (מתנשא לגובה 1.64 מטר), עזב את הקבוצה בה גדל בגיל 13 ונחשב לשחקן "בעל טכניקה אדירה, יכולת לרכז את המשחק ולקרוא היטב את התנועה של חבריו". מזכיר לכם מישהו? על הכישרון של מתאוסיניו אין חולקים, האם הוא יממש אותו בבית"ר?

אבישי סלע
אבישי סלע  19.09.20 - 15:31

תגיות: ליגת העל

תחילת כתבה

ההחתמה של מתאוסיניו בבית"ר ירושלים מסתמנת כחלק ממגמה. אחרי הניסיונות עם זרים שכבר הצליחו בכדורגל שלנו (פרדי פלומן מהפועל חדרה, לוי גארסיה מקרית שמונה) מגיע שינוי פרדיגמה: הפעם, בית"ר הולכת על זרים צעירים ונמרצים מדרום אמריקה, מהם היא תנסה להרוויח מקצועית בטווח הקצר - וכלכלית בטווח הארוך. סנטיאגו אוקאמפוס היה הראשון, וכעת מצטרף גם הברזילאי - שמסתמן כבעל פוטנציאל אדיר, ומי שסומן כבר בגילאים הצעירים ככזה שיום אחד יגיע רחוק. רק באוגוסט האחרון, הוא נבחר כ"אחד השחקנים הטובים עד גיל 25 בברזיל". לא פחות.

הבחירה הסתמכה על תוכנה בשם "אינסטאט", שעסוקה בניתוח מידע על שחקנים סביב העולם, ונקראה לבדוק את כל השחקנים בברזיל משתי הליגות הבכירות (סריה א' וסריה ב'). מתאוסיניו הוגדר בחלק העליון, בין 17 השחקנים המובילים. שם, נטען עליו כי הוא "בעל טכניקה אדירה, כדרור מגוון, היכולת למצוא מרווחים ולקבל את הכדור שם, היכולת לרכז את המשחק, וגם העובדה שכמעט לא מאבד כדורים, ויודע לקרוא היטב את התנועה של חבריו למשחק".

אבל הסיפור של מתאוסיניו לא התחיל מלבב כמו ההמשך, או ההווה, אם תרצו. הילד שנולד בבלו הוריזונטה, לא מצא את מקומו במועדונים המקומיים בשל בעיות גדילה מהן סבל (מזכיר לכם מישהו?). בגיל 13 הוא עזב את פורובול, קבוצה מקומית שבה שיחק, מאחר והמאמן לא שיתף אותו פשוט בגלל גודלו הפיזי (1.64 מ'). משם, הוא עבר לאמריקה מיניירו - אותה קבוצה בה שיחק מאז ועד העזיבה שלו את ברזיל לטובת ישראל. אגב, במיניירו בגילאים הצעירים הוא שיתף פעולה עם רישרליסון - היום שחקנה של אברטון האנגלית והנבחרת הבוגרת של ברזיל.

סיפור החיים הקשה של מתאוסיניו, יכול ללמד גם לא מעט על אופיו. רשות הדיבור לאביו, סילביו, שאמר עליו בכתבה שפורסמה בשנת 2016: "אימו ואני נפרדנו כשהוא היה רק בן שנתיים. אני תמיד נשארתי איתו. כבר מהגילאים הצעירים הוא ניצח בהכל, תמיד שיחק רמה מעל, כל חייו". מאמן שאימן אותו בגילאים הצעירים הוסיף: "כינינו אותו 'הענק' (Gigante), לא בגלל הגודל שלו, אלא בגלל הרצון האדיר לנצח והשנאה להפסדים".

הברזילאי מצא את מקומו לאט לאט במיניירו, כאשר במרץ 2016 - כשהיה בן 18 - רשם את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת. מיניירו בשנים שלו התנדנדה רבות בין הליגה הבכירה בברזיל לליגת המשנה, כשאת עונת השיא שלו הוא רשם ב-2019 - אז כבש במדיה תשעה שערים. ממיניירו הוא הגיע גם לנבחרות הצעירות של ברזיל, שם רשם חמש הופעות בסך הכל.

כאשר צופים במהלכים שלו מהשנה האחרונה, אפשר לראות שמדובר בשחקן שממלא היטב את הקלישאה של "שחקן שמשלמים עליו כרטיס" (או, ברוח הימים האלה, שחקן ששווה לפתוח בשבילו טלוויזיה). הוא מפגין מהירות אדירה, כדרור מאוד יצירתי, יכולת הנעת כדור נפלאה ומציאת שחקנים עם מסירות מדויקות. אם להיתלות באילנות גבוהים (לפחות גבוהים במשמעות הישראלית), מדובר בסוג של צ'ארון שרי לעניים (בינתיים) - שחקן מהסוג שכשהוא מקבל את הכדור, אתה יודע שמשהו טוב הולך לקרות, ובד"כ משהו טוב גם קורה.

ההיסטוריה של בית"ר ירושלים עם שחקנים ברזילאים, יש לומר, אינה מלבבת. לג'קי לוי, פובליציסט ואוהד בית"ר ידוע, היתה את האמירה ש"ברזילאי שלובש את המדים של בית"ר, אוטומטית מאבד 20% מהכישרון". מעטים השחקנים מארץ החופים והסמבה שהצליחו להסתגל היטב לאקלים הירושלמי. שמות כמו ז'ואנו פינטו, טוטו רושל, ז'ואו רמאליו, קאפונה, קלבר שוונקי עברו בסך - והפכו לסמל של התלהבות יתרה שלא הגיעה למימוש. יוצאי דופן היו רומולו, החלוץ הברזילאי שסיים כמלך השערים של בית"ר בעונת הדאבל האחרונה - ואנדרה קלדיירה, שרשם תקופה נחמדה מאוד תחת אלי אוחנה בעונת 2004/05. אבל בסה"כ, אין על מה לדווח הביתה.

גם עם האתגר הזה, מתאוסיניו יצטרך להתמודד. על הנייר, ועל הנייר בלבד בינתיים (כי לא ראינו אותו), הוא מסתמן כשחקן שיוכל לנפק הרבה יכולות - במידה ויקבל את הצ'אנס הראוי. במובן הזה, דראפיץ' וברדה עשויים להתאים מאוד לאיש מבלו הוריזונטה: שני מאמנים שתמיד ידעו להכיל ולפתח שחקנים צעירים, לקחת X ולהפוך אותו ל-X2. עכשיו, נשאר רק לגלות כמה מהנייר יירד גם לדשא.