אני חייב לפתוח בפירגון גדול לאיתמר ניצן. השוער אומנם שיחק רק 63 דקות עד שנפצע, אבל נתן הופעה הירואית בין הקורות של בית"ר ירושלים. הוא האחראי הבלעדי לזה ששמכבי חיפה לא הובילה 0:5 קל בהפסקה, ו-0:6 בפתיחת המחצית השנייה עם עצירה גדולה מול צ'ארון שרי. הרבה זמן לא זכור לי משחק של שוער שמגיע לו עליו ציון 10.
ניצן נמצא ברמה גבוהה הרבה יותר מקבוצתו, וכיום הוא השוער הטוב בארץ, מה שלא ניתן להגיד על אף שחקן של בית"ר שהוא מהטובים בליגה בתפקידו. אני לא יודע עדיין מי יהיה מאמן נבחרת ישראל בקמפיין הבא, אבל אם ניצן לא יהיה השוער הראשון שלו, הוא יחטא לתפקידו. עם כל הכבוד הראוי לשני שוערים מצוינים נוספים כמו דני עמוס ואופיר מרציאנו.
ועכשיו למשחק. במהלכו, קיבלתי לא מעט הודעות ווטסאפ, שברובן נכתב: "זה בוגרים נגד נוער". אבל זה ממש לא המצב, היו על המגרש שתי קבוצות בוגרים, של שני מועדונים, מהגדולים של הכדורגל הישראלי. שתיהן הגיעו בלחץ גדול: מכבי חיפה אחרי שני הפסדים, ובית"ר ירושלים עם נקודה מ-9. הכל היה מוכן למשחק גדול, אלא שעד מהרה התגלו הפערים העצומים - מכבי חיפה קבוצה טובה ולעיתים משחקת כדורגל מצוין, בעוד בית"ר ירושלים לא קבוצה כלל.
אין לי ספק שמכבי חיפה הגיעה למשחק בחששות כבדים, קודם כל בגלל שני ההפסדים הרצופים לקבוצות שנחשבות פחות טובות ממנה, עם ספיגת שערים באופן קבוע בכל משחק ליגה, והדוגמא והכי משמעותית מבחינתה הייתה נגד מכבי ת"א. כל עוד האלופה בסביבה, מכבי חיפה לחוצה מאד. ורק לפני חודש, היו מי שעשו חישובים שעם המשחק החס שלהם, הירוקים יכולים לברוח לפער 10 נקודות ממכבי ת"א. למשחק אתמול הם כבר עלו כשהצהובים מעליהם בשתי נקודות, דבר שמאוד מלחיץ את כל המערכת. כי אם נאמר את האמת, ברור לכולנו שאחת מהשתיים תזכה באליפות.
ניצן. חייב להיות השוער הראשון בנבחרת (אלן שיבר)
מכבי חיפה של אתמול נראתה מצוין במחצית הראשונה, היא הגיעה לאינספור מצבים, ובנס המחצית הסתיימה "רק" ב- 0:2 (את איתמר ניצן כבר הזכרנו). גם חיפה לא האמינה כמה יהיה לה קל מול האין קבוצה של בית"ר, אך עדיין אסור להסיק מהמשחק הזה מסקנות יוצאות דופן לגבי היכולת של שחקניו של ברק בכר. למשל, זה שהקבוצה לא ספגה, לא אומר שההגנה שלה פתאום טובה. הסיבה היא ההתקפה של בית"ר, ירושלים או יותר נכון. האין התקפה.
ברק בכר מאמן יסודי, אני משוכנע שהוא הכין את שחקניו בצורה האופטימלית למשחק, אבל גם הוא יודע שלא תמיד מה שהוא מסביר בא לידי ביטוי במגרש, וראינו זאת נגד הפועל חיפה והפועל כפר סבא. עכשיו מכבי חיפה חייבת להבין, איבוד נקודות נוסף מול קבוצות מהדרג הבינוני ומטה, יכול לעלות להם ביוקר. מכבי ת"א התייצבה, ראינו משחק מצוין שלה נגד ויאריאל וקשה לראות אותה בהמשך מפסידה נקודות כמו נגד בני יהודה ומכבי פתח תקווה.
נקודה נוספת שבוודאי מטרידה מאד את בכר, היא ההבדלים בין המחציות. לרוב מחצית ראשונה טובה ואפילו מצוינת, מול מחצית שנייה הרבה פחות טובה שעלתה לה באיבוד נקודות. מכבי חיפה כבר שללה את עניין הכושר הגופני, אז כנראה שהבעיה בראש - פשוט לא יודעים "להרוג" משחקים. אתמול הייתה דוגמה מצוינת לכך כשהמשחק נגמר רק ב-0:2, ונזכיר את המחציות השניות נגד מכבי ת"א, אשדוד, כפ"ס וחדרה. אם יש צוות אימון גדול וביניהם גם אנשים שעובדים בתחום המנטלי, הם כבר חייבים לספק תשובה.
על מנת להמשיך במאבקה על האליפות, מכבי חיפה חייבת להיות יציבה בכמה פרמטרים, לא רכבת הרים של משחקים טובים ומשחקים רעים, דקות מצוינות ודקות רעות, הגנה שחייבת להתייצב ושוער שחייב לקבל ביטחון, סגל טוב כבר יש לה, ועם תוספת של יאניק וילדסחוט ויובל אשכנזי, יש ךה אחלה קבוצה. כבר בשבת הקרובה יש לה משחק צמרת בק"ש, שיהיה קשה, מסובך, וגם עם חפירות. חייבים לא לספוג ולהבקיע, וזה ממש לא בנאלי, זה מיועד רק לקבוצות שרוצות מאוד אליפות, בטח למועדון ענק שלא טעם את טעם שמפניית האליפות כבר 10 שנים.
בכר ושחקניו. הכל בראש? (אלן שיבר)
בית"ר ירושלים היא בדיוק ההיפך ממכבי חיפה, פשוט קטסטרופה בכל המובנים. כשנכנס לתפקידו, הבעלים משה חוגג אמר שהחלום שלו זה לשמוע את המנון ליגת האלופות בטדי. חלפו להן שנתיים ונראה שזה רק הולך ומתרחק. אני כבר לא מדבר על אליפות חסרת סיכוי, אני מדבר על הדבר הבסיסי ששחקנים 'יתנו את התחת' עבור המועדון. כל שחקן שמגיע לבית"ר אומר: "זה חלום, מועדון גדול, אוהדים" ומה לא. אתמול ראינו את בית"ר בשיא עליבותה, ואני לא יודע מה היה קורה במועדון אם הקבוצה הייתה מובסת 6:0.
המאמנים סלובודאן דראפיץ ושי ברדה בנו לעצמם מעמד של בכירים בכדורגל הישראלי אחרי שהיו במכבי נתניה, וכיום בבית"ר נראה שהמעמד הזה נפגע מאד, ואי אפשר לומר שהם שניים מהטובים בארץ. כמו כל מאמן, הם תלויים בשחקנים שלהם ואלה לא יכולים לעזור להם עם כל האופטימיות של סלובו אחרי המשחק. בית"ר לא דומה לכלום. היא מעליבה את אוהדיה שצופים בה בביתם, וטוב שכך. אני לא יודע מה היה קורה אם 5,000 מהם היו אתמול בסמי עופר, ואיך זה היה נגמר.
פרט לשוער, יש לה הגנה מחרידה, קישור שלא מתפקד והתקפה שלא מסוגלת לתת גול. אם הייתי כותב את אותם דברים על חדרה או כפ"ס, בטוח הייתי כותב שהן מועמדות לירידה. בית"ר אומנם לא תרד, אבל מבחינתה גם להיות לא רלוונטית, זה גרוע. היא לא רלוונטית גם בגלל החלטות תמוהות של שני המאמנים. אנטואן קונטה מגן ימני טוב, אבל בלם חלש. הוא שחקן כל כך לא אחראי, לא נראה שהוא משחק עם חשק רב והוא מוצב בתפקיד הכי קריטי שאסור בו לטעות. אוראל דגני בלם לא רע, אבל כשהוא עולה לקישור, מה הקשר? אלירן עטר מצוין בכנף שמאל אבל משחק באמצע ועידן ורד שטוב בימין משחק בקישור. נוסיף לכך שראינו אתמול את הבלם טל בן חיים מעבר לשיאו, והנה מתכון לתבוסה.
ארבעת החילופים שביצע דראפיץ' במחצית מעידים על חוסר אמון בשחקניו. הוא כבר לא מאמין בהם שייצאו למחצית השנייה וישתפרו, אם היו לו 10 חילופים, הוא היה מבצע תשעה. לא כל מה שהלך במכבי נתניה יכול ללכת גם בבית"ר ירושלים, כך שלא צריך להתעקש על שיטה מסויימת ולרוץ איתה. כשרואים שזה ממש לא הולך, צריך להתאים את שחקני הסגל לשיטה ולא להפך. מה שעשו עלי מוחמד, דן גלזר, אביב אברהם, ניקו אולסק, גבי קניקובסקי,ערן לוי ודיא סבע במכבי נתניה, לא יכול לעבוד בבית"ר, כי פשוט השחקנים לא מתאימים.
משה חוגג לא פראייר, הוא רואה דברים. נכון שהוא לא צריך להתערב בנושא המקצועי, אבל הוא מבין שבכדי לזכות באליפות צריך מיליארדר, שיכניס הרבה מאד כסף למועדון, ואז אפשר יהיה להביא שחקנים שיובילו את המועדון לאליפות כמו בתקופת ארקדי גאידמק. ובאמת לא חשוב אם הוא יהודי, ערבי, נוצרי או צ'רקסי. הכסף לא מבין בדתות, אם באירופה הבעלים לא יהודים, אז גם כאן צריך לעשות את הצעד הזה. כי אחרת אני לא רואה בשנים הקרובות את בית"ר ירושלים מועמדת לאליפות. במכבי חיפה זה נראה טוב ואופטימי, בביתר ירושלים רע ופסימי, "ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם את הלב", שר אריק איינשטיין, ועכשיו זה לא רק לאוהדי הפועל ת"א.
אם היו לדראפיץ' עשרה חילופים, הוא היה מבצע תשעה (אלן שיבר)