האדם לפני השחקן: חיפה לא צריכה לצרף את אצילי

הרשתות החברתיות רועשות וגועשות, מאז התפרסם בכל כלי התקשורת שעומר אצילי ודור מיכה עשויים לחזור לישראל בחודש הבא, עם פתיחת חלון העברות. כבר מראש אביע את עמדתי, שאצילי ומיכה לא צריכים לחזור לישראל, או יותר נכון, הקבוצות בישראל לא צריכות לקלוט אותם עד סוף העונה. שנה אחת בליגה אחרת, לנקות את עצמם מהסיפור הגדול שהיה להם עם שתי הצעירות, לא יזיק להם. להיפך, שנת צינון מעבר לים רק תעזור להם.

שניהם שחקנים מצויינים, שניהם יכולים לשחק בהרכב הראשון בכל קבוצה בארץ, אבל אנחנו לא מדברים על הצד המקצועי. השניים לא עושים חיל בקפריסין, הם לא בולטים ויש להם בעיות בתוך קבוצתם, לכן הם גם מאד רוצים לחזור לאיזור הנוחות שלהם, כאן בישראל האהובה. כאן הם מלכים, הם יקבלו אהבה ענקית בכל קבוצה שהם יחתמו, אבל לא השנה, רק בעונה הבאה. ההסבר לכך מבחינתי מאד פשוט. אצילי ומיכה עשו עבירה שהיא ערכית מוסרית, לא פלילית. הם בעלי כוח השפעה מאד גדול בישראל, בטח בין אוהדי הכדורגל.

הבעלים של מכבי תל אביב מיץ' גולדהאר, לא חיכה אף לא דקה אחת, לשמוע מה תחליט המשטרה או מה תחליט הפרקליטות בעיניינם של השניים. מבחינתו, מועדון כדורגל הוא הרבה מעבר לעוד משחק ליגה או גביע, או הצלחה באירופה. מועדון גדול בסדר גודל של מכבי ת"א יכול אפילו לא לזכות באליפות בלי השניים.

כי יש דברים גדולים מהמשחק עצמו, כמו למשל עשרות אלפי ילדים וילדות, צעירים וצעירות אוהדים את הקבוצה, אלפי ילדים וילדות משחקים במועדון ולובשים יום יום את חולצת הקבוצה. את אותה חולצה לבשו גם אצילי ומיכה. כל עוד דיברו על השניים כשחקני כדורגל מצויינים הגאווה הייתה גדולה, אבל ברגע שעשו מה שעשו, גולדהאר הבין שהוא יצטרך לתת תשובות לאותם הורים של הילדים הרבים. הוא ברח מזה כמו מאש ועשה זאת בצורה הכי קלאסית.

שנת 2020 היא כבר שנה שונה, שנה מאד מתקדמת. פעם לפני הרבה שנים, היו יכולים לעבור על זה לסדר היום עם התנצלות. היום, העולם שונה לחלוטין. הרבה אירגוני נשים נלחמים בתופעות שכאלה בארץ ובעולם כולו, וכבר לא ניתן לעבור על כך לסדר היום, כל החלטה אחרת הייתה לא מוסרית וערכית של המועדון, שהיה חייב הרבה מאד תשובות ללא מעט אירגונים ובמיוחד להורים.

שלא יובן לא נכון. אצילי ומיכה הם שני ילדים טובים, לא בעייתיים, ללא עבירות משמעת, מחונכים, הייתי אומר אפילו שלפעמים בעמדת הראיונות אחרי משחקים הם נראו לי ביישנים. המעשה שעשו, לא הופך אותם לילדים לא טובים או חלילה לעבריינים. התמונה שהתפרסמה של הוריו של דור מיכה שהיו בחופשה וקיבלו את החלטת המשטרה והפרקליטת שהשניים לא יעמדו לדין, הייתה מרגשת מאד. קפיצות שמחה שרק אבא ואמא יכולים להבין את ההרגשה הנוראית הזאת. אבל גם הוריהם של אצילי ומיכה יודעים ומבינים שהבנים שלהם עשו טעות. ועל טעויות משלמים.

אף אחד לא חשב שהם צריכים לשבת בכלא, אבל על עבירה כל כך מוסרית וערכית של שני שחקנים מצויינים שניצלו את כוחם הרב, אי אפשר לעבור לסדר היום. והנה היום, שאולי יש אפשרות שהשניים ישובו לישראל, התרוממה לה הצביעות הגדולה.

אני לא מדבר על אוהדים. אלה, לשם הצלחה, לא מעניין אותם כלום. כך שמעתי מאוהדי מכבי חיפה שרוצים את אצילי, כי הם רוצים אליפות. כך שמעתי מאוהדי בית"ר ירושלים ומכבי ת"א שלא מעניין אותם כלום, הם רוצים את שניהם. "מה שהיה היה, אפשר לסלוח, הגדולה היא לסלוח", הם אומרים. והצביעות? תגיע מכך שאחרי שגולדהאר הודיע לשניים שהם משוחררים מהקבוצה, אף קבוצה אחרת בישראל לא לקחה אותם.

היום כבר יש אפשרות לקחת את השניים. למה? כי הם לא הואשמו בפלילים ונוקו ע"י הפרקליטות. אבל גם בזמן המקרה הם היו זכאים, וגולדהאר לא רצה אותם רק מהבחינה המוסרית והערכית. המוסר והערכים עדיין כאן, ללא שום קשר למשטרה.

יהיה תמוה מאוד בעיניי אם יעקב שחר, לו יש מועדון ענק כמו של מכבי ת"א, יקח את עומר אצילי כשמיץ' גולדהאר לא רוצה לשמוע עליו. גם ליעקב שחר יש עשרות אלפי אוהדים ילדים וילדות, צעירים וצעירות, מאות במחלקת הנוער והכי חשוב לכולם יש הורים שמחנכים.

כדורגלן הוא דמות ציבורית, הוא משמש דוגמה לילדים. לא נראה לי הגיוני ששחר, ידלג על כל אלה על מנת לזכות באליפות, כי בכניסה למגרשי האימונים של מחלקת הנוער יש שלט ענק ובו כתוב "האדם לפני השחקן". וזה בדיוק המקרה הקלאסי לבחון בו את מכבי חיפה, כי אחרת השלט במגרשי חיפה צריך להיות "אליפות קודמת לכל".