הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מכרו אתכם? על השתיקה של הבעלים בליגת העל

קשה לי לכתוב את זה, אבל הקבוצות היו מוכנות "להקריב" את הקהל תמורת כסף מהמדינה. וגם: איך ייתכן שבמושבה ובסמי עופר יכולים להיכנס מספר זהה של אוהדים? פרימו כועס

משה פרימו
משה פרימו  05.03.21 - 13:39
תחילת כתבה

מאז שהגיעה אלינו מחלת הקורונה לפני בדיוק שנה, התקבלו בממשלה לא מעט החלטות לגבי הציבור הישראלי. חלקן טובות יותר, חלקן טובות פחות. ההחלטה האחרונה של משרד הבריאות לגבי חזרת הקהל למגרשים היא אחת ההחלטות האומללות שהתקבלו.

אבל לפני שנסביר מדוע ההחלטה כל כך רעה, אני קודם כל רוצה לבוא בטענות לראשי קבוצות הכדורגל שנאלמו דום, לא פצו פה, לא נלחמו כלל לטובת אוהדיהם והשאירו את העבודה הקשה לשר הספורט חילי טרופר וליו"ר המנהלת ארז כלפון. כך לא דואגים לאוהדים שלכם שכל השנים, עד בואה של הקורונה, ציינתם בכל הזדמנות שהם הנכס הכי גדול של המועדון שלכם. ואני מדבר במיוחד על הקבוצות הגדולות שאותן מלווים עשרות אלפי אוהדים, שישבו בבית ו"התפוצצו" מחוסר המעש של בעליהן.

ראיתי במקביל את בעלי העסקים שהתרסקו, הם ממש "התאבדו" על מקום עבודתם, יצאו לרחובות, עלו לכנסת, צעקו עם דמעות בכל כלי התקשורת, חלקם אפילו פעל כנגד החוקים, חלקם התעמת עם המשטרה, הם עשו הכל מהכל לחזור לעבודה.

אף אחד לא ביקש מבעלי הקבוצות להתעמת עם המשטרה או לפעול בניגוד לחוקים, אבל להופיע בכלי התקשורת שישמעו את הזעקה? להיפגש עם השרים ואפילו עם ראש הממשלה? כלום ושום דבר. התאים להם מאד לקבל כסף מהמדינה ולא לעשות כלום ושום דבר. כל כך מכעיס. העיקר כל השנים לצעוק שאוהדים הם נכס ולא ניתן לפגוע בהם. ברגע האמת, לא עשיתם כלום למענם ואלה נאלצו לראות את הקבוצות שהם כל כך אוהבים מהבית במגרשים ריקים.

בכדורגל שלנו יש אנשים מאד מכובדים ומאד משפיעים. אף אחד לא ישכנע אותי אחרת, שאם מיץ' גולדהאר, יעקב שחר, אלונה ברקת, משה חוגג, איזי שירצקי, אבי לוזון, איציק ניסנוב וג'קי בן זקן היו עושים צעדים, היו מבקשים להיפגש עם שר הבריאות, ואפילו עם ראש הממשלה, היו מנפנפים אותם, אבל הם לא עשו כלום והיום בטח חלקם עוד יבוא בטענות. אני בכלל לא התפלאתי שראיתי אתמול מה אמרו ראשי משרד הספורט, שאף אחד מבעלי העניין לא הפעיל שום לחץ במשרד הבריאות: "נלחמנו לבד ולאף אחד לא היה אכפת".

ויש לכך הסבר מצוין. כי רשת הביטחון עבדה מצוין עבור הקבוצות. הוצאות מינימליות והכנסה גדולה מהמדינה. אם היה קהל, הסיפור היה מתהפך. יותר הוצאות ופחות הכנסות. במילים הכי פשוטות, קבוצות הכדורגל היו מוכנות "להקריב" את אוהדיהן תמורת כסף קל מהמדינה. קשה לי לכתוב את זה אבל זאת האמת.

עכשיו לגבי ההחלטה שהתקבלה ולמה היא אומללה. עד שסוף סוף הוחלט להחזיר את הקהל למגרשים ולהופעות, ורבים מאוהדי הכדורגל החליטו ללכת להתחסן רק בשביל לחזור ולראות כדורגל, בא משרד הבריאות ומגביל את כניסת האוהדים בדרך מקוממת. אם משרד הבריאות מדבר על 30 אחוז באצטדיון פתוח, אז שיהיו 30 אחוז. מה אתם מזכירים בכלל 30 אחוז אם אתם מאשרים רק 1,500 צופים?

תראו את האבסורד הכי גדול. האיצטדיון בפ"ת "המושבה" מכיל 11 אלף מקומות. הוא נמצא בקטגוריה של מעל עשרת אלפים צופים ואפשר להכניס 1,500 אוהדים. למכבי פ"ת והפועל כפ"ס אלה כל האוהדים שבאים לצפות במשחק והם מכילים כמעט 15 אחוז מתכולת האיצטדיון. האיצטדיונים בלומפילד, סמי עופר וטדי, שמכילים כ-30 אלף צופים, עם הקהלים הגדולים במדינה של מכבי ת"א, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, גם הם יכולים להכניס רק 1,500 צופים, שזה 5 אחוז בלבד מתכולת האיצטדיון. אתם אמיתיים? איך אתם יכולים בכלל לדבר על אחוזים כשכל איצטדיון מכיל כמות שונה לגמרי האחד מהשני? פשוט החלטה איומה, שלא משרתת את רוב הקבוצות, במיוחד הגדולות, שלא מובן איך בדיוק יצליחו להביא למשחקים רק 1,500 אוהדים כשרוצים להגיע 30 אלף.

יכול להיות שהקבוצות עכשיו יזעמו על ההחלטה, אבל איפה הייתם ומתי נשמע קולכם שהיו הדיונים בשבועות האחרונים? זאת החלטה בהחלט לא סבירה ואני אוהב החלטה שהיא חד משמעית, אף פעם לא אפורה. או שחור או לבן. הפעם ההחלטה הייתה אפורה. אוהדים התחסנו, יש להם תעודות שמעידות על כך, אפשר לשמור על מרחק, לכולם יש מסיכות, אז מה זאת ההחלטה הזאת? לדעתי אוהדי הכדורגל, לעומת הקהל שמגיע להצגות והופעות, נתפס כ"מצורע", כאלה שהם חסרי תקנה, שעושים ככל העולה על דעתם, לא ממושמע ורק בגלל זה הגבילו אותם בצורה שערורייתית.

במדינת חוק כמו שלנו, כשתגיע משטרת ישראל למגרשים לטפל בבעיה ולא למנוחת אחה"צ, לא צריכה להיות שום בעיה לאכוף את החוקים על אוהדי הכדורגל. די, נמאס. תבינו שאין דבר כזה כדורגל בלי אוהדים, אז "אכלנו אותה" בתקופה הקשה של הקורונה, תקופה ארוכה שגם לא היו משחקים כלל. עכשיו המצב שונה. למה עשינו חיסונים אם לא מאפשרים לנו להגיע לצפות במשחק כדורגל? העיקר נמשיך לראות במקומות סגורים אנשים נדחסים.

אם יש מקום שהוא הכי בטוח מבחינת המרחב הוא רק מגרש הכדורגל. אתה הבנת את זה אדון יולי אדלשטיין? אני רוצה לסיים אופטימי ולצטט את שר הספורט חילי טרופר. "זהו צעד נוסף במאבק שעוד ימשיך עד שנגיע למספרים הרצויים". הלוואי. רק אל תשכח לקחת איתך למאבק את ראשי הקבוצות שמתנהגים בנושא זה כמו בנות יענה.