בעוד כמה שעות תסתיים העונה הרגילה של ליגת העל והיא תתפצל לשניים, פלייאוף עליון ופלייאוף תחתון. למרות שנותרו לנו כמה שאלות שלא פתורות, אפשר כבר לסכם את הליגה הרגילה, גם אם בסופו של דבר, שתי הקבוצות הכי כושלות של ליגת העל, בית"ר ירושליים והפועל ב"ש יצליחו בסופו של דבר להתברג בפליאוף העליון.
זאת הייתה הליגה הכי מוזרה בהיסטוריה, והכל נלקח בחשבון. נגיף הקורונה שפגע בכל העולם לא פסח כמובן על הכדורגל הישראלי וזה אומר ליגה שהושבתה, חזרה ושוב הושבתה, שחקנים שנמצאו חיוביים לנגיף, קבוצות שלמות שנדבקו והפסיקו את פעילותן וכמובן גולת הכותרת, ללא קהל כלל. האיצטדיונים היו שוממים, מה שפגע מאד במשחק. הנחמה היא שכבר הערב נראה משחקים עם 5,000 צופים, אחרי שהגדילו מ-1,500 וגם זה משהו. לולא הקורונה היו מגיעים היום רק לשלושה איצטדיונים (בלומפילד, סמי עופר וב"ש) 75 אלף צופים. במקום זה נראה רק 15 אלף שכל כך התגעגעו.
היו לא מעט דברים טובים העונה, אולם באותה נשימה ראינו לא מעט כישלונות. נתחיל בזה. שתי הקבוצות הכי כושלות של ליגת העל הן בית"ר ירושלים והפועל ב"ש. נכון שלשתיים יש עדיין סיכוי סביר להכנס בסופו של דבר לפליאוף העליון, אבל העונה בכללותה הייתה נוראית.
בית"ר ירושלים, שהבעלים שלה משה חוגג מכוון הכי גבוה שאפשר, לא האמין שכך תראה קבוצתו ברוב המשחקים בליגה. גם לו יש אשמה, אבל בראש ובראשונה מי שכשלו הם השחקנים והמאמנים. כל הנסיונות של דראפיץ' וברדה לעלות על המסלול הנכון כשלו. מה לא ניסו שם? כמה שינויים בהרכבים. ושום דבר לא הלך. בית"ר ירושלים היא אוסף של שחקנים טובים כבודדים, אבל קבוצה היא לא ולכן גם שחקניה המובילים הם אכזבות העונה ומדובר באוראל דגני, עלי מוחמד, אלירן עטר, ירדן שועה, מיכאל אוחנה ועידן ורד. כל אחד שחקן טוב, אבל כשהם עלו יחדיו למגרש, זאת לא הייתה קבוצת כדורגל, בטח לא מאוזנת.
דראפיץ' וברדה. לא הצליחו ליצור איזון (אלן שיבר)
הקבוצה השנייה המאכזבת היא הפועל ב"ש. גם היא כמו בית"ר ירושלים החליפה מאמן ומדובר במאמנים מהשורה הראשונה, יוסי אבוקסיס ורוני לוי, שפוטר קודם לכן מבית"ר ירושלים. עד עכשיו רוני לוי לא הביא שום דבר חדש ומרענן לב"ש והוא גם לא ניצח אף משחק. הבעלים אלונה ברקת רוצה להצליח ולא מסתפקת בבינוניות, אך צופה בקבוצה ומתאכזבת בכל שבוע. בעונה הבאה מתכננת אלונה להתמודד על האליפות. היא הולכת להכניס את היד לכיס ולבנות קבוצה מצוינת שתתמודד על האליפות עם מכבי ת"א ומכבי חיפה. רק בשביל זה היא חזרה ולא להיות בעלים של קבוצה בינונית ומשתרכת. בקצב הזה, לא בטוח שרוני לוי יקבל את המושכות גם בעונה הבאה.
הקבוצה השלישית המאכזבת היא הפועל חיפה. אף אחד לא ישכנע אותי שהסגל שלה לא ראוי לשישייה הראשונה. הבעיה של הפועל חיפה הייתה השנה ההגנה. יותר מדי ספיגות, והמאמן חיים סילבס לא הגיב נכון. במקום להביא את אלון תורג'מן בינואר, אפשר היה להביא בלם טוב. הבעלים יואב כץ מבחינתו הכניס את היד עמוק לכיס, אולם סילבס לא ידע להשתמש בכסף בצורה נכונה, בנה קבוצה לא טובה בתחילת העונה, שיחרר מהר מדי שחקנים שרק החתים ורק גרם לסיחרור במערכת. ההדחה מהגביע ע"י מכבי ת"א היא לא כישלון, העובדה שהקבוצה תשחק בפליאוף התחתון היא הכישלון.
בני יהודה היא עוד קבוצה שנכשלה בגדול העונה בגלל החלטות תמוהות ובזו אחר זו של הבעלים ברק אברמוב. הפיטורים של אלישע לוי, בואו של ניר ברקוביץ', שאברמוב מתחילת הדרך לא האמין בו, השבועות הרבים ללא מאמן עם כפיר אדרי המנכ"ל ויעקב אסייג מאמן השוערים שלא רצו כלל לאמן, סגל לא טוב וזאת התוצאה. גם "קוסם" כמו יוסי אבוקסיס יתקשה להשאיר את הקבוצה בליגה, ובנוסף לכל הצרות האוהדים לא מרפים מברק אברמוב שיעזוב את הקבוצה. האווירה הכללית רעה מאד, אין נקודות, סגל לא מספיק טוב, משחק הגנתי שלא יאפשר השארות בליגה ולכל זה נכנס יוסי אבוקסיס.
גם הפועל כפ"ס כושלת, למרות הבאתו של המאמן אלישע לוי. הבוס יצחק שום ובנו עידן טיפטפו לנו כל הזמן שהקבוצה ראויה לפלייאוף העליון. נראה לי שגם הם, האחראים על הקבוצה, לא יודעים על מה הם מדברים. אלה חמש הקבוצות המאכזבות ואיתן גם המאמנים.
5. הפועל כפ"ס
4. בני יהודה
3. הפועל חיפה
2. הפועל ב"ש
1. בית"ר ירושלים
המאמנים הכושלים
5. אלישע לוי
4. יוסי אבוקסיס
3. חיים סילבס
2. רוני לוי
1. דראפיץ' וברדה
אבוקסיס. לא יכול לבצע קסמים (אלן שיבר)
סילבס. לא הגיב נכון (מאור אלקסלסי)
לגבי הצלחה של מאמנים, ראויים לציון במיוחד רן בן שמעון וגיא לוזון, שבמרבית העונה העמידו קבוצות חזקות, עם כדורגל נהדר. אשדוד, כזכור, קבוצה שבעשור האחרון הייתה פעם אחת בפלייאוף העליון ומכבי פ"ת רק עלתה מהליגה הלאומית.
ראוי לציין כמובן גם את ברק בכר עם מכבי חיפה, שהציפיות ממנו מאד גבוהות כשהמטרה היא אחת ויחידה זכייה באליפות, עם כדורגל נהדר ברוב העונה. אבל לבכר יש כבר 5 הפסדים, כולל במשחק העונה למכבי ת"א שהייתה חסרה 5 שחקנים מובילים. עדיין, בכר קרוב מאד לעשות מה שעשה בב"ש עם כי המאבק יהיה קשה ביותר מול מכבי ת"א. מאמן נוסף שראוי לציון הוא מנחם קורצקי, שלקח את הפועל חדרה מהמקום האחרון, עם רגל בליגה הלאומית ועשה עבודה נהדרת במקום שרון מימר שפוטר.
אבל מעל כולם ללא תחרות זהו פטריק ואן לוון, מאמנה של מכבי ת"א. ההחלטה של מיץ' גולדהאר לפטר את היווני יורגוס דוניס, היא ההחלטה הטובה ביותר שנלקחה העונה בליגת העל. לולא החילוף, הייתה לנו היום כבר אלופה. מה אפשר לומר על מאזן של 40 נקודות מתוך 42 אפשריות ועוד שני משחקי גביע קשים בחוץ מול הפועל ב"ש והפועל חיפה. ייצב לגמרי את הקבוצה, השחקנים בכל ראיון מציינים את ההבדל בין ואן לוון לדוניס, הכדורגל השמח, השליטה בקבוצה. כל זה החזיר בגדול את מכבי ת"א למאבק על האליפות, שלפני חודשיים נראה אבוד.
המאמנים המצליחים ביותר
5. מנחם קורצקי
4. גיא לוזון
3. רן בן שמעון
2. ברק בכר
1. פטריק ואן לוון
ואן לוון. מעל כולם (אלן שיבר)
הרכב העונה הסדירה
לגבי רובי לבקוביץ' לא הייתה לי התלבטות. במו ידיו, ובמשחקים רבים הוא רשם עצירות נדירות שעזרו להפועל חדרה לברוח מהתחתית. למה העדפתי אותו על ג'וש כהן ודניאל טננבאום שרצים לאליפות? כמה פעמים בועטים להם לשער וכמה לרובי לבקוביץ? הסבר פשוט.
האמת, לינון אליהו לא הייתה תחרות קשה. הוא שמר על יכולת כל העונה, היה מצוין התקפית והגנתית, עזר לקבוצתו מכבי פ"ת להיות מהפתעות העונה ושיחק הרבה יותר מג'ראלדש, מאור קנדיל ובן ביטון, שעושה תקופה טובה מאז הגיע להפועל ת"א. הבלמים איתן טיבי וננאד צבטקוביץ', מייצבים בצורה נהדרת את ההגנות של מכבי ת"א ומ.ס אשדוד, כל התקפה ברחבה שלהם הם מאד נוכחים.
רק בעמדת המגן השמאלי הייתה לי התלבטות. אין בכלל ספק שסאן מנחם ואנריק סאבוריט הם הטובים בליגה בפער. שניהם חלקים חשובים בקבוצות המצוינות שלהם במאבק על האליפות. אז מה בכל זאת הכריע לטובת סאן מנחם? הוא גבר על סאבוריט בעשירית האחוז משום ששיחק יותר משחקים ממנו וגם כבש 4 שערים לעומת אחד בלבד של סאבוריט. נכון לעכשיו, מנחם גובר עליו בקטנה. כשנדע את זהות האלופה, תהיה תשובה ברורה יותר. נוסיף גם שסאן מנחם לא נותן שום סיכוי לטאלב טוואטחה והוא גם אמור להיות המגן השמאלי של נבחרת ישראל.
לגבי הקישור אין שום התלבטות. דור פרץ ואיל גולסה הם היום השחקנים הטובים בארץ, הרבה בזכות יכולתם מכבי ת"א הדביקה את הפער העצום ממכבי חיפה. לפעמים נדמה לי שעם כל השינויים בהרכב של מכבי ת"א, לא חשוב מי פותח, מספיקים פרץ וגולסה ועוד 9. רועי גורדנה בעונה פנטסטית. מנהיג, מסירות מתוחכמות, דריבליסט, כל מה שצריכה מ.ס אשדוד בשביל להצליח. אחלה שחקן.
פרץ. יחד עם גולסה השחקן הטוב בארץ (אלן שיבר)
גורדנה. מנהיג (לירון מולדובן)
ליאל עבדה, הצעיר הכי מוכשר היום בליגת העל. הוא לא משחק בקבוצה גדולה ובכל זאת מראה לנו שבוע אחרי שבוע למה הוא קטלני, מהיר, זריז, שליטה בכדור, כובש, מטריד, מתפתח לשחקן גדול. ניקיטה רואקביצה, 9 מטורף, כובש שערים בחסד, מתאים מאד עם המספרים שלו לקבוצה שרוצה אליפות. במשחקים האחרונים הוא קצת החליד בגלל פציעה ומחלת הקורונה, אבל אין לי ספק שהוא יחזור לעצמו ואולי כבר היום מול ההגנה החלשה של מכבי נתניה.
דולב חזיזה, איזה שחקן אדיר. מאד חכם במשחקו, ראיית משחק נהדרת, דריבל אדיר, משגע את המגינים שלו, קשה עד בלתי אפשרי לשמור עליו. עם כל המחמאות למכבי חיפה, לדעתי הוא השחקן מספר 1 שלה העונה. רק עצה קטנה דולב, תתייחס רק לכדור, רק למשחק, הם החברים הכי טובים שלך אפילו אחים. ראיתי יותר מדי פעמים העונה שאתה במהלך המשחק מתעסק בשטויות. עזוב, צא מזה, אתה שחקן נהדר, אל תכנס למריבות וכעסים, זה רק יפריע לך.
לסיכום, יש לנו קרב ענקים על האליפות, גורל היורדות עדיין לא נחרץ, מה שאומר שגם הפלייאופים יהיו מעניינים. לגבי הקבוצות שיכנסו היום לפלייאוף העליון, הן לא רלוונטיות לצמרת, פרט לכך שינסו להפריע למועמדות לתואר.
ויש גם את גביע המדינה. אני יכול כבר להמר שאחת משתי הגדולות תזכה גם בגביע. ההתמודדות שתהיה בעתיד בשלבים הבאים תכריע. יש גם מצב לדאבל השנה, ואם זאת תהיה מכבי ת"א, היא תזכה בכל ארבעת התארים. מבחן האופי הכי גדול של הכדורגל הישראלי הוא של מכבי חיפה. עד היום היא לא הייתה מסוגלת לנצח את מכבי ת"א. הכל בראש. גם בחיפה יודעים יותר טוב מכולם שללא ניצחונות על מכבי ת"א אין תארים. בעוד שבועיים כבר נהיה חכמים יותר. אני לא סגור היכן זה יהיה, בבלומפילד או בסמי עופר.
חזיזה. שיתרכז בכדורגל (מאור אלקסלסי)