כשהיינו כולנו עמוק בתוך בור הקורונה, בין כל המטושים, הבידודים ושאר החולרות, חלמנו, ייחלנו ופיללנו ליום כמו אתמול. התגנבות היחידים של בלומפילד הלכה והתרחבה מאלף לחמשת אלפים, אבל עשרת אלפים איש - זה כבר נראה כמו משחק כדורגל. גם אם אלו לא הכמויות שאנחנו רגילים ואוהבים לראות, עשירייה ירוקה זו כבר חתיכת תפאורה מכובדת.
ואם יש כזו תפאורה, אז הדבר היחיד שחסר זו הצגה, ואיזה מגה שואו שזה היה... לא יודע אם יצא לכם לראות פעם איך מאכילים תנינים בחמת גדר, אבל זה דומה מאוד למה שקרה אתמול על הדשא בסמי, וניתן לכם להבין כבר לבד איזו קבוצה שיחקה איזה תפקיד במטאפורה הזו...
ברק בכר עלה עם כל חיל פרעה פלוס אוגדת המילואים של רעמסס, במטרה להשיג הכרעה מהירה וברורה מול קרית שמונה. וההימור אכן השתלם. הפתיחה, למרות השער, לא היתה מאוד רצחנית מבחינת הקצב, ובין לבין קרית שמונה גם ניסתה לצאת קדימה ולקושש משהו במתפרצות. למרבה המזל, ג'וש כהן הפגין את העירנות והנחישות המתבקשים והותיר את היתרון ירוק, עד לאסיסט הנהדר של סאן לשרי, שהשכיב יפה יפה את המשחק לישון. מאותו הרגע, זה היה צונאמי ירוק על הילדים של איזי, כשרק בזמן שנותר עד השריקה היינו צריכים לשים עוד לפחות שני שערים בהזדמנויות פז.
שרי. השכיב את המשחק לישון (דני מרון)
אוהדי חיפה. מתחיל להרגיש כמו משחק כדורגל (דני מרון)
כמה דיברנו בשני משחקי הבית האחרונים על העובדה שאנחנו לא מצליחים לנצל את הבליץ של המחצית הראשונה כדי להרוג את המשחק. לא זו בלבד שאתמול הרגנו את המשחק עוד במחצית הראשונה, המחצית השניה היתה כבר בגדר התעללות בגופה. כל הקבוצה הייתה באטרף, מאבוקה השתולל באגף, אצילי תרם עוד משקף וגם עוואד עם הקצב נסחף...
בתכלס, הרביעייה כאן מוציאה את קרית שמונה לגמרי בזול, מכבי חיפה חיפשה בקדחתנות את השער הנוסף בכל דקה במחצית הזו. גם המחליפים, כשעוואד כמובן בראשם, עשו הכל כדי לשמר את אותה רמת אינטנסיביות ושטף התקפי למשחק, והראו את המרץ, הרעב והנחישות שאנחנו כל כך רוצים לראות ממכבי חיפה בכל רגע ובכל מגרש.
רגע אמיתי של דאגה נרשם, כמובן, עם הפציעה של פלאניץ', שאני מקווה שאיננה רצינית ושהוא יחזור לאיתנו כמה שיותר מהר. תהיה בריא, יא בוגדן, אתה אהבה שלנו בלב.
אין לדעת איך תיגמר העונה הזו, בשמחה אדירה או בשיברון לב, אבל אתמול מכבי חיפה נתנה לנו הזדמנות מצוינת להתרווח וליהנות מהדרך, עם הצגת כדורגל יוצאת מהכלל, שטיפת דשא ומאמץ קבוצתי שמשאירים טעם לעוד. מסוג המשחקים שגורמים לך להתמרמר על תוספת זמן קצרה כל כך. רק תמשיכו ככה, חבר'ס, יש לנו חתיכת הר לטפס פה, ואנחנו איתכם כל שניה ושניה בטיפוס הזה - ונהיה איתכם גם אחריו.
שחקני חיפה. גורמים לאוהדים ליהנות גם מהדרך (דני מרון)
ובמעבר חד למשחקי הגביע - ברמה האישית, המשחק מול הפועל עפולה הוא סוג של דרבי קטן עבורי. אדם יקר (בשם יקיר), שחולק איתי משרד במקום העבודה שלי בארבע השנים האחרונות, הוא עפולאי פטריוט ואוהד שרוף. מיותר לציין, ברבע הגמר הזה, הרבה מאוד מונח על הכף מבחינתי, ברמה האישית. ניצחון ירוק יהיה, מן הסתם, צפוי, אבל הפסד סנסציוני, ואני הולך לעבור זובור שלא ברא השטן, עם אופציה לכתם בל יימחק לדיראון עולם.
מכאן, אני יכול רק להתחנן לכל מי שיעלה במכבי חיפה ביום חמישי הקרוב - חישבו עליי, הקטן, הסחוף והמעונה, חישבו על כל התלאות שהעברתם אותי בעשור האחרון, ודיר באלאק לעשות לי פאדיחה, לא רוצה לבוא עם שקית קרטון על הראש לעבודה בשנה הקרובה!!!!
שבוע ירוק לכולם!
רק בלי פאדיחות מול עפולה (דני מרון)