הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

לב אמיץ: ניצחון מרשים שגרם להרבה לחץ

בין ההצגה בירוק לרגעי הלחץ בסיום. טור של אוהד חיפה

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  02.05.21 - 09:35

תגיות: מכבי חיפה

תחילת כתבה

לפני הכל, אני רוצה למסור את תנחומיי וצערי העמוק למשפחות קורבנות האסון הבלתי נתפס במירון, אין מילים שייטיבו לתאר את גודל הטרגדיה האנושית עבור כל משפחה שאיבדה בן בכזה מוות מיותר ומקומם. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

והיה גם משחק אתמול, וכהרגלה בקודש השנה, מכבי חיפה העמידה למבחן משמעותי את משאבות הדם בלב שלי. לצד משחק באמת נהדר של הקבוצה, ים של מצבים, כמה מהלכים וירטואוזיים, הלחץ שיחק בראש ובמו רגלינו החזרנו את מכבי פתח תקווה למשחק פעמיים. טוב, פעם אחת זה היה רק כמעט, השנייה היתה כבר הזיה גדולה מדי מכדי לעכל ולמנוע.

איכשהו, ממשחק שהפכנו לקל, משחק שהיה גמור, הולדנו את אחד השערים העצמיים הביזאריים שיצא לי לראות, ובראנו יש מאין מותחן בואכה אירוע לב. מה שהרגיש כמו שמונה עשרה דקות תוספת זמן של אירוע לב מתגלגל. ריח השוויון והלוזריות עלה באוויר, אותה צחנה שאופפת אותנו עשור, אבל עמדנו בפרץ ובשארית כוחותינו חצבנו את שלושת הנקודות הכל כך יקרות האלו.

האמת, לא הגיע למכבי פתח תקווה לקחת משהו מהמשחק הזה, ולנו בטח ובטח הגיע לנצח בו. בכללי - ככה אני רוצה שנגיע לכל משחק שנותר העונה. מהרגע הראשון, ההרכב החסר שעלה, ללא שני אסים התקפיים כל כך משמעותיים כמו חזיזה ושרי, הבהיר שהוא בא למושבה כדי לנצח, ושום אופציה אחרת לא תתקבל, והשער המהיר לא איחר להגיע מתרגיל גאוני בקרן.

בחסות ה-VAR נפסל לנו גם השער השני בבליץ (שהיה מוביל, לדעתי, למשחק קל הרבה יותר עבורנו) וכמו תמיד במצבים כאלו מול הלוזוניה, מגיע רגע של התבחבשות בלתי ברורה, רודריגס ופלאניץ' עושים סלט ופנדל מלאבסי משום מקום.

אז בין מכבי פתח תקווה לבין השוויון מפנדל שבא משום מקום עמד, שוב, מר ג'וש כהן. מה אפשר עוד לומר על ג'וש כהן, מטובי בניה של יהדות התפוצות. פשוט לא ייאמן. אמרנו כבר הכל, ועדיין הוא מותיר אותנו בפה פעור פעם אחר פעם. נכס.

ומצד אחד לשני - עומר אצילי בשני בישולים, פלוס עוד שער נהדר שנשטף בים ה-VAR (בצדק) ומשחק לפנתיאון. אחרי משחק רע מאוד בבאר שבע, ובהיעדרם של שרי וחזיזה, הוא נדרש לקחת על הכתפיים שלו הרבה הרבה יותר - וזה בדיוק מה שהוא עשה. שמונה בישולים ושלושה שערים מאז נחת בירוק, כמעט כל בישול או שער שלו מגיע בעיתוי קריטי. אם זה לא שחקן הכרעה, אם זה לא רכש שובר שוויון, אז אינני יודע רכש שובר שוויון מה הוא.

מעבר אליו, אבו פאני במשחק של אנרג'ייזר, נטע במשחק רפוי יחסית בהגנה בשל הפחד מהצהוב, אבל יא וולי, מה שהוא עושה עם כדור, פשוט רגעי קסם. ואיזה שער ענק! תרגיל מבריק בקרן, שאפו לו ולעומר על הביצוע ולווייזינגר על הפיקוח הטכני.

למרות משחק פושר של ההגנה ולמרות טעות שלו בפנדל, אי אפשר להמעיט במילים הטובות על פלאניץ', שער רביעי(!) העונה, פלוס אחד נוסף שנגזל (בצדק, שוב). יכול להעביר סדנת נגיחה לכלל חלוצי ליגת העל.

צלחנו חתיכת משוכה בשלום, כשההסתבכות הזאת בסוף היא שאריות של לוזריות שדבקה בנו בעשור האחרון ואנחנו צריכים להמשיך ולנקות אותה בארבעת המחזורים הנותרים, עד שלא ייוותר ממנה זכר. בשורה התחתונה - הצלחנו בתום שני משחקי החוץ לפני משחק העונה להגדיל את הפער לפחות בנקודה ממה שהיה שבוע לפני כן.

שבוע הבא יהיה בסימן בלומפילד, קרבות ישירים על האליפות ועל הגביע. את השבוע הזה נעביר במנוחה, ברגיעה, ובהכנה. החשיבות ברורה, היוקרה גבוהה מאי פעם, הטרפת משתוללת בשני מחנות האוהדים, הכל ידוע וברור לכולם. עכשיו נותר העניין הפעוט הזה של לנצח שם, סוף כל סוף. פעמיים, באותו שבוע. לא משהו רציני, נו...

אה, כן, עוד משהו - ביום ראשון הבא, ה-9.5, יש לי יומולדת. בעיתוי זה, נראה לי מיותר לציין מה הדבר היחיד שאני רוצה במתנה השנה...


שבוע טוב וירוק לכולם, שנדע בשורות טובות