הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מעל הליגה: עומר אצילי נכנס לפנתיאון החיפאי

וגם: כבוד אחרון לעודד ארד ז"ל. טור של אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  12.09.21 - 09:50
תחילת כתבה

איי, המחזור השני. מחזור בלהות באופן מסורתי עבורנו. מצחיק ככל שזה יישמע, עונות שלמות נשרפו ונחרכו באותו מחזור מקולל, מר ונמהר בשנים האחרונות. ברור שעונות כדורגל אף פעם אינן נסגרות ונחתמות במחזור שני, אבל כשתוצאה רעה אחת התחברה לתוצאה רעה קודמת מהמחזור הראשון, התחלנו להרגיש ביציע את אוויר הים.

השוד באשדוד, החאווה בכפר סבא, הסכין בסכנין... עזבו, אפילו תיקו מעפן בדרבי. לא לחינם מפלס הלחץ ביציעי סמי עופר (ועל הדשא) היה בשמיים. עוד משחק בלי ניצחון, ואנחנו כבר מתחילים לתת פור בכלל לא קטן לליגה, מבלי להזכיר בכלל את המומנטום השלילי שתוצאה רעה נוספת תביא להמשך השבוע המאוד קריטי הבא עלינו, אינשאללה לטובה.

בדרך כלל, אני ממעט להתייחס ליריבות ומתמקד בעיקר במכבי חיפה בסיכומים שלי, אבל צריך לומר כאן - שיחקנו אתמול מול קבוצה מאוד איכותית, קשוחה, פיזית ומסוכנת. הניצחון על מכבי תל אביב לא היה מקרי, עושה רושם שנבנתה קבוצה מצויינת בסכנין. יש שם שחקנים טובים מאוד, כולל כמה אקזיטים ממש טובים לעתיד, והיא גם תלך ותשתפר. סכנין עמדה אתמול מצויין על הדשא ושיחקה באפס רגשי נחיתות, זו קבוצה ששווה מקום 3-4 השנה. עוד נאכל מהם לא מעט קש, צריך לשכוח ומהר מטיולי הערב הנעימים שהיו לנו לדוחא בשנים האחרונות.

ובחזרה אלינו - לצד הפירגון הראוי ליריבה, בהחלט קשה לומר ששיחקנו טוב. לא מספיק מצבים איכותיים, משחק מסורבל, חורים פה ושם בהגנה וקבלת החלטות לא מספיק טובה בחלק ההתקפי. זה ממש לא היה משחק ענק.

אבל איזה ניצחון ענק שזה היה, יא וולי.

אלו בדיוק המשחקים שבונים אופי ואתוס של קבוצה. המשחקים החורקים, הקשים, המתסכלים, המרתיחים, אלו שכמעט כמעט בורחים לך מהידיים, הנקודות ללא מוצא שאתה מנפיץ להם משום מקום פיתרון קסם, עם הבאזר - אלו המשחקים שחולצים את הפקק הלחוץ לקראת הצגות ומשחקים נאים יותר לעין.

אמרנו חולץ פקקים? אמרנו עומר אצילי. החליף מספר מתשע לשבע - בום! זה לא אקס פקטור, זה כל האלפבית פקטור. מסתבר שהשנה שעברה הייתה בקושי פרומו, כי הבחור כבר עם 9(!) שערים מתחילת העונה. אני כבר לא סופר את הבישולים, זה פשוט פסיכי. עומר אצילי יכול בקלות להתברג ל-11 של כל קבוצת מכבי חיפה לדורותיה, וזה נראה לי אומר הכל, מבחינתי לפחות. שתי רמות מעל הליגה, והביצוע של הדקה ה-91? המדף העליון בפנתאון. פיניש ואיכות ברמות של הגדולים באמת, רק שימשיך ככה.

מעבר לאצילי, אני יכול לציין לשבח את המשחק הנהדר בבכורת הליגה של מחמוד ג'אבר. למרות שאני מאחל ומייחל לסיום סאגת אבו פאני באופן חיובי, ורואה בו כאחד השחקנים החשובים ביותר במועדון, בהחלט מעודד לראות את ג'אבר משחק באפס רגשי נחיתות. ג'אבר עלה עם אש בעיניים, המון אגרסיביות מול חוליית קישור מאוד קשוחה, ולצד זאת - משחק מדוייק ומלא ביטחון. תוספת משמעותית של עוד כלי לרוטציה בקישור, וכל המרבה במחליפים ראויים בעונה שוחקת, ארוכה ואכזרית כמו זו הבאה עלינו - הרי זה משובח.

טוב, אני חוזר בכל זאת לגול של אצילי, עדיין לא נרגעתי. לא חושב שאפשר באמת להמעיט במילים על הביצוע המטורף הזה, כמה קלאץ', כמה קור רוח, פשוט נהדר.

מה עם השאר? עליות וירידות, בייחוד בחלק ההתקפי, בוא נגיד שהמגינים המחליפים שלנו לא יזכרו בהמון חיבה את האינטרקציה בינם לבין הקהל הירוק במשחק הזה. המחליפים בהחלט עשו את ההבדל - קודם כל, דין דוד, שככה בלי להרגיש הוכשל לפנדל מעמדת החלוץ ואז בישל מאגף שמאל את השער לאצילי (עד כמה שאפשר לבשל כזה שער...). עלי מוחמד הוסיף את הוורסטיליות שלו, עם תיקולים ודריבלים מרהיבים. ותודה שוב למשה חוגג על עוד החלטה מבריקה של לשחרר אותו תמורת שועה. סאן מנחם אמנם יצא קדימה בקצת יותר עזוז, אבל שער השיוויון בהחלט רשום ברובו עליו עם טעות בטיימינג הקפיצה לנגיחה. דווקא לא אופייני לסאן מנחם, שהוא בדרך כלל בעל משחק ראש משובח למדי. ניתן לו הנחת שחיקה בנבחרת, ונקווה שישפר את ההיבט הזה להבא.

זהו, מכאן אנחנו לוקחים אתנחתא קלה משבת של חולין (ליגה) ועוברים למשחק סופר מעניין מול פיינורד ביום שלישי, כשבאופק הקרוב ממש מחכה לנו משחק עונה בבלומפילד. שבוע מטורף שמביא סוף סוף שלב בתים אירופי בירוק לסמי עופר, ולנו רק נותר לקוות שהאטרף והבאזר ביטר שנתנו יתדלק את הימים הקריטיים האלו להמשך הדרך, ומי יודע, אולי גם באירופה, הקטר הירוק יחזור לדהור כמו בימים היפים.

ולסיום, אי אפשר שלא להתייחס לאבל שנפל על המועדון עם פטירתו של עודד ארד ז"ל, אביו של עופרי ארד. רבות סופר ודובר עליו ואין ספק שמדובר באב למופת, מחנך אמיתי ואדם משכמו ומעלה. אמנם לא הכרתי את עודד ז"ל, אבל אני כן מכיר, פחות או יותר, את הבן שלו. בשיא ימי האבל, עופרי ארד בחר להגיע לאיצטדיון ולהיכלל בסגל הקבוצה. בהספד היפהפה והעצוב כל כך שכתב עופרי לאביו הוא הודה לו על הזכות שהייתה לו להיות הבן שלו. אני יכול לומר בלב שלם, זכות וגאווה לא פחות גדולה היא להיות אבא של ילד שהפך כל כך מהר לגבר, בחור כארז, מודל לחיקוי ועמוד תווך במועדון האהוב שלנו. קפטן גם בלי סרט.

עופרי, זכית להגשים לאביך חלום בכוח, בהתמדה ובאהבה ענקית, גם זו שהענקת וגם זו שהעניקו לך, כמו היום אחרי השער הראשון. הכבוד שחלקת ואתה חולק לו ברגעים השמחים והשמחים פחות מרגשים ונוגעים ללב. לכבוד הוא לנו, הקהל הירוק, שאתה חלק מהקבוצה, מהלב ומהמשפחה שלנו. הלב של כולנו איתך, עופרי, משתתפים בצערך. למענך ולמען אביך היקר שבטוח בוחן אותך מלמעלה גם עכשיו בעיניו המדקדקות, בוא נמשיך ונבנה את הסיפור המופלא שלך ושל משפחת ארד ביחד, לגבהים חדשים.

שבוע טוב וירוק וחתימה טובה לכולנו.