הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

ללמוד מהפועל ת"א: הלקח של בית"ר ירושלים

הסכנה המיידית על עתידה של הקבוצה מהבירה. טור דעה

יניב פרנקו
יניב פרנקו  11.12.21 - 10:06

השבוע לפני חמש שנים, הודיע אמיר כבירי ש"הראל החזקות", שמחזיקה בזכויות הניהול של הפועל ת"א הולכת לפשיטת רגל, פירוק בלשון המחנה הספורטיבי, חורבן הבית לכל אוהד.

אני זוכר את חודש דצמבר ההוא כאילו קרה אתמול. את הבטן המתהפכת, את השיטוט הקבוע אחרי כל אייטם הקשור לקבוצה, את הזעם שלי כאוהד על אוהדי היריבות ובעיקר היריבה העירונית, שהפכו את החודש הנורא בחיי כאוהד לחגיגה בלתי נגמרת של לעג ושמחה לאיד. אני זוכר את הפחד שזהו הסוף של המועדון האדיר הזה ואת התסכול הנורא שלי מדיסאינפורמציה של תקשורת הספורט, שהייתה צריכה להתמודד עם דיני חדלות פירעון.

בתפישה שבה משווק הליך הפירוק בישראל עבור מועדון ספורט, הוא מתואר כסוג של ניתוח שאיבת שומן, הליך כירורגי מהיר המעביר אותך ממצב בעייתי למצב פחות בעייתי, החלפה של חובות והווה כואב, בהורדה זניחה של תשע נקודות, שנה בלאומית ועתיד חדש ומלהיב.

הרי הפועל ת"א של ניסנוב הייתה רחוקה ניצחון ליגה אחד על היריבה האימתנית, הפועל אשקלון, מלהישאר בליגה בשנה שבה מקוזזות לה תשע נקודות (זה היה הופך דרך אגב את הפועל למלכת הקיזוז של כל הזמנים).

מכבי נתניה, שהלינה שכר חודשים ארוכים והייתה היורדת המושפלת ביותר בעשורים האחרונים, פשטה רגל ביוני וכבר בתחילת חגי תשרי חזרה לבמה, ספגה עונש מינוס 9 נקודות וטיילה בתוך שנה חזרה לליגת העל כשהיא מגלה את עלי מוחמד , דיא סבע ואת דראפיץ/ברדה.

בקצרה ואיני עו"ד מתמחה בנושא, בפירוק בית המשפט ממנה נאמן שמקבל הגנה מפני חובות העבר ותפקידו לנווט את הספינה עד להעברת החברה שבפירוק לידיים חדשות. בהמשך יהיו לנאמן הזה תפקידים נוספים בחקר הסיבות לפשיטת הרגל ובדאגה לנושים, אבל מהרגע שעברה הקבוצה הספורטיבית קדימה אפשר להגיד שרוב אוהדי הספורט ממשיכים קדימה.

אז אתייחס בעיקר לתקופת שלטון הנאמן קוטלר, תקופה של כחודש, תקופה שבה בית המשפט הסמיך אותו לכהן כמנהל בפועל של המועדון עם התניה אחת פשוטה: הוא לא איפשר לו להיכנס למינוס של אפילו לא שקל אחד. בית המשפט מגן מפני חובות עבר, אבל לא מאפשר ליצור חובות חדשים. קוטלר גילה, שהקופה של הפועל ריקה, שההכנסות השוטפות אחרי שהמנויים כבר שולמו וחסויות שולמו וכספי טוטו ומנהלת כבר שולמו וכל הכספים העתידיים היו אמורים להיכנס רק בהמשך השנה, הוא גילה שאין לו דרך להחזיק את הפועל מעבר לחודש אחד ולכן הלך לבית המשפט והודיע שאם לא יימצא קונה מיידית, הקבוצה תיסגר. כן, תיסגר.

והפועל ת"א עמדה בפני סגירה וכאוס שממנו, אני מאמין, היה בלתי אפשרי לצאת. ולכן כשאני קורא על המתרחש בבית"ר ירושלים אני תופס את הראש ואיני מאמין, איני מאמין שהתחושה שאני רואה היא שמה שקורה בבית"ר זו תקופה קשה, שאולי תיגמר במכירת כוכב או שניים, בקיצוץ משכורות ובמקרה קיצון, בפירוק ושיקום.

אלה כולן חלופות אפשריות, ייתכן שיונגר ייעשה את זה, יינווט כמה חודשים ויימצא קונה או שימשיך כנאמן מטעם הבעלים הנוכחי ולא מטעם בית המשפט. ייתכן שזה ייגמר בפירוק, 9 נקודות, עונה או שתיים בתחתית ולאומית ואז קבוצת רוכשים חזקה. הרי לבית"ר יש מחזרים רבים וקבוצה כמו בית"ר בלי חובות תעבור בקלות לידיים חזקות וטובות מאלה.

ולמרות שאני אוהד הפועל, הלוואי! הלוואי שזה יהיה התסריט ובית"ר תצא מזה חזקה יותר, הלוואי שזה לא ייגמר בתסריט גרוע יותר, אבל יש תסריט כזה, אי אפשר להבין כמה הוא גדול, כי התקשורת מקפידה לצייר תמונה קצת שונה, אבל יש תסריט בלהות, יש סיכון אמיתי בסיטואציה, יש תרחיש שבית"ר ירושלים לא רק תעבור פירוק, אלא תיסגר.

כמה הסיכוי גדול? כמה הוא ריאלי? מה ידוע ומה לא? אני לא יודע, אבל אני מצפה לראות דיון גדול בהרבה, אני מצפה מהתקשורת לשמור על אוהדי בית"ר ולבקש שקיפות גבוהה בהרבה למצב הקבוצה ולהפעיל מנופי לחץ כדי לקבל את כל זה.

הפועל ת"א עמדה בפני סגירה לפני חמש שנים ומאז כל יום שלא מגיע מכתב מהקאס על ענישה אגרסיבית הוא יום נוסף שאפשר לנשום בו כאוהדים ולהתרכז במצב הקבוצה הגרוע על הדשא, בית"ר ירושלים יכולה להיות במצב דומה, טוב יותר או גרוע בהרבה, סכנה ברורה ומיידית ולא רק עוד חודש בהיסטוריה המפוארת של בית"ר.