כך האסטרטגיה של מיץ' התנפצה לו בפנים מול חיפה

ארקדי גאידמק היה אדם פשוט. הוא רצה תארים ולקח את ולדימיר שקלאר כדי להשיג את המטרה. שניהם הבינו כי כדורגל זה גם משחק פשוט, מנצח מי שיש לו את הכי הרבה כישרון ויכולת וכשרון ויכולת אפשר לקנות. בהשקעה כספית עצומה, השיג גאידמק את המטרות.

אבל מיץ' גולדהאר הוא אדם מורכב יותר, הוא בא מהבית ספר של וולמארט. לנצח את וולמארט במישור העסקי זו משימה כמעט בלתי אפשרית. הם טובים בתפעול, הם טובים במסחר, הם טובים במותג הפרטי, הם טובים במיקומים וכך הלאה. הם לא הרבה יותר טובים בכל אחד מהדברים, אבל הם טובים יותר בכל סעיף והמכלול גורם לזה להיות משימה בלתי אפשרית.

את וולמארט מנצחים השחקנים שבוחרים נקודה אחת להתמקד. לדוגמא, חוויית הקנייה. אלונה ברקת ניצחה את גולדהאר כי היא לקחה פרמטר אחד - רכש שחקנים מנוסים, והעצימה אותו. באר שבע של שלוש השנים הגדולות קנתה שחקנים טובים יותר ממה שמכבי ת"א קנתה. היא הביסה את גולדהאר דרך פרמטר אחד בלבד.

אבל גולדהאר המשיך באסטרטגיית פיזור הסיכונים. הוא רצה להיות הכי טוב באימון, הכי טוב בניהול התפעולי, הכי טוב בדירוג אירופאי, הכי טוב בגידול שחקנים, הכי טוב בחוויית הלקוח, הכי גדול בקהל וכך הלאה.

להתחרות במכבי של גולדהאר זה באמת קשה. יש להם אצטדיון ענק וחדש, מתקן אימונים טוב, מחלקת נוער מושקעת, עתודת מושאלים מעולה, השקעה במאמנים זרים ודירוג מעולה שמבטיח להם הגרלות נוחות וכך הלאה, מכבי לא תלויה רק בפרמטר אחד. היא תמנון.

ובמשך העשור האחרון, זה היה הקרב שלה. היא התחרתה באסטרטגיות של מיקוד ביתרון מוגבל. באר שבע ניצחה אותה לתקופה, אבל זה היה יוצא מהכלל והיריב היחידי שיכל להתמודד איתה ראש בראש באסטרטגיית פיזור הסיכונים היה במשבר מהותי.

והנה, זה ברור שמכבי חיפה חזרה. המשחק האחרון, שכונה ע"י רבים כמשחק ההורדה של הקוף מהגב הוכיח את זה ולמכבי חיפה יש אסטרטגיית מראה מול מכבי של מיץ':
אצטדיון גדול וטוב – יתרון קל לחיפה.
גודל קהל – לשתיהן קהלים עצומים.
מתקני אימונים – יתרון לחיפה.
מצבת מושאלים ומחלקת נוער – שיוויון.
קבוצת בת – לחיפה מספר שיתופי פעולה גלויים וסמויים, גם בזה הם צמצמו את הפער.
דירוג אירופאי – יתרון משמעותי למכבי ת"א אבל חיפה צמצמה השנה פער ובמציאות הקונפרנס ליג זה מטשטש.
ניהול מקצועי – שתיהן מנוהלות על ידי שחקני עבר ישראלים, בני אותו מחזור, שאפילו היו שנים חברים לאותן קבוצות.
ניהול כללי – שתיהן מנוהלות על ידי מנכ"לים ישראליים מנוסים. המנכ"ל היוצא של חיפה אפילו הגיע עם ניסיון גדול יותר במערכות קמעונאיות, סביר להניח שגם מחליפו יהיה כזה.

ואפשר להמשיך עוד. זו אותה אסטרטגיה ואותן נקודות חוזקה, למיץ' היה יתרון מהותי בחלק מהסעיפים האלה, אבל השנים האחרון שחקו את זה לגמרי. מכבי חיפה בנתה את עצמה במשך עשורים רבים ואין לאף מועדון אחר מאץ' אפ כזה מול מכבי של גולדהאר, מועדון שהושקעו בו סכומי כסף אדירים במהלך תקופת מיץ'. אני לא בא להגיד שבמכבי חיפה לא הושקעו סכומי עתק, אלא בדיוק את ההפך, הושקעו ויצרו שיוויון תשתיתי.

לכן, העובדה שהיום סגל השחקנים הבוגר של מכבי חיפה טוב בהרבה מזו של המתחרה, שנראה שברק בכר הוא שידוך מושלם ושהפער בטבלה לא היה כה גבוה מזה שנים, ניתן לומר שאסטרטגיית פיזור הסיכונים לא תספיק כדי לנצח את מכבי חיפה בתקופה הקרובה וכמו שראינו בכל העשור האחרון. למועדוני ה-360 האלה קשה מאוד להיות מספרי 2. הגודל, הלחץ מהקהל, הכספים שנדרשים כדי לתפעל אותם מחייבים מובילות.

ובעצם הבחירה האסטרטגית של מיץ' היא בין שמירה על אסטרטגיית פיזור הסיכונים שדומה שלראשונה היא בחירה מודעת בנחיתות או בחירה בשינוי כיוון ומציאת בידול משמעותי. אם זה דרך השקעה מהותית בתקציב כדי לפתוח פער, האם זה דרך מיקוד בצעירים והפיכתה של מכבי למועדון פיתוח מוביל, אם זה דרך השקעה יוצאת דופן בזרים מתוך ההבנה שחלק גדול מהישראלים האיכותיים נמצא במקומות אחרים, אולי בשינוי תפקיד המאמן והענקת סמכויות בסגנון מנג'ר בריטי כדי לגרום לשמות גדולים להגיע.

מה שזה לא יהיה, כשדין דוד הבקיע את השלישי השבוע, הוא לא רק הוריד קוף מהגב של החיפאית, הוא שלח מסר ברור לקנדה - הסתכלו מעבר לכתף, הקוף בדרך אליכם.

הכותב הינו חבר פאנל בפודקאסט "צבע אדום", פודקאסט אוהדי הפועל ת"א