הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

כובשות בעמידה: הנייחים של ב"ש וחיפה

שתי המוליכות של ליגת העל מבקיעות כמויות אדירות של שערים ממצבים נייחים, קרנות ובעיטות חופשיות. מבט פנימה על המפלצת מרובת הראשים של מכבי חיפה והמבשל האדיר של באר שבע

רועי ויינברג
רועי ויינברג  17.01.22 - 17:02
(אלן שיבר)
(אלן שיבר)

המטרה בכדורגל, כמו שאתם בטח כבר יודעים, היא להבקיע שערים. יש לא מעט דרכים לעשות זאת, ואחת המעניינות שבהן היא המצבים הנייחים: בעיטות חופשיות, קרנות ופנדלים.

לרוב, מצבים נייחים עשויים לשמש כנשקים של הקטנות בשביל להבקיע מול קבוצות עדיפות מהן. בליגת העל העונה אנחנו רואים דווקא את שתי הגדולות, הפועל באר שבע ומכבי חיפה, משתמשות בהם בשביל להגיע לשערים. ב-16 משחקים בליגה, הפועל באר שבע הגיעה ל-17 שערים ממצבים נייחים (מתוך 29 סה"כ) ומכבי חיפה ל-14 (מתוך 46). אז איך הן עושות את זה?

מכבי חיפה: ריקוד המכונה

מכבי חיפה קבוצת ההתקפה הטובה בישראל, גם במשחק הזורם ולא רק במצבים הנייחים. אף קבוצה לא רוצה לראות את דין דוד, עומר אצילי, דולב חזיזה וצ'ארון שרי רצים לעברה עם הכדור. הבעיה היא שגם אם מרחיקים לקרן, הבעיות לא נפתרות.

רבות נכתב על גיא וייזינגר, מומחה הנייחים של אלופת ישראל ומי שזוכה בצדק למחמאות רבות על עבודתו. וייזינגר, שמשמש גם כמאמן השוערים של המשחק, עושה עבודה נפלאה. סט המהלכים של הירוקים במצבים נייחים, בפרט קרנות ובעיטות חופשיות, מצליח להפתיע את היריבות פעם אחר פעם.

חלק גדול מהסיפור כאן הוא ההרתעה מהשחקנים עצמם. זה בלט בצורה נהדרת בשער הרביעי של חיפה מול סכנין, שבולט גם בצילום המסך למטה. הרמה של אצילי אחרי מסירה קצרה הורחקה והגיעה בחזרה אליו, הוא מסר לדולב חזיזה. כל שחקני ההגנה של סכנין הגיעו לחזיזה וצ'ירון שרי נשאר חופשי לחלוטין. האחרון בעט מחוץ הרחבה לתוך הרשת.

ה-0:6 היה משחק ההתקפה הטוב ביותר של חיפה העונה, אבל הוא לא שונה ממשחקים בהם הירוקים כבשו רביעיות וחמישיות. המהלך עצמו מעניין כי כאן המהלך המקורי לא הצליח: סכנין הרחיקה את ההרמה של אצילי, אבל המהלך בכל זאת נגמר בשער.

כשיש מספיק שחקנים מסוכנים על המגרש, קשה מאוד להגן. תוסיפו לזה את התנועה הנכונה שמאפשרת להם להיות פנויים עם הכדור סמוך לרחבה, וקיבלתם קבוצה שהופכת את החיים של היריבות לקשים מאוד. מכבי חיפה אוהבת קרנות קצרות, וזה לא מקרי - אין הרבה קבוצות שיכולות להשתמש במצב הנייח לא רק בשביל להרים, אלא בשביל ליצור התקפה מתוך השליש האחרון של המגרש ולאיים על הגול.

זה גם קרה באותו שער מול סכנין. התוכנית המקורית של ההגנה לא התממשה אף פעם, כי מכבי חיפה לא הרימה.הם הצליחו להגיב וליצור בכל זאת, הודות לחוכמת משחק משותפת והרבה שחקנים שעושים פעולות קטנות ונכונות. זה חלק מהקסם של מכבי חיפה - מצד אחד מספיק מדויקת בשביל להגיע לשערים אחרי הרמות טובות, אבל חלק גדול מהשערים שלה בנייחים מגיע בפעולה אחת או כמה פעולות לאחר מכן.

השער נגד נוף הגליל, במהלך המצורף (החל מ-03:13), מדגים את זה בצורה נהדרת. אמנם מול אחת ההגנות החלשות בליגה ובמשחק בו כבר הובילו 0:2, אבל הרבה פעולות קטנות שהפכו לשער. 4 מסירות, 6 שניות ומוחמד אבו פאני אחד שקיבל את הכדור בפוזיציה מושלמת עבורו. המהירות ורמת הביצוע של כל אחד מהשחקנים קטלנית, וההגנה מתעקמת בהתאם. כשהיריבה מגיבה ככה, ברק בכר מקבל גול במתנה.

הפועל באר שבע: צפוי אבל כואב

רוב השערים של הפועל באר שבע בליגה, 17 מ-29, הגיעו ממצבים נייחים לפי InStat. רובם המוחלט כללו מעורבות של רמזי ספורי. הקשר, אחד המועמדים המובילים לשחקן העונה בליגת העל, מצליח להפוך כל בעיטה חופשית לחצי מצב בזכות יכולת הרמה יוצאת דופן.

בשונה מחיפה, בה רוב המצבים הנייחים הובקעו בזכות תנועה של מספר שחקנים וממספר מבשלים שונים, בב"ש באופן מובהק יכולת הרמה של ספורי היא אחת הסיבות המובילות להצלחה בכלל וכאן במצבים הנייחים. הוא מספיק מדויק בשביל להגיע לכל שחקן.

חשוב להדגיש כי גם בקבוצה יש דגש על המצבים הנייחים ומגיע הרבה קרדיט לרוני לוי, אריק בנאדו וצוות האימון (ואולי, באופן עקיף, גם לווייזינגר ששימש בה כעוזר מאמן לפני שעבר לחיפה). שימו לב לשער הראשון של ב"ש העונה כאן בתקציר (החל מ-2:26): בעיטה נפלאה של ספורי שעברה קרוב לראש של מיגל ויטור, ואיתי שכטר גלש כדי להכניס את הכדור פנימה.

שלושתם חשובים. גם יכולת ההרמה המדוייקת של ספורי, גם האיום האווירי של ויטור (שלושה שערים) וגם חוש המיקום של איתי שכטר וניקיטה רוקאביצה.  האיזון הזה בין שחקן ברמה גבוהה ובין מטרות הופך אותם לקבוצה מסוכנת מאוד, ואחת שמצליחה להבקיע בקלות מאותם הרגעים בהם המשחק עוצר. נדגים באמצעות שער אחר, מהמשחק של האדומים נגד בית"ר ירושלים.

כולם יודעים שמיגל ויטור אחד הנוגחים הטובים בישראל. גם בית"ר. לכן הוא התחיל את המהלך, כפי שניתן לראות בסרטון המצורף (החל מ-01:00), תחת שמירה הדוקה. אם שחקן כזה יכול להפוך כל כדור שמגיע לכיוון הראש שלו לשער צריך לשמור עליו, ובית"ר עשתה את זה.

כאן נכנסה הפעולה הנהדרת של הפועל ב"ש. ניקיטה רוקאביצה התחיל את המהלך חופשי לחלוטין ברחבה, שגיב יחזקאל חתך פנימה ובמקביל ה"קיר" של השחקנים מהדרום התקרב לתוך הרחבה של איתמר ניצן. הרבה פעולות שקשה לזהות בתוך 12 שניות, אבל פעולות קטנות בתיאום מושלם בשביל שמרים נהדר ימצא נוגח מצוין. אם בכדורסל יש מהלכים מורכבים שדורשים מספר חסימות ותנועות בלי כדור של שחקנים בהתקפה, כאן ב"ש הביאה את זה לעולם הכדורגל. בסופו של דבר הוא הגיע לנגיחה חופשית לגמרי, וזה מספיק בשבילו. השילוב הזה בין החדות לפעולות הנכונות הופך את האדומים לקבוצה שקשה מאוד לשמור עליה במצבים נייחים.

יש משהו מאוד משעשע בזה ששתי המשתתפות במרוץ האליפות של ליגת העל הישראלית מתמחות דווקא במצבים נייחים, תחום שהסב שנים של כאב לנבחרות ישראל השונות. לא ברור אם מכאן תקום הישועה לנבחרת, אבל מה שבטוח זה ששתי המועמדות לאליפות קבוצות כדורגל טובות יותר, ומסוכנות יותר, בזכות היכולת שלהן להפוך כל מצב נייח לשער.

שתיהן עושות את זה בגישות שונות: אחת "חוסמת" למיגל ויטור או איתי שכטר ומנצל את ההרמות של ספורי, השנייה מסוכנת גם כמרימה וגם עם מספיק פעולות נכונות בזמן הקצר בשביל להפוך לשערים. כשמשחק העונה לפנינו, כל קרן או בעיטה חופשית תעלה את קצב הלב אצל אוהדי היריבה. נקודה מרתקת נוספת לפני ערב מבטיח מאוד של כדורגל.