הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שאננות עלולה לעלות בתואר: מכבי חיפה צריכה רכש

וגם: התיקו החשוב מול נתניה וחיבוק לסאן מנחם. אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  31.01.22 - 10:10

נו נו, זוכרים את ארבע נקודות הפער שפתחנו על הפועל באר שבע במקום הראשון? בגדול, זה כל מה שנותר מהן. זיכרון. במחי שני משחקים דרדלה בתוך שמונה ימים, מרווח הביטחון נאכל לגמרי והפער נמחק. טוב, כמעט נמחק.

אחרי תצוגת הנפל בשבוע שעבר מול הפועל ירושלים, כולנו קיווינו לראות קבוצה אחרת במשחק מול מכבי נתניה. אמנם המחצית הראשונה הייתה פחות גרועה מהמשחק מול הפועל ירושלים (שזה, כשלעצמו, לא חוכמה גדולה, היינו דרעק מזוקק באופן קיצוני), ואף הגענו למספר מצבים מעניינים (ממש לא מספיק). אבל השטף והמכבש לא היו שם, זה שבוע שני ברציפות.

ואז מגיעה המחצית השניה, וכמעט על השריקה מגיע פנדל לחובתנו, שלא קשור לכלום ושום דבר, עם נגיעת יד מקרית ולא ברורה ברחבה. פנדל מאה אחוז מוצדק, בל נטעה, אבל עדיין לא קשור למשחק וסתמי לגמרי. יובל אשכנזי משאיר את האהבה מהקהל בירוק בצד, ועושה לנו חור בלב. כן, אפשר גם לדבר על ההליכה האיטית שלו כשנקרא לספסל. לא יפה ולא מכובד, יובל. לא עלינו, הדברים האלו. לא אתה.

בשלב הזה, השתלטה אווירת נכאים, גם על הקהל וגם על הקבוצה. זה נראה היה כמו ערב ששום דבר לא יילך בו לטובתנו וכיווננו, וגם אם נשחק עד יום רביעי, לפני המשחק מול חדרה, עדיין לא נצליח לשים גולים. המחצית השניה, ברובה, היתה ירידה מדחי אל דחי. מהעבר השני, נתניה מנצלת עוד מופע אימים של סאן מנחם, בכושר אומלל, על מנת לחפור אותנו מהאגף ומגיעה למצבים קורצים בקלות. שרי וחזיזה (אחרי עוד משחק נוראי במיוחד) נפצעים, בכר שוב זורק את כל הארטילריה לדשא, מופקר לכל כיוון אוויר ומעברי נתניה. ריח של התפרקות באוויר.

ומשום מקום, בדקה ה-86, אחרי משחק זוועתי במיוחד עם כמעט אפס מסירות מדויקות, הכדור מגיע לעומר אצילי ברחבה, אחרי מסירת רוחב של דין דוד והתבחבשות מעורבבת של שחקנים ירוקים וצהובים. ועוד לפני שהוא מניף את הרגל, אנחנו כבר מסתכלים על עיגול האמצע. אין מילים שיוכלו לתאר את גודל הנכס שהוא עומר אצילי עבור מכבי חיפה.

לאחר השער, הייתה לנו הזדמנות נדירה לראות שוב את מכבי חיפה מעבר לענן שמסתיר אותה בשבוע האחרון. עוד היו לנו שתי הזדמנויות סופר קורצות, והקבוצה כולה נראתה שוב כמו קבוצה תוססת, לכל הפחות קבוצה עם דופק. זה כשלעצמו, אגב, מעודד מאוד.

אין תירוצים ליכולת הקבוצתית בשבוע האחרון. אם מול הפועל ירושלים יכולנו לדבר על שאננות ויהירות, היום זו כבר נראתה כמו חריקה של ממש במכונה הירוקה. אי אפשר לומר בשום צורה שהשחקנים זילזלו במשחק, ועושה רושם שקבוצות מגיעות מוכנות ולמדו את נקודת התורפה של מכבי חיפה: לחץ גבוה על הנעת הכדור מהבלמים, מה שמקשה עלינו מאוד לפתח את המשחק הרגיל. זו נקודה שאנחנו נצטרך למצוא לה את הפיתרון.

ומצד שני - אין מה להמעיט בערכה של הצלת הנקודה הזו. גם כשאנחנו גרועים, ואנחנו בהחלט גרועים כבר שני משחקים ברצף, צריך לדעת לא להפסיד. הצלת הנקודה חשובה גם מכיוון שהיא משמרת אותנו עדיין בפסגה, על אף קיזוז הפער, ובמירוץ כל כך צמוד, מול יריבה שממעטת לאבד נקודות, זה סופר דופר חשוב, מקצועית ומנטלית. אני יכול לומר עליי, אישית, שהנקודה אמנם חתמה משחק מאכזב, וכל איבוד נקודות הוא מבאס, לא משנה מה. אבל זה בהחלט החזיר לי לא מעט צבע ללחיים ורוח לסרעפת.

לא אדבר אינדיבידואלית על השחקנים, אני לא רואה בזה יותר מדי טעם. אין לי מה להלקות או לחלופין, לשבח אף אחד מהם על אתמול. השיט שואו הוא די קבוצתי, ואין כאן מישהו שבאמת נקי במאה אחוז מאשמה. בכל זאת, ברשותכם, מילה על סאן מנחם. זה נכון שהכושר שלו זוועתי כרגע, והוא בהחלט נראה כמו מי שאיבד כיוון. לא רק מקצועית, גם ההתפרצויות והעצבים שלו מצביעים על מצוקה לא קטנה. מצד שני, צריך לזכור שיש לו לא מעט נסיבות מקלות - לא זו בלבד שהוא חזר לאחרונה מפציעה לא קלה, הוא עמד בעומס משחקים הזוי מתחילת השנה, לרבות כל משחקי הנבחרת.

הדבר האחרון שסאן מנחם, או כל שחקן אחר במכבי חיפה, צריך עכשיו זו הלקאה מתמשכת ושלל כינויי גנאי. בתקופה שבה הם חורקים, עייפים וחבולים, הקבוצה צריכה את החיבוק והתמיכה שלנו בכדי להחזיר את הקטר לפסים. ואין לי ספק שכך יהיה, כבר במשחק הקרוב, ביום רביעי, החלק השני של שבוע נתניה.

עוד דבר שקורה השבוע הוא סגירת חלון ההעברות. עכשיו, במיוחד לאחר הפציעה של דולב חזיזה, שנראה כי תגרור היעדרות ממושכת, אנחנו חייבים לייצר מהלך בזק על מנת לחזק את הקבוצה. מודה, עד השבוע לא באמת ראיתי צורך, אבל המציאות מוכיחה אחרת. אין סיבה להתעלם מנורות האזהרה שמהבהבות השבוע: נראה שאנחנו קצת תשושים וקצת מתוחים מדי מבחינת הסגל, ודרוש לנו רעיון חדש ונוסף בהתקפה (מגן ימני שיהיה זמין ליותר משבוע ברצף גם יהיה נחמד). שאננות כאן יכולה לעלות בתואר, או לכל הפחות לגרום לסיבוך מיותר של מהלך העניינים. יאללה יענקי, שבור את קופת החזיר ותביא עוד אקס פקטור. בשנה שעברה זה הביא לנו אליפות. מקווה שגם השנה מהלך הכוח של הרגע האחרון יביא לנו את הבארכה.

זהו, פנים קדימה, נתניה, שוב. הפעם חדרה המייאשת ברבע גמר גביע א'. אחרי שהתרגלנו לקצפת בחודשיים האחרונים, זה היה שבוע של חלב פג תוקף. נקווה לראות ניצחון ירוק, אינשאללה, ואם אפשר - גם ביכולת הרבה, אבל הרבה יותר טובה.

שבוע טוב וירוק לכולם!