הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אפילו מזה הוא לא מרוצה: הרעב של אצילי

וגם: הרביעייה של השחקן הטוב בליגה החביאה משחק כביר של דוד. אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  08.02.22 - 09:40

אין דבר בעולם שהיה שקוף וברור יותר מאשר הצגה בלתי נשכחת וחד פעמית בסמי עופר. לא קיים, באנקר הבאנקרים, גורל ידוע מראש, מכתוב. לא בגלל שום דבר שקשור למכבי חיפה, כמובן. טוב, האמת שזה כן איכשהו קשור למכבי חיפה. ליתר דיוק - מזכרת קטנה שהבאתי איתי הביתה ממשחק הגביע האחרון, סלסילת אומיקרון קטנה שהשביתה את כל משק בית אלחיאני כליל והפקירה את סחבק לגורל ההסכמון.

מהרגע שירד הקוביד לעולם, ובייחוד אחרי שנה כל כך קשה שעברה עלינו ללא קהל, כל החמצת משחק היא די טראגית מבחינתי, וזו היתה הפעם הראשונה שראיתי העונה את הקבוצה ממסך הטלוויזיה. בעסה, מה אגיד לכם. אבל, כפי שלימדו אותי החיים לא אחת, לא הכל בעולם סובב סביבי, ולמרבה שמחתי - מכבי חיפה לא עצרה ודאגה אתמול להצגת כדורגל שהידהדה ברעש גדול ועשתה כיף ענק גם ליושבים במגרש וגם ליושבים בבית. ההצגה הזו השאירה טעם של עוד, גם למי שלא מרגיש טעם כלשהו כבר שלושה ימים.

אחרי שני משחקים רעים בליגה, בא משחק הגביע שסימן, בעיקר בגישה, את התפנית המתבקשת. המשחק אמש (שני), בסמי עופר, כבר היה אופרה אחרת, וחזרה למראות ולהרגלים היותר טובים שלנו. כבר בהתחלה, מ.ס. אשדוד עשתה טעות איומה, שאני מקווה מאוד ששאר קבוצות הליגה יעשו מולנו, וניסתה ללחוץ אותנו מאחור במספרים גדולים. אמרתי באחד הטורים הקודמים (ואם לא אמרתי, אז כנראה אמרתי את זה למישהו לידי באיזה משחק): זה עבד פעם, עבד פעמיים, תהיה נקודה שבה זה יפסיק לעבוד.

הנקודה הזו היתה, כאמור, הדקה החמישית, שבה אבו פאני פירק את קו ההגנה האשדודי במסירה חדה למעבר מהיר, ואוואני העניק חיבוק אוהב מדי לדין דוד בדרך לשער. עשרה שחקנים של אשדוד בדקה חמישית, כדור חופשי במצב קורץ, שוער שני מהוסס מעמיד חומה רעועה מול עומר אצילי. בהמשך למשחק מנתניה, העיניים כבר על עיגול האמצע.

אחרי הביצוע הווירטואוזי של אצילי בשער הראשון, זה לא באמת נראה כמו התמודדות במשחק כדורגל. מ.ס. אשדוד הפגינה חוסר אונים מוחלט ועמידות של ריבוע נייר טואלט בזמן מבול (היו לי עוד כמה אנלוגיות בראש, אבל זה מסוג הדברים שנשארים על רצפת חדר העריכה), וניגפה מול גל התקפות בלתי פוסק ומטח סקאדים ירוקים של אחד, מר עומר אצילי.

משחק שהתחיל עם כדור חופשי פשוט מושלם, ממשיך עם שער בשמאל, ואז שער בימין, ואז שוב שער בימין. רביעייה במחצית. 17 שערים בעשרים משחקים. עונה פנומנלית של השחקן הכי טוב בליגת העל. המצחיק הוא שאצילי יצא מהמשחק לא לגמרי מרוצה, אפילו נוכח הרביעייה, ולנו ברור למה - הוא מת כבר להשיג את הבישול העשירי ואת הדאבל דאבל. הרעב של עומר אצילי והתשוקה לשערים, לבישולים ולמשחק זה משהו שאי אפשר ללמד ואי אפשר להקנות. רק שימשיך כך.

אגב, שלא יהיה ספק - מעבר לרביעייה של אצילי, היינו יכולים לצאת עם עוד לפחות ארבעה שערים נוספים, רק במחצית הראשונה. אשדוד הביטה בערגה על הרחבה של ג'וש כהן ולא באה בה, סטייל משה רבנו על הר נבו, וסהר חסון איכשהו שמר על צלמה של אשדוד כקבוצת כדורגל ואת התוצאה במחוזות ההיגיון.

המחצית השניה היתה הרבה יותר רגועה, מטבע הדברים ירד הילוך - עד לסדרת החילופים של בכר, שלא קיבל את הרגיעה בשום שלב. אז למען הסדר הטוב, דין דוד הוסיף עוד צמד שחתם את התוצאה המשושה והעניק עוד נפח מבורך להפרש השערים הדי מפלצתי שלנו. מיותר לציין שאיש המשחק היה עומר אצילי. רביעייה, ועוד במחצית, לא משאירה יותר מדי מקום לבחירה. אבל הרביעייה הזו, גדולה ככל שתהיה, והיא ענקית, מסתירה משחק פשוט כביר, אולי לא פחות מזה של אצילי, של דין דוד.

מוכנים? מתחיל כמובן בהכשלה של אוואני עליו, אחרי הסתננות שועלית, והאדום שחרץ את גורל המשחק, ממשיך עם שני בישולים ישירים לאצילי ומוסיף גם עוד כדור רוחב/החמצה שממנה, כאמור, אצילי נתן את הרביעי שלו. אה, וצמד במחצית השניה. מעורבות בכל אחד מששת השערים שלנו. השישי היום היה השער העשרים שלו העונה בכל המסגרות, השנים עשר בליגה. לא, לא מתגעגע לאף אחד. תודה ששאלתם.

מאחוריהם, ברוך שובך אלינו נטע לביא. המשחק מול חדרה היה סימן מעודד, זה כבר היה משחק של נטע, כמו שאנחנו מכירים ואוהבים. שלישייה של אבו פאני, לביא ועלי מוחמד. חוסה רודריגז נותן עוד גיבוי בהובלת כדור מאגף ימין (איזה שחקן חכם הוא, יא אללה) בספסל מחכה צ'ירון שרי. אמאל'ה ואבאל'ה. רק מזכיר לכם, לפני שלוש וחצי שנים עלינו עם שלומי אזולאי קשר אחורי יחיד למשחק הפתיחה של הליגה. יחי ההבדל המה-זה לא קטן....

בקיצור, מה אתם רוצים שאגיד!? מי יכול להתלונן על משהו אחרי כזה דבר? טוב, אולי לא להתלונן, אבל בהחלט לא משחק מבריק של הרכש, מאוויס צ'יבוטה. מסורבל, לא מדויק במסירות. נראה שהתרגש ממש. בסדר, לוקח זמן עד שאתה מבין את מקומך במכונה, גם עומר אצילי לא התחיל מיד בהפצצה. יש לנו סבלנות וזמן. כל השאר, בסבוסה. באמת, שפתיים יישקו, ואני מקווה ששלום לפלאניץ' ושהוא יתאושש במהרה.

זה המקום לבקש את סליחתה של מ.ס.אשדוד על שהרבצנו ככה חזק, ולאחל לחברינו מעיר הנמל ועמיתינו לאחוות דודו דהאן שיפגינו משחק טוב בהרבה ותוצאה משופרת מול הפועל באר שבע ביום שבת. אנחנו, מאידך, יוצאים ביום שני בחזרה לזירת הפשע - המקום בו דייוויד אמנגה תלש חתיכה מליבנו בעונה שעברה. אמנגה אמנם כבר לא שם, וליבנו, תודה לאל, בסדר גמור, אבל המפגש מול קרית שמונה היה ונותר אחד ממשחקי החוץ המאוסים, המייאשים והקשים ביותר בליגה. נקווה להמשך המומנטום ותחילת הדהירה המתבקשת קדימה אל עבר קו המטרה, ובינתיים - שבוע טוב וירוק לכולם. ורק בריאות.

נ.ב. לשופט שניר לוי היה משחק רע אתמול, בלא מעט מובנים. הוא פיספס כמה החלטות ברורות בזמן אמת, כולל אדום מהברורים שידע הענף. מצד שני, חשוב מאוד לציין שהוא ידע גם לתקן ולהסתמך על החלטות ה-VAR. האמת, זה ממש לא מובן מאליו, לאור תצוגות האימים של שופטים מהעת האחרונה. יתרה מכך, גם שניר לוי עצמו נפל קורבן לאגו/התחכמות/אובדן שיקול דעת, כשפסק פנדל מומצא לחלוטין בעונה שעברה למתן חוזז מול קרית שמונה. אולי הוא ישלם על הטעויות בציון מופחת, אבל זה, בסופו של דבר, הייעוד של הטכנולוגיה הזו. לתקן טעויות ולעשות צדק. וטוב שיש מי שמודה בהן ומתקן אותן בזמן אמת.