הפועל פתח תקווה, הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים. שלושה מועדוני פאר שביחד זכו ב-25 אליפויות, עם קהל גדול ושמות מפוארים שכיכבו בהם לאורך ההיסטוריה. שלושה מועדונים שכמעט וחדלו מלהתקיים בעשור האחרון, כאשר לגבי בית"ר, הסכנה ואי הוודאות הכלכלית עדיין מרחפת מעל ראשה.
ישנן כמובן סיבות רבות שמובילות קבוצות בכדורגל הישראלי למצב של קריסה כלכלית. בקרה תקציבית שלא עושה את עבודתה כראוי, התנהלות לא אחראית ובעלים עם כיסים שלא תואמים את גודל הפנטזיות שלהם. מקורות ההכנסה בכדורגל הישראלי הם מעטים, השוק קטן, והצלחה באירופה, שגם כך היא נחלתם של 2-3 מועדונים לרוב, הפכה לקשה יותר ויותר.
זהו מצב נתון, ולא נראה שהוא הולך להשתנות בקרוב. אז מה כן אפשר לעשות? לאורך השנים, אחת הטענות שעולות פעם אחר פעם, הוא עניין הגבלות השכר בכדורגל הישראלי. למעשה, הנושא עליה לדיון בשנים האחרונות גם בכדורגל האירופי ובספרד אפילו נהוגה סוג של תקרת שכר שמגבילה מועדונים לסכום מסוים בתקציב המשכורות שלהן. כולנו מכירים את הסיפור מסאגת עזיבתו של ליאו מסי בקיץ האחרון.
לתקרת שכר יש כמובן יתרונות, אך גם חסרונות שלטווח הארוך יכולים לפגוע במי שכן רוצה ויכול להשקיע ושואף להיות הישגי. אנו ננסה לבחון כעת את הטיעונים שעולים בעד ונגד מהלך שכזה, ולאחריהם אתם מוזמנים להצביע: הגבלת שכר - מהלך בריא לכדורגל הישראלי, או כזה שיחזיר אותו אחורה?
יכול לשנות את כל הכדורגל (אלן שיבר)
בעד: השוק קטן מדי, ההפסדים גדולים מדי
הטענות שתומכות במהלך כזה ברורות. הכסף אותו אפשר להכניס מהכדורגל הישראלי מוגבל, שחקנים לא יכולים להחזיר את ההשקעה שלהם במכירת חולצות ומרצ'נדייז, ולמען האמת, רובם גם לא מציגים יכולת שמצדיקה משכורות של מאות אלפי דולרים. בשנים האחרונות, לפי דוחות של אופ"א, זינקו הוצאות השכר של קבוצות הליגה בישראל בכמעט 30%, ולא לחינם במנהלת הליגה ניסו להעביר מהלך שכזה כבר לפני 3 שנים.
האופציה היותר מקובלת כשמדברים על תקרת שכר, היא תקרת שכר קבוצתית. ב-2018 דובר על תקציב מינימום של 6 מיליון שקלים ומקסימלי של 42 מיליון. בתוך התקציב הזה, קבוצה צריכה לבנות את הסגל שלה. זאת אומרת, אם מיץ' גולדהאר (דמות מפתח בכל הסאגה הזאת), ירצה לשלם לערן זהבי שכר של מיליון דולר לעונה, הוא יכול, אך זה יצטרך להיכנס בתוך תקציב השכר הכולל ובהכרח יבוא על חשבון שחקנים אחרים.
הסכמי זכויות השידור שנחתמו בשנים האחרונות בכדורגל הישראלי, הזניקו את המשכורות בצורה חסרת פרופורציות. זה כמובן נעצר בתקופת הקורונה ושחקנים נאלצו לקצץ, אך הבעיה נותרה בעינה. כאשר סטנדרט השכר עלה, קשה מאוד להחזיר אותו לאחור. בעלים כמו מיץ' גולדהאר, יעקב שחר ואלונה ברקת יכולים להרשות לעצמם להתמודד עם ההוצאות בעזרת הכיס העמוק שלהם, אך חשוב לזכור שרוב קבוצות הליגה מוחזקות במקרה הטוב על ידי אנשים עסקים "צנועים" יותר, ובמקרה הפחות טוב, על ידי רשויות מקומיות.
תקרת שכר, כך על פי מי שמצדד בה, תכניס קודם כל שפיות לכדורגל שלנו. מי שרוצה להרוויח סכומי עתק, יכול לצאת לשחק באירופה. אופציה נוספת, היא החרגה או סוג של קנס למי שרוצה להוציא יותר, כמו שנהוג ב-MLS וב-NBA. זאת אומרת, קבוצה תהיה מוגבלת לתקציב שכר מסוים (לשם הדוגמא, 42 מיליון שקלים), אך אם מיץ' גולדהאר לדוגמא מעוניין ויכול להרשות לעצמו לעבור את התקרה הזאת, הוא יורשה להחתים 2 או 3 שחקנים מעבר לתקרה הזאת, וישלם סוג של "מס יוקרה" . ב-2017 למשל, גולדן סטייט ווריירס שילמה יותר מ-60 מיליון דולר מס יוקרה על מנת לשמור את הסגל שלה שכלל את קווין דוראנט וסטף קרי. המטרה היא כמובן לאפשר לקבוצות שרוצות ויכולות, להיות תחרותיות ככל האפשר. וכאן אנחנו מגיעים לטיעוני הנגד.
נימוקים משכנעים לשני הצדדים (דני מרון)
נגד: פגיעה אנושה באיכות הליגה ובסיכוי להצליח באירופה
ב-2018, כאשר הועלתה ההצעה במנהלת הליגה להגבלת שכר, 13 קבוצות תמכו. רק קבוצה אחת התנגדה. מכבי תל אביב של מיץ' גולדהאר. הסיבה ברורה. הבעלים הקנדי נמצא בספרה אחרת לגמרי מבחינת הכסף שהוא יכול להשקיע, הוא רוצה לנהל את העסק כראות עיניו וללא הגבלות, והשאיפות שלו עבור מכבי תל אביבי גדולות הרבה יותר מהצלחה בכדורגל הישראלי בלבד.
מהלך של תקרת שכר יפגע ביכולת לשכנע כוכבים בסדר גודל ישראלי להישאר בליגה. הוא יפגע ביכולת להחזיר ליגיונרים מנוסים שיהיו יכולים להרוויח יותר בליגות אחרות, ויגביל מאוד אפשרות של החתמת זרים איכותיים שמהווים נדבך מכריע ברמה של ליגת העל, וגורם שבלעדיו אין כמעט סיכוי להצליח באירופה, והצלחה באירופה כפי שאנחנו יודעים, שווה כסף גדול.
ובכלל, מדוע צריך לכפות על קבוצות ובעלים את השכר אותן הן רוצות להוציא? אם יש בעלים כמו מיץ' גולדהאר שמוכן להעמיד שכר שחקנים שגבוה פי כמה וכמה מקבוצות אחרות בליגה, והוא זה שעומד מאחורי ההוצאות ויכול לעמוד בהן, מדוע צריך להגביל אותו? והאם מהלך שכזה לא יגרום לו להגיד "תודה רבה, העסק הזה לא בשבילי", להרים את הרגליים וללכת?
כי פה מגיע החשש הגדול של מי שמתנגד לתקרת שכר. כן, הוא יכול ליצור, אולי, תחרות הוגנת יותר בין קבוצות הליגה. הוא יכול להחיל על הכדורגל שלנו סוג של שפיות כלכלית שהוא כל כך זקוק לה ואולי "להוריד לקרקע" את דרישות השחקנים והסוכנים, שברוב המקרים לא תואמים את היכולת שלהם, ובוודאי לא את ההכנסות שהם יכולים למשוך, אך הוא בהכרח יפגע ברמה של "המוצר" אותו אנו צורכים, ובשאיפות של בעלים עשירים להצליח מעבר לגבולות הביצה הקטנה שלנו.
הצביעו: הגיע הזמן לתקרת שכר?