$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אתה בא והולך: מי אלופת החלפת המאמנים בליגה?

רוני לוי נשלח הביתה בעוד הפועל ב"ש במקום השני, מה ששוב הציפו את סוגיית בטחון העבודה של המאמנים בליגת העל. מי אלופת החילופים בעונה והיכן ב"ש בטבלה הלא מחמיאה הזו? הנתונים בפנים

אבישי סלע
אבישי סלע  05.03.22 - 11:00

תגיות: ליגת העל

השבוע האחרון היה סוער במיוחד בהפועל באר שבע. אחרי מערכת יחסים מעורערת עם האוהדים, רוני לוי הלך הביתה - ואת מקומו תפס צמד שחקני העבר, אליניב ברדה ומאור מליקסון. טענות רבות הופנו לבאר שבע, על כך שהיא "מפטרת מאמנים סדרתית". שמאמנים רבים התחלפו בשורותיה, ולאור הקריאות הללו - יצאנו לבדוק. הסתכלנו על ליגת העל בעשור האחרון, וניסינו לבודד את הקבוצות שהיו כאן רוב הזמן הזה. רק חמש קבוצות לא ירדו מ-2012 עד 2022, ולכן הרחבנו מעט את היריעה - וכללנו בפנים גם קבוצות שירדו וחזרו פעם אחת (למשל, הפועל תל אביב). הבדיקה שלנו ניסתה לראות כמה פעמים הקבוצות הנ"ל החליפו מאמן - כולל מאמנים זמניים. התוצאות מעניינות, ואולי גם יפתיעו רבים.

במקום הראשון, עד כמה שזה לא מפתיע, עומדת בית"ר ירושלים. 23 פעמים החליפה הקבוצה מאמן בעשר שנים, ממוצע של יותר משני מאמנים כל שנה. בין השמות היו שם יובל נעים ואלי כהן "השריף", גיא לוזון וניסן יחזקאל, ניר קלינגר וארווין קומאן. המועדון שעבר טלטלות גדולות בעשור האחרון, כולל חילופים של שני בעלים, תמיד היה לחוץ - ובתקופה האחרונה היה לחוץ אפילו יותר, כשהחליף שלושה מאמנים שונים רק העונה. במקום השני - הפועל ת"א ניצבת, עם 21. האדומים כמעט ולא עברו עונת משחקים ללא החלפת מאמן אחד לפחות, כולל ארבעה שהתחלפו בעונת 2015/16, ושלושה בעונת הירידה לאחר מכן.

בני סכנין עומדת במקום השלישי עם 19 מאמנים - לה גם יש את השיא המפוקפק, שבשנה אחת - 2019 - עמדו אצלה על הקווים שישה (!) אנשים שונים. עמיר תורג'מן, גיורגי דרסיליה, חואן קרלוס, אלדד שביט, ניסן יחזקאל וסולימאן אזברגה. אחריה ברשימה מגיעה מכבי תל אביב - וכאן צריך לציין את הנסיבות המקלות: מכבי של גולדהאר כמעט הלכה במודע על המודל הזה, שבו חילופי מאמנים אינם סיבה שהמאמנים לא מספיק טובים - אלא שהם יותר מדי טובים. מעט מאוד מ-16 המאמנים שעזבו את הקבוצה בעשור הזה הלכו בגלל תוצאות דלות, הרוב פשוט הצליחו יותר מדי ונקטפו ע"י קבוצות גדולות יותר. זהו המחיר הטבעי של להתבסס כמעט אך ורק על מאמנים זרים.

אחריהן מגיעות שתי קבוצות במעמד שווה - עירוני קרית שמונה ומכבי חיפה. כן, למרות התדמית של איזי שרצקי, הוא בסופו של דבר החליף 15 מאמנים שונים - בדיוק כמו מכבי חיפה, שעברה עשור די מזעזע ורצוף אכזבות. מה שאולי מלמד אותנו שהפונקציה היא פחות של התנהלות, ויותר של רדיפת תוצאות. מי שפחות הצליח, החליף יותר מאמנים.

ובמקום האחרון? דווקא שם, עומדת הפועל באר שבע. כן, למרות התדמית - רק חמישה מאמנים שונים עבדו שם בעשור האחרון. אלישע לוי, ברק בכר, יוסי אבוקסיס, רוני לוי ואליניב ברדה שמקבל את המפתחות עכשיו. נכון שזה מגיע אחרי שבכר לקח שלוש אליפויות (וקיבל עוד שנה וחצי מתוך הכבוד), אבל לפחות על הנייר אלונה ברקת ידעה לתת זמן ומרחב פעולה למאמנים שלה. ואולי בסוף זו גם שאלה של הצלחה מקצועית - כשלבאר שבע פחות הלך, לקראת סוף העשור הזה, המאמנים התחלפו בתכיפות יותר גבוהה.

הטבלה המלאה:
1. בית"ר ירושלים - 23
2. הפועל ת"א - 21
3. בני סכנין - 19
4. מכבי ת"א - 16
5. מכבי חיפה - 15
-. עירוני קרית שמונה - 15
7. מ.ס. אשדוד - 13
8. מכבי נתניה - 12
9. הפועל חיפה - 11
10. הפועל ב"ש - 5