הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

חגג לפני הזמן: בכר נתן תחושה ש"תם הטקס"

החילופים פירקו את הקישור ומירוץ האליפות נפתח לרווחה. אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  06.03.22 - 09:22

לא מעט נקודות איבדנו במהלך התקופה האחרונה. הרבה יותר ממה שהיינו יכולים להרשות לעצמנו לאבד. אבל מכל איבודי הנקודות, אני לא זוכר איבוד נקודות שהיה כל כך מרתיח כמו התיקו מול נוף הגליל אתמול (שבת).

ברור לי שהעצבים ישחקו תפקיד וששום דבר לא יבוא בקלות עד סוף הליגה הסדירה. אבל לאבד ארבע נקודות משש בשני משחקי בית מול הפועל ירושלים ונוף הגליל? באיזה עולם זה תרחיש סביר, הדבר הזה?

כבר יותר מדי זמן שאנחנו נראים רע, חסרי השראה וחסרי שיניים. אמנם השכלנו גם לנצח בתקופה הזו, אבל יש, ככל הנראה, גבול לכמה אפשר לגנוב כשאתה נראה כל כך רע ואנמי. אם מול הפועל תל אביב ובדרבי הפגנו לפחות נחישות ושיניים, הרי שאתמול, כשאנחנו ביתרון 0:1 שהיה אם כל העקיצות, וביתרון שחקן, הפגנו זחיחות איומה, ושמטנו שתי נקודות יקרות מאוד, שפותחות לרווחה את מירוץ האליפות לכל עניין ודבר.

היה ברור לחלוטין שהמשחק מול נוף הגליל לא יהיה פיקניק בשום שלב. אווירת החג ביציעים הוסיפה ללחץ על הדשא, והוא ניכר מאוד על השחקנים. הרצון לרצות את ההמון שהגיע ושטף את היציעים ואת כל מתחם סמי עופר בירוק נפל על רגליים כבדות מלכתחילה, והמחצית הראשונה היתה רעה מאוד.

דווקא בפתיחת המחצית השניה היה שיפור, ולאחר האדום היה נראה שדרכנו לניצחון במשחק הזה סלולה, אבל אובדן ראש מוחלט, חילופים תמוהים של בכר, בעיקר זה של רודריגז, שידרו תחושת "תם הטקס", פירקו את הקישור, רכות הגנתית והיעדר כל משחק לחץ פתחו לנוף הגליל פרוזדורים לרחבה שלנו שוב ושוב. ומה נותר לנוף הגליל אם לא להשוות מול קבוצה שלא רוצה/לא יכולה/שניהם לסגור עניין בליגה?

רבים מפילים את היכולת הרעה על נטע לביא. האמת, לא בלי סיבה. נטע לא נראה טוב, לא מספיק פיזי ולא מצליח להביא את עצמו לשלושים אחוז מהיכולת שלו לפני הפציעות. אבל צריך לומר - זה לא שהוא הכלי היחיד שמזייף באיזה קונצרט, כל הקבוצה, עוד לפני שחזר מפציעה, יצאה מאיפוס ונראית פשוט לא טוב. עלי מוחמד חד כמו קודם? אבו פאני? פלאניץ' נראה טוב אתמול? תוסיפו על כך את ניהול המשחק הרע של בכר, ותקבלו את קומפוט מיץ הגרביים שנאלצנו לבלוע ביום שבת כל כך יפה, עם כל נשינו, טפינו ומשפחותינו. פאדיחה אחת יותר מדי, אם תשאלו אותי.

ועדיין, למרות שאיבדנו נקודות בסיטונות בחודשיים האחרונים, נקודת אור אחת היא שאנחנו עדיין ניצבים במקום הראשון, והבטחנו אותו גם לקראת הפלייאוף העליון. אין ספק, מכבי תל אביב שמתקרבת בזווית העין בהחלט מעוררת חשש, אבל החשש הגדול היה, ונותר, אנחנו עצמנו.

הסברה היא שקבוצות למדו אותנו ולמדו לנטרל אותנו, אבל האמת היא שזה לא ממש ככה. נוף הגליל נתנו מספיק מרווחים ולא לחצו אותנו סטייל הפועל ירושלים, אנחנו פשוט היינו חסרי דמיון, בכושר רע ומשחק הלחץ שלנו, זה שבנה את הרצף שהביא אותנו למקום הראשון, היה גרוע מאוד. כל עוד נמשיך ברפיון הזה, אנחנו נמשיך לאבד נקודות, ואת כל הקופה איתן.

אנחנו במשבר, אין אפס. וכדי לצאת ממנו, אנחנו צריכים לפחות משחק אחד טוב באמת, של כל הקבוצה, עם השטף והמכבש באמצע, כדי להחזיר לעצמנו את הביטחון ולחזור לפסים חיוביים. בשבוע הבא אנחנו יוצאים לטדי, ובית"ר האומללה של הסיבוב הראשון כבר לא תהיה שם. יוסי אבוקסיס ייצב וגיבש את בית"ר, והמלחמה על החיים ועל כל נקודה תעצים את השחקנים שלה באנרגיות שלא היו שם מקודם. טדי ירעש ויגעש, והמשימה שלנו תהיה קשה בטירוף.

כדי לצאת לפלייאוף העליון בחיוך, כדי לנער מעלינו את התקופה המנוחסת הזאת, אנחנו צריכים לא פחות מהתעלות של כולם. והרבה פחות התחכמויות.מה שבטוח, כמו תמיד, אנחנו נהיה שם לתת את הגב הכי גדול וירוק שנוכל. יאללה מכבי מלחמה!

שבוע טוב וירוק לכולם.