כמה חבל לפתוח את הטור על משחק העונה ובמקום לדבר על שחקנים טובים שלקחו על עצמם משחק גדול, אני פותח על השיפוט או יותר נכון על השופט "הבכיר שלנו" - אוראל גרינפלד. קודם כל, תודה רבה לך אוראל שהסכמת לשפוט את משחק העונה, ממש עשית לנו טובה שהסכמת לשפוט אחרי ששפטת באירופה והוצאת מגדרם את ראשי איגוד השופטים שלא הפסיקו להחמיא לך על כך.
את האמת, אני רואה אותך בעשרות משחקים בשנים האחרונות, להגיד לך שאתה משהו מיוחד? ממש לא, אתה ביכולת שיפוט של ליגה לאומית מקסימום, ובמקום לראות 10 ירוקים נגד 10 שחורים-ורודים ראיתי כל המשחק רק צהוב אחד שבא לגנוב את ההצגה. בהחלטה אחת של שופט, בתוספת הזמן של המחצית הראשונה, הוא הרס את משחק העונה, קבע סופית שמכבי חיפה היא האלופה ונתן חותמת לעונה הגרועה ביותר של איגוד השופטים. כולי תקווה, שהיורדות לליגה הלאומית, הקבוצה שתייצג אותנו באירופה ומחזיקת הגביע, לא ייקבעו ע"י שופטים.
ועכשיו, להסבר מדוע הוא קבע את גורל האליפות. לאף אחד מאיתנו אין ספק שמכבי חיפה היא הקבוצה הטובה ביותר במדינה. אבל, כאשר התוצאה היא 0:0 במחצית, כשנותרה מחצית שלמה של 11 מול 11, הכל יכול לקרות בכדורגל, גם אם מכבי חיפה קבוצה טובה יותר. את זה מנע אתמול אוראל גרינפלד בהחלטה פזיזה, שחצנית והזויה, הוא הרחיק את אספרייה ונשארנו עם 11 מול 10 באר שבעים שגם כך פחות טובים. אם פער 4 הנקודות היה נותר, אף אחד לא היה אומר שמכבי חיפה זוכה באליפות בוודאות כי היו דברים מעולם.
גורל האליפות נקבע (אלן שיבר)
ועכשיו למשחק שהיה מאכזב ברוב שלביו ורק מהסיבה שהפועל ב"ש הגיעה לסמי עופר בתחושה שהיא אנדרדוג, שהיא פחות טובה, שיהיה לה קשה לצאת עם נקודות, רק זאת הסיבה למשחק החלש. כשמגיעים למשחק עונה ופער הנקודות הוא 4 לטובת מכבי חיפה, אין מה להפסיד. לשחק רק מאחור ובאגרסיביות יתרה, לא זה מה שיביא את הנקודות.
איך ראיתי שהפועל ב"ש חוששת, מוטרדת ועצבנית? "בזכות" המאמן שלה, אליניב ברדה. ברדה התהלך סמוך לספסל שלו בחוסר שקט, על כל שריקה הוא רץ לקוון או השופט הרביעי, נראה מאד לחוץ לעומת המשחקים באיצטדיון הביתי שלו ומכאן גם ראינו את האגרסיביות היתרה של שחקניו. ככה אי אפשר לנצח את מכבי חיפה, צריך לתקוף אותה, ללחוץ אותה ולהראות לה שאתם לא חוששים, אגב מי שעשו זאת הן שתי הקבוצות החלשות בליגה, נוף הגליל והפועל ירושלים, שגם יצאו עם נקודות מסמי עופר.
הפועל ב"ש לא שידרה כל המשחק שהיא באה לנצח את המשחק, להיפך, היא נראתה כמו קבוצת תחתית ש"מתאבדת" להוציא נקודה, ככה לא נראה משחק עונה שאמור להפגיש את שתי הקבוצות הטובות במדינה או שבמקרה זה הראשונה נגד השניה.
אליניב ברדה גם לא לקח בחשבון שהיום מכבי חיפה היא לא אותה קבוצה מלפני חודשיים-שלושה שדרסה כל קבוצה, היא היום ממש לא שם. רוצים דוגמה? עומר אצילי במשחק לא טוב, שחקן שהוכתר ע"י רבים כטוב ביותר, מוחלף ויורד מאוד עצבני לספסל, ולמה? כי זה לא אותו עומר אצילי שכובש ומבשל כמו עד לפני חודשיים וזה מתסכל אותו. את זה אליניב ברדה היה חייב לדעת כי גם צ'ירון שרי, דולב חזיזה ודין דוד לא במיטבם ובעצם כל התקפת מכבי חיפה לא בשיאה. המזל הגדול של ברק בכר הוא שיש לו את האמצע הכי טוב בליגה עם עלי מוחמד ומוחמד אבו פאני, כשרק שניהם הגיעו למשחק העונה והיו מצוינים.
מכבי חיפה היא הטובה ביותר אבל היום היא פגיעה, וחייבים לומר שברגע שהקבוצה הפחות טובה מגיעה למשחק חוץ ללא שלושת החלוצים הכי טובים שלה, יש בעיה גדולה. אף אחד לא יכול היה לדעת איך המשחק היה מתפתח אם ניקיטה רוקביצה, איתי שכטר ושגיב יחזקאל היו משחקים. בשורה התחתונה, מכבי חיפה טובה יותר, היא זו שהגיע לה לנצח את המשחק והיא גם זו שהצליחה בסוף, אך לא בטוח שזה היה קורה אם שופט אחר היה שופט.
טובה יותר, אבל פגיעה (אלן שיבר)
דבר נוסף לגבי אליניב ברדה, מה שהרבה מאמנים טועים בו. כשעולים לשחק במחצית השניה עם 10 שחקנים, אין סרט כזה לשחק 1-3-5, אתה משאיר את כל השליטה במגרש למכבי חיפה בבית שלה וכשהיא שולטת, השער יגיע באיזה שהוא שלב. משחקים רק עם שני קווים 1-4-4 ואז יש לך גם שליטה על מרכז המגרש, ומה עשית? רק כשקיבלתם את הגול הימרת יותר, המשחק הפך למבולגן, ככה היית צריך לשחק עם פתיחת המחצית השניה. היו לא מעט מקרים בארץ ובעולם שמאמנים הימרו גם עם 10 שחקנים והצליחו וככה גם היה בסיבוב הראשון כשב"ש הפכה את התוצאה בסמי עופר עם 10 שחקנים.
אין ספק שמשהו השתנה בהפועל ב"ש מאז מינויו של ברדה, הקהל יותר אוהב את סגנון המשחק ומאד התחבר אליה הרבה בזכות המאמן, בינתיים זה בא לידי ביטוי באיצטדיון הביתי. אתמול זאת לא היתה הפועל ב"ש של 4 המשחקים הראשונים שלה ובסופו של דבר בא ההפסד ופער 7 נקודות ממכבי חיפה. כתבתי גם בטור הקודם שלי, שהפסד למכבי חיפה, והפועל ב"ש, כמו מכבי ת"א, תצטרך להתמקד בגביע, כי המאבק על האליפות הסתיים אתמול גם אם ברק בכר אמר לאחר המשחק "לא נגמר כלום".
בכל אופן, בלט העונה במיוחד חוסר היציבות של מכבי חיפה. לצד משחקים גדולים ללא שום תחרות כשהשיא היה המהפך הגדול נגד מכבי ת"א מ 2:0 ל- 2:3. זאת היתה תקופה נהדרת כשכולם הימרו על מכבי חיפה כאלופה, ולצד ירידה גדולה ביכולת, זה לא צריך לקרות לקבוצה שנחשבת לטובה ביותר שנה שניה ברציפות. אבל ברק בכר יכול לתקן תוך כדי תנועה כשהפער עומד על 7 נקודות מהמקום השני, מה שמלמד שהליגה לא מספיק טובה, או יותר נכון שתי היריבות העיקריות, הפועל ב"ש ומכבי ת"א לא מספיק טובות.
ולסיום, שני השערים של מוחמד אבו פאני וסאן מנחם היו נפלאים מכל זווית, במיוחד זה של הראשון, ואף אחד לא יקח מהם את שתי הבעיטות הנהדרות מחוץ לרחבה. עם זאת, רק כדאי לשים לב להגנה של ב"ש שלא יצאה טוב לשחקנים שבעטו מחוץ לרחבה ולעמרי גלזר שלא עמד טוב ולא הגיע לכדורים, שוערים שמביאים אליפות לוקחים גולים כאלה. לצערי אני כותב שנתמקד עכשיו מי יהיו היורדות, מי תייצג אותנו באירופה ומי תניף את הגביע, כי אלופה כבר יש, גם אם תיאורטית זה לא גמור, מזל טוב למכבי חיפה, שנה שניה ברציפות, שאפו גדול.
אלופה כבר יש (אלן שיבר)